על שולחן הכנסת: חוקי אינטרנט מטופשים
מבול של הצעות חוק נחתו עלינו בחודשים האחרונים: גישה לאתרי פורנו למבוגרים בלבד, חובה על מגיבים להזדהות, הוצאה של שיתוף הקבצים אל מחוץ לחוק ועוד. עד כמה הצעות החוק לא הגיוניות ומה עומד מאחוריהן
דומה כי אלמלא פרצה מלחמת לבנון השנייה, שולחנה של הכנסת ה-17 היה כורע תחת עומס של הצעות חוק שונות ומשונות אשר המכנה המשותף לכולן הוא ניסיון יומרני לאלף את האינטרנט בכלים לא נכונים ובאגרסיביות מיותרת.
עיון בהצעות החוק מהחודשיים האחרונים מעלה את התהיה אם ייתכן שחברי כנסת מסיעות שונות משתפים פעולה במטרה לשבור את שיא העולם בחוקי אינטרנט טיפשיים.
קשה להתחרות באמריקה הגדולה
זה לא יהיה פשוט לשבור את השיא הנוכחי, המוחזק בידי ידידתנו האמיצה ארצות הברית. חברי הכנסת שלנו לא חרוצים כמו המחוקקים האמריקנים, וימי החופש המופלגים שלהם לא מספקים להם די זמן כדי להעביר הצעות כמו זו האוסרת על פרסום מתכונים למתאמפטמין (סם ממריץ ממכר) באתרי אינטרנט, וזאת "כדי להגן על הילדים" ותוך פגיעה ניכרת בחופש הביטוי והמחקר.
הצעת חוק נוספת שהתקבלה בארצות הברית ב-1999 מחייבת פרסום מסרים נגד סמים באתרי האינטרנט של נאסא, סוכנות החלל האמריקנית כצעד חינוכי שיראה לנוער את הדרך הנכונה.
ויש גם חוק המחייב ספריות להתקין תוכנות סינון במחשבים, גם במחיר של פגיעה בחופש הביטוי של מבוגרים, וחוק האוסר על אתרים להציג תכנים מיניים מפורשים, המוגדרים כ"מזיקים לקטינים", באיזור פתוח לגלישה (שאינו נאכף בינתיים, בהוראת בית המשפט העליון).
אך חברי הכנסת שלנו מגבירים את הקצב ועל אף ימיה הקצרים של הכנסת הנוכחית, התפוקה בהחלט נאה. ביקשנו מד"ר מיכאל בירנהק, מהמרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה לחוות דעתו על הצעות החוק החדשות ולתת להן ציונים.
איסור על גישה לאתרי פורנו ממשרדים ציבוריים
חברי הכנסת של ש"ס התכבדו לפתוח את הסבב הנוכחי של הצעות חוק בתחום האינטרנט. הח"כ יעקב מרגי הציע לאסור על גישה לאתרי פורנו מכל משרד ציבורי במדינה, וזאת, "מאחר ואתרי האינטרנט עלולים לעודד אלימות מינית נגד נשים ואף גורמים לביזוי כבוד האישה ולהשפלתה".
בירנהק: "הכוונה המוצהרת להגן על נשים ולמנוע את ביזויין היא מטרה ברוכה אך זו לא הדרך. לא ניתן למנוע גישה לאתרי פורנו מבלי לחסום אתרים רבים אחרים, ובכך לפגוע בחופש ביטוי ובגישה למידע. כמו כן, הצעת החוק אינה כוללת חריגים המתירים את הגלישה לצורכי מחקר ולימוד.
ציון: בלתי מספיק.
גישה לאתרי פורנו מהבית: רק לאחר זיהוי
לפי הצעה נוספת של חבר הכנסת אמנון כהן מש"ס, גישה לאתרי פורנו מהבתים תתאפשר רק לגולשים שיזדהו ויוכיחו כי הם מבוגרים.
בירנהק: "מדובר בהתערבות גסה בחירות הפרט ובחופש לגלוש באינטרנט. הצעת החוק לא מגדירה מהם אתרי פורנו. היא גורפת ומנסה להפוך את ספקי השירות למשמרות צניעות דיגיטליות.
ציון: נכשל ללא מועד ב'.
מגיבים לכתבות יידרשו להזדהות
הצעת חוק נוספת היא של ח"כ ישראל חסון, המציע לחייב אתרי אינטרנט לדרוש ממגיבים לכתבות להירשם ולחשוף את זהותם האמיתית כתנאי לפרסום תגובותיהם לכתבות ברשת.
"אני לא רואה הצדקה לכך שעל כל כתבה יצוצו "רעולי פנים וירטואליים" שיבצעו סיכול ממוקד באנשים שהם חושקים משום מה בעלבונם", נימק חסון, "..."כמו שבטלוויזיה לא ירואיין לפתע כל אדם בפנים מכוסות וישמיץ ככל העולה על רוחו, אין שום סיבה שנאפשר באינטרנט מצב הרסני מוסרית שכזה. אני כמובן בעד עידוד חופש הדיון והבעת הדעה, אבל נגד עידוד הפחדנות של אנשים שחוששים להזדהות מאחורי דבריהם ומחשבותיהם".
בירנהק: "הצעת החוק מבטלת בפועל את זכות הייסוד החוקתית של הגולשים לפרטיות. היא פוגעת בזכותם של בעלי אתרים פרטיים לנהל את עסקיהם. הכוונה לקדם את תרבות השיח בישראל היא ברוכה אבל לא זו הדרך.
ציון: נכשל.
מרצ: להוציא את שיתוף הקבצים אל מחוץ לחוק
חברי הכנסת מסיעת מרצ הגישו הצעת חוק, האוסרת הורדה והעלה לרשת של קבצים המוגנים בזכויות יוצרים. כמו כן, ההצעה אוסרת להעמיד שירות או תוכנה המאפשרים שירותים כאלה,
בירנהק: "הצעת החוק גורפת ואם תתקבל תהפוך את כ-ו-ל-ם לעבריינים. הצעת החוק תהפוך כל גלישה תמימה להפרת זכויות יוצרים ותשרת בעיקר את תעשיית התוכן הנואשת. זו הצעת חוק אולטרה קפיטליסטית ולכן חברי מרצ הסוציאליסטים אמורים להיות קצת נבוכים. להערכתי מדובר בניסיון של בעלי עניין מקרב בעלי הזכויות להשפיע על הדיונים שמתנהלים בוועדת הכלכלה של הכנסת על הצעת חוק זכויות יוצרים כדי לקדם את האינטרסים שלהם".
ציון: נכשל
הצעות חוק המבזבזות את כספי משלמי המסים
פגיעה בחוקי יסוד אינה הבעיה היחידה של הצעות החוק החדשות. הצעות חוק גרועות, שאינן מציעות פתרונות מעשיים לכשלים בשוק, לעתים אף מחמירות את המצב. היכולת לאכוף חוקים אלה אינה קיימת, ואף אם לא יתקבלו לבסוף, תהליך הכנתם גורם לבזבוז של כספי משלם המסים. לרשות חברי הכנסת עומד מרכז למחקר ולמידע, המספק סיוע בחקיקה, ועל כן תמוה כיצד הוגשו הצעות חוק כל כך מנותקות מהמציאות המקוונת.
למשל, הצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן מש"ס, לאפשר גישה לאתרי פורנו רק לגולשים שיזדהו כמבוגרים, לא רק שמחייבת ספקיות אינטרנט לשמש כצנזוריות ולמנוע מהמנויים שלהן גישה חופשית לאתרים, היא גם מטילה עליהם לקבוע אם כל אתר הוא כשר או טמא כדי לא לעבור על החוק. סוג כזה של צנזורה קיים רק במדינות כמו איראן וערב הסעודית.
באשר להצעה של ח"כ חסון לחייב מגיבים להזדהות, חשוב לציין כי גם היום, האנונימיות ממנה נהנים הטוקבקיסטים אינה מוחלטת. כל תגובה מזוהה על פי כתובת IP, ואדם שחש עצמו נפגש מדברים שפורסמו בתגובות יכול לתבוע, ואם ישכנע, בית המשפט יוציא צו המורה לספקית האינטרנט לחשוף את זהות הכותב. כך נקבע בפסיקה של בית המשפט השלום בירושלים, שהורה לספקיות אינטרנט לחשוף שמות של גולשים שהשמיצו עובדת מדינה וביתה התינוקת בתגובות לכתבה.
הטוקבקים ככיכר שוק
עבור הכותבים, התגובות לכתבות דומות לקיץ הישראלי: חלקן מגעילות והסיכוי לשרוד אותן ולא להירטב על בסיס יומיומי (ולא מגשם) הוא קטן. אך בניגוד לעמדה שמקדם ח"כ חסון ולדעתם של כמה עיתונאים החשים כי מעמדם כשומרי הסף מתערער, רובן המכריע של התגובות לא מפר את החוק. גם אם הן לא תמיד נעימות, התגובות ברשת הן מעין כיכר שוק וירטואלית, בה כל גולש משמיע את דעותיו, וכמו בשוק - מיעוט מבין הדעות מחכימות, רובן בנליות ומיעוטן מרגיזות ומתלהמות.
למרות שהיא נוטה לשחרר רוע מזוקק מאנשים שלא היה מעזים להתבטא כך בשמם האמיתי, האנונימיות גם מאפשרת לאנשים לחשוף שחיתויות, למסור מידע חשוב לציבור מבלי לחשוש מפגיעה ולומר את כל מה שהם חושבים באמת. כפיה על המגיבים להזדהות תסב מכה אנושה לפרטיות ולחופש הביטוי. אפשר להתמודד עם המיעוט המתלהם והמסית בכלים קיימים (תביעות משפטיות במקרה של חשש להפרת החוק).
האם המניע הנסתר מאחורי ההצעה של ח"כ חסון הוא לסרס את הטוקבקים ככלי ביטוי קולקטיבי ודמוקרטי, בעקבות העליה בתהודה הציבורית של התגובות באינטרנט בחודשים האחרונים? גם אם זו המטרה, היא לא תצליח. הטוקבקים יישארו איתנו, לרע ולטוב.
