האם אסד יציל את אולמרט מוועדת החקירה?

"תמורת שלום אמת עם סוריה, יכולה ישראל לרדת מרמת הגולן", כך הצהיר השר לביטחון פנים אבי דיכטר בראיון לרזי ברקאי היום בתוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל. "מחירים טריטוריאליים דומים שילמנו גם בשלום עם ירדן ומצרים.כל מהלך מדיני עדיף על מהלך לחימתי-צבאי, בין אם בסוריה ובין אם בלבנון", הוסיף דיכטר ועורר סערה ציבורית ופוליטית.

דבריו של השר לביטחון פנים, אחד השרים המוערכים על ידי ראש הממשלה אולמרט, באו בהמשכו של שבוע שהחל באמירה של שר הביטחון עמיר פרץ. עוד בטרם תמה המלחמה, דיבר השר פרץ על הצורך בבחינת האופציה הסורית. השבוע גם פורסם ב"הארץ" דבר מינויו של יעקב (יקי) דיין, לפרוייקטור של ציפי לבני לעניין סוריה. אם לא די באלה, בא הערב המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, שבמהלך פגישה עם שר החוץ ההולנדי ברנרד רודולף בוט אמר על הסורים: "שיפסיקו להיות ביישנים ויפגשו איתנו בגלוי, לאור היום בלי תנאים מוקדמים. רק כך ניתן לדבר על שלום".

אולמרט, שנסע היום לצפון לא תקף את אבי דיכטר, איש יקר לליבו וקרוב אל אזנו. הוא לא תקף את עמיר פרץ, את ציפי לבני או שמעון פרס, למרות שלכאורה יצא חוצץ כנגד היוזמה הסורית: "אני שומע קולות שמדברים על השכנים שמצפון והצורך לדבר איתם", אמר אולמרט בקרית שמונה. "צריך לזכור שעד לפני כמה ימים הגיעו טילים שהרגו תושבים בישראל מהמדינה שמצפוננו, כל ארגוני הטרור יושבים בדמשק ונהנים מגיבויה של סוריה. גם חוטפיו של גלעד שליט מקבלים הוראות מדמשק. לא צריך להיסחף בתקוות שווא, או ליצור אשליות, שמחר בבוקר נקרוץ למישהו ומיד הוא יהיה כשיר למשא ומתן".

למי שלא הבין את יישור הקו של אולמרט עם עמיתו הבכיר, הנשיא ג'ורג' בוש המתעב את תמיכת אסד הצעיר במורדים העיראקים ואת מעורבותו בציר הרשע בין טהרן לדמשק, הבהיר זאת ראש הממשלה בביקורו במראר: "ישראל לא תנהל משא ומתן עם מי שנותן חסות לטרור ומי שהוא חלק מציר הרשע. יש כאלה שאומרים שיש לחבק את בשאר אסד. אני אומר בצורה ברורה, בואו לא נשכח את אלפי הטילים שנפלו כאן בחודש האחרון. כולם עברו דרך דמשק וחלקם אף יוצרו בדמשק. אקיים משא ומתן רק כאשר סוריה תשתנה בצורה יסודית בכל סוגיית התמיכה הגלויה בטרור", הוסיף והשאיר את הדלת פתוחה.

השאלות הפתוחות

אז מה בעצם קורה כאן? אולמרט רוצה משא ומתן לשלום עם סוריה, או שלא? אולי בעצם מדובר כאן במרד רבתי של בכירי ממשלת אולמרט שמריצים קמפיין שלום עם סוריה למורת רוחו של מורם ורבם? או אולי מדובר כאן בעצם בספין מתוזמר היטב בשליחות האדון? ואם אכן מדובר בספין, האם הוא נועד להציג בפני הימין הרותח על כשלי מלחמת לבנון השנייה את אולמרט הפטריוט הלאומי? את ראש הממשלה שאינו נכנע לתכתיבי השמאל לרדת מרמת הגולן?

או שאולי בעצם נועד הספין להיות בלון ניסוי עבור ראש הממשלה? בלון שמטרתו לספק לאולמרט ולממשלתו בראשות קדימה, אג'נדה חדשה? אולי, בעצם הימים האלה, נרקם כאן הסלוגן החדש, מוטו שיוביל את אולמרט וממשלתו אל עבר האופק הזוהר? אולי כאן אנו רואים את סימני זריחת השמש של יום חדש לראש הממשלה שאיבד בחודשיים האחרונים בלבנון ובעזה את היכולת להריץ את תכנית ההתכנסות?

האמת נמצאת אולי בעובדה הבאה: כל אחד מהמתבטאים בעד מהלך מדיני עם סוריה, הוא חבר ב"שביעייה הסודית" וחבר בקבינט לביטחון לאומי של אולמרט. לכולם כאחד, ובראשם לראש הממשלה, בוערת מתחת לרגליים ועדת החקירה הממלכתית בעניין כשלי לבנון. ועדה שכזאת אינה טובה לאולמרט, כך מודים גם אנשיו. היא צפויה לבחון את עצם הצורך ביציאה למלחמת הרקטות בלבנון, את התנהלותם ההססנית בימי המלחמה, את החלטותיהם המגומגמות בהפעלת הכוח, את אי יכולתם למלא אחר הציפיות שנטעו בציבור, אם בתקווה להשבת החיילים החטופים, ואם בחזון האמברגו ופירוק החיזבאללה מנשקו והרחקתו מהגבול, כפי שהוצב ביעדי המלחמה בימיה הראשונים.

אולמרט ובכיריו אינם רוצים ועדת חקירה ממלכתית, נקודה. הם אינם רוצים שהיא תישאל אותם מדוע ישראל לא ניצחה בנוק-אאוט את ארגון הטרור הפרו-איראני המונה כמה אלפי לוחמים בלבד. הם היו מסתפקים בשמחה בגרסה המאוד מקלה של הרמטכ"ל דן חלוץ "על נצחון בנקודות", כפי שנמסרה בישיבת הממשלה ביום ראשון. אולמרט אמר זאת בקריית שמונה הבוקר, לאחר שהותקף קשות על ידי חברי מועצת העיר: "אני לא אהיה במשחק הזה של ההלקאה העצמית, או מתן הסנוקרת לצה"ל. החלטתי שאת כל האנרגיות והמשאבים נרכז לא בחבטות הדדיות, לא בוויכוח על מה שהיה, אלא באיך נערכים למה שיהיה. נראה באיזו מתכונת צריך לבדוק את הצללים - אך גם להציג את האורות". כך הציג ראש הממשלה את העמדה הנוחה לו.

אבל אלה העובדות: עמיר פרץ ובכירי קדימה מנסים להטות את תשומת הלב הציבורית מכשלי מלחמת לבנון והתביעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הם עושים זאת באמצעות קמפיין "השלום עם סוריה". אולמרט, למרות שהוא יודע היטב כיצד לעשות זאת, אינו משתיק אותם ואינו קורא אותם לסדר. הוא עצמו, לאחר שהוא מיישר קו עם עמדת הנשיא בוש נגד סוריה, קורץ ואומר שהדבר אפשרי ומשאיר דלת פתוחה לאפיק הסורי.

אולמרט אמן ההליכה בין הטיפות, יוצא מהעניין גם פטריוט-לאומי וגם מייצר אג'נדה חדשה לממשלתו שאיבדה בלבנון הרבה מהקרדיט הציבורי שהיה לה בראשית המלחמה. הציבור הישראלי מתעסק במשחק החדש, שוכח לאולמרט ומרעיו את כשליהם, ונותן להם אויר לנשימה עד לספין הבא.

אין ספק, בספין החדש של בכירי והעבודה וקדימה כולם מרוויחים, חוץ ממדינת ישראל.