שתף קטע נבחר

לכבוד: תא"ל אלון פרידמן - רמ"ט פיקוד צפון

 

א.נ.,

 

אין זה ממנהגי לכתוב מכתבים לאלופים ופוליטיקאים ולהציע להם עצות, קטונתי. אך בתור אישה שבן זוגה נמצא במילואים בגבול הצפון, ומסכן את חייו למען הלחימה, אני חייבת לפנות היום אליך בתחינה שתפיקו מהאסון הכבד של אתמול את הלקחים ליום המחר.

 

בן זוגי לא בחר להילחם, הוא נקרא על-ידי המדינה, ולא היה בו היסוס כאשר התייצב מידית בבסיסו. הוא אינו "לוקח את הסיכונים שלו" - כפי שצוטטת ב-ynet - הצבא הוא זה שמחליט על הסיכונים שיעמוד בהם. בניגוד לאנשי הקבע, ולך עצמך, הוא לא בחר בחיים של קריירה ויוקרה צבאית תוך סיכון עצמי. הוא אזרח שבא לצבא כשנקרא להילחם כי יש לו אהבה למדינה ואמונה, שהצבא לא יסכן את חייו ללא צורך. כשמפקדים בשטח - אנשים שבחרו בחיי

 צבא, בוחרים לשהות בשטח, זו זכותם והחלטתם. הייתי רוצה להאמין שכאשר הם מורים לחייליהם לשהות בשטח פתוח כאשר מסביבם נופלות קטיושות, הדבר נובע תמיד מהכרח ומשיקולי לחימה, ולא כפי שנראה לפעמים משאננות שאינה במקומה.

 

איננו צריכים שתספר לנו שישראל במצב של לחימה, ושבלחימה לצערנו נפגעים חיילים ואזרחים. העורף שלנו, שכבר ידע ימים קשים רבים ולצערי עוד יידע ימים קשים לא פחות, לא מבקש ש"תבנה בונקר לכל חייל". אנחנו רק רוצים להיות בטוחים שבחזית מנסים לעשות את המקסימום כדי לשמור על חיילינו. לצערי, התבטאויות מעין אלו לא נותנות את הביטחון הזה. אני בטוחה שבין בניית בונקר ובין ריכוזם של אנשים בשטח פתוח ללא כל מיגון יש דרגות ביניים רבות, ואין לי ספק שבמעט מחשבה יצירתית ובריאה ניתן להקטין נזקים של אסונות מעין אלו.

 

אך אין ברצוני להתעסק במה שכבר קרה ובהתבטאויות אומללות אלו או אחרות.

 

ברור לי, ואני סמוכה ובטוחה שגם לך, כי הימים הקרובים הולכים להיות ימי לחימה קשים. אולי אף קשים ממה שחווינו עד כה. אין לי ספק שעיקר המיקוד של רבים ממפקדי הצבא הוא בלחימה בדרום לבנון ובצדק. אך יש צורך דחוף ומידי להקדיש גם מעט מחשבה למה שאפשר לעשות היום על-מנת למנוע הישנות של אסון נוסף כזה בימים הקרובים. כאשר כה רבים מחיילינו פזורים בשטח על גבול הצפון, האסון הבא רק מחכה לקרות. לא ניתן למנוע כל אסון, אך מרבים ניתן להימנע. אני סמוכה ובטוחה כי אם יקדישו לכך זמן ומחשבה יימצאו פתרונות סבירים ואפשריים לביצוע מאותו טווח ביניים שבין בונקרים וחוסר מיגון טוטלי.

 

אין לי ספק, שבימים אלו אתה עסוק ביותר בלחימה ואין לך זמן לקרוא מכתב זה, וטוב שכך. אך אני מקווה ומתחננת שמישהו בלשכתך או בסביבתך כן יקרא מכתב זה ויעביר את רוח הדברים לידיעתך. אנא, ישמו פתרונות כלשהם כבר היום, אחרת המחיר שנשלם אנחנו, שיקירנו בחזית, עלול להיות גבוה מדי.

 

  • ט' (השם המלא שמור במערכת)

 


פורסם לראשונה 07/08/2006 15:46

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים