החסד של ברוורמן
מישהו באוצר רוצה תקציב מעורפל, שיאפשר בהזדמנות חגיגית זו לחסל את תוכניות הרווחה ה"קואליציוניות"
חסד גדול עשה ח"כ אבישי ברוורמן עם משרד האוצר, כשסירב
להרים את ידו (מטעמי מצפון ויעד מקצועי) בדיון בוועדת הכספים בעד ההצעה לקיצוצים והעברות תקציביות בכשני מיליארדי שקלים. אותה הצעה, שהניח שר האוצר הירשזון בפני הוועדה, אינה ראויה לתמיכת בית המחוקקים הישראלי בכלל ומפלגת העבודה בפרט: כדי לשלם פיצויים ראשוניים על הנזקים בצפון ושכר ללוחמי המילואים - ולהיענות למצוקותיו הכספיות של צה"ל - יש די רזרבות בתקציב המדינה כפי שהוא.
הצעת הקיצוצים ה"רוחבית" של האוצר כבר זכתה לביקורת חריפה ביותר מפיו של אחד מאנשי המשק השקולים והרציניים - יו"ר טבע, אלי הורביץ, שהגדיר אותה כ"שליפה מהמותן" וליקוי בסיסי בהליך קבלת החלטות. אומנם, האוצר הגיב על הביקורת של הורביץ בפרצי זעם ודרישה להתנצלות, אך לזכות האחרון עומדים ניסיונו והישגיו כקברניטה של החברה העסקית הכי מצליחה בהיסטוריה של מדינת ישראל. שר האוצר ופקידיו - שלא זכורות לי הצלחותיהם כמנהלי עסקים - צריכים היו להקשיב לדברי התוכחה של הורביץ ביראת כבוד ובהרכנת ראש, ולא בשחצנות ישראלית טיפוסית.
צדק אלי הורביץ, צודקים הח"כים ברוורמן ויחימוביץ'. המינימום שמשרד האוצר צריך היה לעשות הוא להביא לכנסת מספר חלופות למימון התוספת לביטחון ולפיצויים, כדי שבית המחוקקים יחליט ביניהן, ולא להעמידו בפני עובדות מוגמרות, בחינת "כזה ראה וקדש". האוצר נושא בחלק מהאשמה לבלגן התקציבי, אבל אי-אפשר לשחרר מן האחריות את כל הממשלה, ששריה אישרו ברוב מכריע את הקיצוצים - עם תיקונים כאלה ואחרים - מבלי לדרוש ולקבל תמונה תקציבית מלאה.
כעת, אחרי שה"מורדים" בעבודה סירבו להצביע בעד הצעת האוצר כפי שהיא, ונראה שוועדת הכספים לא תכונס בקרוב - נוצרה הזדמנות לתיקון העיוותים. מלחמת לבנון השנייה מחייבת הכנת תקציב נוסף מסודר, תקציב גדול, שבצידו האחד יפורטו כל עלויותיה הצבאיות והאזרחיות של המלחמה ובצידו השני כל המקורות למימון הוצאות אלו. רק גיבוש תקציב מפורט ומקיף יאפשר לציבור - ולנבחרי הציבור - לדעת כמה באמת עלתה המלחמה, מי ישא בנטל ולפי איזה סדר עדיפויות חברתי.
קשה להימנע מהרושם שמישהו במשרדי ראש הממשלה והאוצר מנסה להימנע ככל הניתן מהצגת תקציב מלחמה מיוחד כזה. שמישהו מעדיף החלטות רגעיות, חלקיות, אד-הוק, מטושטשות. שמישהו אוהב את המצב שבו הסיפור התקציבי של המלחמה והשיקום ימשיך להיות מעורפל ומבולבל, מצב שבו אפשר לתמרן בין סעיפי תקציב שונים - ובהזדמנות "חגיגית" זו, כשיש מלחמה ויש נזקים, לחסל את כל תוכניות הרווחה החדשות שהאוצר התנגד להן מלכתחילה, וכינה אותן "קואליציוניות".
הרי לא חולף יום מבלי שפקידים במשרדים בירושלים לא ישנו את הערכותיהם על עלות נזקיה הישירים והעקיפים של המלחמה, והפיצויים שיידרשו בגינם. השינויים באומדנים אינם נובעים רק מהצבר מידע חדש; המציאות משפיעה על ההערכות התקציביות פחות מהפוליטיקה של ניהול התקציב. כל זה לא יהיה אפשרי אם וכאשר יפורסם ברבים תקציב מלחמה במתכונת מלאה, שקוף ומפורט, שיעמוד להכרעתם של שרי הממשלה וחברי הכנסת על-פי השקפת עולמם כנבחרי ציבור. ניתן להכין תקציב כזה בתוך שבועיים (ולהיעזר לשם כך בכלכלנים שמחוץ לאוצר). ועד אז, סייג לחוכמה - המתנה.
עוד בבלוג: עד גבול הדמוקרטיה
לפנייה לכתב/ת 
יש מספיק רזרבות: פרופ' ברוורמן
צילום: דודי ועקנין
להקשיב ביראת כבוד: יו"ר טבע הורביץ
מומלצים
