שתף קטע נבחר

ריח של נתניהו באוויר

קירטועם התקשורתי של ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון פרץ בעקבות המלחמה בצפון עושה טוב בעיקר לגורם פוליטי אחד - הליכוד, וליתר דיוק לעומד בראשו, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. במפלגתו יש כבר מי שמזהירים אותו כי "שלטון בישראל לא לוקחים, אלא מישהו צריך לאבד". וגם: הכירו את אפי איתם המשופר

ביום שני אחר הצהריים, זמן קצר לאחר נאומו של בנימין נתניהו במליאת הכנסת, נכנס שר מקדימה המקורב מאוד לראש הממשלה למזנון חברי הכנסת, פניו זועפות. "עכשיו כבר ברור", זרק השר לסובבים אותו, בציניות מהולה בתסכול וזעם. "מי שניצח במלחמה זה הליכוד. אנחנו הפסדנו, אבל הליכוד ניצח".

 

השר הביט לעברו של נתניהו שנכנס כמה שניות לפניו למזנון, שובל ארוך של מעריצים מאחוריו, והמראה אכל אותו מבפנים. יו"ר הליכוד נראה כל כך מרוצה מעצמו, שאי אפשר היה לפספס את זה. הוא כמעט זהר, ומכל עבר הגיע מישהו לברך אותו על הנאום, ששם בכיס הקטן את הנאום של אהוד אולמרט. לרגע, נדמה היה שביום שני אחר הצהריים, ישב במזנון נתניהו הישן והטוב, לפחות בכל הנוגע להצלחה.

 

ההתבטאות הזועפת של השר כנראה לא רחוקה מהמציאות. ארבעה חודשים לאחר מה שנראה ככישלון קולוסאלי של מפלגת השלטון לשעבר, שהתרסקה לכאורה לבלי שוב, נתניהו והליכוד שוב על הגל. לא נעים לומר, אבל המלחמה הזאת עשתה לנתניהו רק טוב. ההתנהלות השקולה שלו ושל חבריו הביאו לו הרבה נקודות זכות בציבור הרחב. אבל זה לא רק עניין של התנהלות. זה גם עניין של מזל. ולנתניהו, כך נראה, יש לא מעט מזל.

 

והמזל הגדול של יו"ר הליכוד הוא שמולו עומדים כעת, בקו האש, כברווזים צולעים שכולם מנסים גם לצלות, אהוד אולמרט ועמיר פרץ. גם בחלומות הכי ורודים שלו, לא יכול יושב ראש אופוזיציה לבקש לעצמו שני אישים פרובלמטיים יותר, שניהלו בצורה מעוררת תהיות מלחמה שנגמרה, כך נראה, בחוסר הצלחה בולט לעין. מצד אחד אולמרט, שעומד בראש מפלגת בלון שדם לא זרם בעורקיה אפילו כשנראתה הכי חיה. מצד שני פרץ, שעומד בראש מפלגה שבכל פינה בה מחכה מישהו עם גרזן ענק ביד. עם שני קליינטים כאלה, נתניהו יכול ויודע איך להתמודד. "רק שלא ייצא לו הביבי", השתעשע השבוע אחד הח"כים בליכוד. "רק שיזכור ששלטון בישראל לא לוקחים, אלא מישהו אחר צריך לאבד. אם הוא יזכור את זה, מצבנו יהיה טוב".

 

מצבו של נתניהו אכן משתפר והולך, אבל אפילו הוא לא יודע עד כמה מצבם של יריביו בעייתי. אולמרט, בהיותו ראש ממשלה, עוד מושך איכשהו את העגלה אחריו, אבל אפילו מקורביו מודים שהוא בבעיה, שיותר מדי דלתות מתחילות להיסגר בפניו, שיש יותר מדי לחשושים מאחורי גבו בתוך המפלגה השברירית שהוא אמור להנהיג. יש רגעים שבהם אפילו הספינרים הגדולים ביותר לא מצליחים להציל ספינה שמתחילה לטבוע, לאט אבל בטוח. פרץ, מצידו, בברוך גדול אפילו יותר. השבוע הודו בכירים בלשכתו בשיחה עם ynet כי הם לא יודעים מה לעשות. "אנחנו לא יודעים איך נצא מכל הסיפור הזה. לא יודעים מה לעשות כדי לצאת מזה".

 

ואם ביבי, למה לא ברק?

 

וזה עוד לא הכל. בימים האחרונים, החלו בכירים במפלגת העבודה, שנחשבו עד לפני כחודש לאנשיו הקרובים ביותר של היושב ראש פרץ, לעשות קולות של חיפוש אלנטרנטיבה. למען הסר ספק, נאמר רק שלא מדובר בח"כים זוטרים או אישים שוליים, אלא בבכירים באמת, כאלה שנמצאים במרכז העשייה הפוליטית במפלגת העבודה. והם, יחד עם בכירים אחרים, כבר החלו לדבר על העתיד, על היום שאחרי עמיר פרץ. התחושה היא שפרץ איבד את זה, שהוא נמצא בסחרור, במעין ורטיגו. וכשהמנהיג נמצא בוורטיגו, הנטייה היא לברוח מהמטוס. כי עם כל הכבוד לטייס, אף אחד לא רוצה להתרסק איתו אם הוא לא חייב. עדיף לנטוש בזמן, רק לא להתרסק.

 

מי שמחכה להתרסקות של פרץ בשקט הוא אהוד ברק. אפשר לא לאהוב את ברק, ואפשר למתוח ביקורת על התנהלותו, אבל עובדתית, שמו מוזכר במערכת הפוליטית, כמי שינהיג את מפלגת העבודה בעתיד הלא רחוק. נכון, יש לו הרבה מאוד עבודה לעשות כדי לשפר את תדמיתו, אבל הימים האלה, ימי הטירונות של אולמרט ופרץ, עובדים גם לטובתו. בינתיים, הוא שומר על שקט, לא נחפז להסיק מסקנות, לא ממהר להתראיין. מקורביו ותומכיו אומרים כי הוא "מצניע לכת", שומר על פרופיל נמוך, מחכה שיתגעגעו אליו, שיבינו שאי אפשר בפעם הבאה לתת את המדינה לאנשים לא מנוסים, ל"מוקיונים", כדברי אחד ממקורביו.

 

בינתיים, ברק מקיים פגישות. חברי כנסת שלא ראו אותו חודשים ארוכים, הוזמנו אליו לשיחות אינטימיות. "שנה וחצי לא ראיתי אותו", סיפר אחד הח"כים שנחשב למקורב לפרץ ושהוזמן לראש הממשלה לשעבר, "ועכשיו הזמינו אותי לבוא לשיחה בהקדם האפשרי. אין ספק שהוא מתכונן".

 

כדאי לשים לב...

  

...לאפי איתם. פתאום, בלי התראה מוקדמת, איתם נהיה ממלכתי. כל זמן שהמלחמה נמשכה, הוא שמר על ארשת פנים רצינית, מכובדת. אחר כך, כשכולם שלפו סכינים, הוא המליץ לחבריו הפוליטיקאים לנשום עמוק ולשתוק. זה לא הזמן למלחמות, הוא אמר. מקורביו מאמינים כי הוא עובר שינוי תדמית בציבור הרחב. "אפי נתפס אחרת", אומרים גורמים בסביבתו של איתם. "המערכת תופסת אותו אחרת. הוא היה ממלכתי, ואין לנו ספק שיהיה לזה ביטוי פוליטי בעתיד. זה תהליך מעניין שעובר עליו עכשיו. המערכת הפנימה שהאיש שרץ על הגבעה וצעק, לא סתם צעק, שכנראה היה לו מה להגיד. יש מבחינתו שינוי מסויים, שבניגוד למהלכים בעבר, הוא נתן גיבוי לממשלה. הוא מדבר אחרת עכשיו. כשאולמרט דיבר על ההתכנסות, והיה חשש שכל הקונצנזוס ייסדק, איתם אמר לשמור על אחדות השורות, וקרא לכתומים להמשיך להילחם. זו גישה ממלכתית. היא לא באה לידי ביטוי בעבר. זה אפי חדש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
נתניהו. נישא על גלי ההצלחה?
צילום: ירון ברנר
צילום: אלי אלגרט
פרץ. איך יוצאים מזה?
צילום: אלי אלגרט
צילום: גיל יוחנן
ברק. איך נכנסים לזה?
צילום: גיל יוחנן
צילום: ניב קלדרון
איתם. גרסה 2.0
צילום: ניב קלדרון
מומלצים