שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דרך חדשה: מעבר לגן עירוני
    בגילאי 3-4 נפרדים הילדים וההורים ממסגרות החינוך הפרטיות ומתחילים את המסע במערכת החינוך. מאות אלפי ילדים יתחילו בספטמבר את יומם הראשון בגן עירוני. המעבר מלווה בחששות רבים של ההורים וגם של הילדים. מה כדאי לבדוק וכיצד להתכונן כדי שהכל יעבור בקלות

    כמיליון ילדים יחלו את שנת הלימודים ביום ראשון הקרוב, מתוכם מאות אלפי ילדים יצעדו לראשונה את צעדיהם הראשונים במערכת החינוך: גני הילדים העירוניים. הכניסה לגן העירוני מלווה בהקלה מסוימת לכיס, אבל מלווה גם בחששות גדולים. ההורים וגם ילדי הגן נדרשים להסתגל לכיתת גן, המונה לפחות  25-35 ילדים, כשרק גננת וסייעת אחת מופקדים עליהם, והדאגות מרובות: אולי הוא עדיין לא מוכן למסגרת כזו? האם הגננת תשים אליו לב?

     

    "מרבית מהחששות של ההורים מקורן בדעה קדומה על מערכת הגנים העירונית", אומרת הפסיכולוגית החינוכית, אורית גודקאר. "התחושה היא שבגן פרטי גובים תשלום גבוה ואז ניתנת זכות הבחירה - לאיזה גן הילד ילך, מי תהייה הגננת שתטפל בו. לעומת זאת, בגן העירוני אזורי הרישום נקבעים על ידי הרשות המקומית, וההורים מקבלים החלטה שרירותית איפה הילד ישובץ. נוצרת מעין דמוניזציה וחרדה, שהיא לא תמיד מוצדקת. והרי אנחנו יודעים שיש גנים פרטיים נוראיים וגן עירוניים מדהימים". 

     

    להודיע לגננת אם יש בעיות בגמילה מחיתולים

    אז איך בכל זאת נדע שאנחנו מפקידים את האוצר הפרטי שלנו במקום הכי טוב עבורו? דבר ראשון, כדאי להקשיב לשיח האמהות - מה שאומרים על הגננת בגינה הציבורית ראוי לבדיקה והתרשמות. אבל גם את ההתרשמות של השכנות כדאי לבחון בקפידה, הרי יכול להיות מצב שבו גננת שתחשב מדהימה עבור הורה אחד, תהייה נוראית עבור הורה אחר. כל הורה מחפש דברים אחרים אצל הגננת של הילדים שלו, לכל ילד צרכים שונים, ובהתאם גם התרשמות ההורים.

     

    הגן העירוני מציב עלייה ברמת התביעות מן הילדים, כך למשל בנושא הגמילה מחיתולים. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, הגנים העירוניים בגילאי טרום טרום חובה (גיל 3) מחויבים לקבל גם ילדים שאינם גמולים, בגן טרום חובה וחובה - הילדים כבר צריכים להגיע גמולים מחיתולים. אבל גם הוראת המנכ"ל לא תשנה, כי לשתי נשות צוות יהיה קשה להתמודד עם ילדים שאינם גמולים ולשמור על ההיגיינה השוטפת בגן.

     

    גודקאר מציעה ליידע את הגננת מראש אם יש בעיות בגמילה, ולהכין אותה כדי שתדע להיערך - הן בתשומת לב והן בתגבור אנשי צוות. גודקאר: "לא לומר חצאי אמיתות או לייפות את המציאות. צריך להבין שזה לא פשוט בשביל הגננת להתמודד עם הליך הגמילה. לכן, כדאי לנסות להושיט עזרה ולשתף פעולה בעניין. הרי לא מדובר בשני מחנות, גם ההורים רוצים שהילד ייגמל בשלב מסוים".

     

    לפעמים מה שנדמה בעיננו כשינוי משמעותי ודרמטי עבור הילד, לא יחווה על ידו ככזה. גודקאר: "להורים נראה שהגננת לא תהיה זמינה עבור הילד שלנו,

    כשיש לה עוד 35 זאטוטים ברקע, אבל אולי לילד שלנו זה פחות משמעותי, כי הוא יודע להסתדר? להורים נדמה שכמות הילדים הגדולה מאיימת, אבל עבור הילד זו הזדמנות ליצור קשרים חדשים ולהתחבר, לפתח יותר עצמאות ויכולת להעסיק את עצמו ולקבל בטחון עצמי".

     

    להקל את המעבר 

    דבר ראשון, כדאי לבחון את ההיסטוריה האישית של הילד בהשתלבות בגנים, להיזכר מה הקל על הסתגלות בעבר ומה עוזר לו במצבי משבר: להביא בובה אהובה, חפץ יקר או תמונה משפחתית. כדאי גם להכין את הילד למעבר - ליצור בו תחושת גאווה שעכשיו הוא עובר לגן של גדולים, ואתם גאים בו על כך. גם ביקור מכין במקום החדש יכול להקל.

     

    כדאי לנסות לשוחח לפני תחילת הלימודים עם הגננת בעניינים שנראים לכם חשובים מאוד להסתגלות של הילד בגן. רוב הגננות אינן כה נוקשות ואם הן תדענה שלילד יש משהו משמעותי שיכול להקל עליו, הן בוודאי תשתפנה פעולה. צריך לגייס כאן גמישות. אם הילד התרגל להביא כל יום לגן משהו טעים שימתיק לו את הפרידה והגננת לא מרשה, אפשר לסכם איתה שהוא יביא רק פעם בשבוע או יאכל בדרך.

     

    אסור לשכוח שלכל ילד יש זמן הסתגלות שונה ולכן דרושה הכנה ארוכה יותר או פחות. כדאי לומר לילד מתי יתחיל ללכת לגן החדש, לספר עליו כמה שיותר, לתאר לו את פינת הקוביות, הבובות והחצר. כדאי גם לצעוד ביחד כדי להכיר את הדרך ולהציץ על הגן. אבל חשוב לגלות סבלנות לקצב האישי של הילד.

     

    צער הפרידה

     

    כדי להקל על צער הפרידה ועל נחלי הדמעות רצוי להנהיג טקס פרידה קצר: משפט שאתם אומרים לילד והוא חוזר אחריו, שלוש נשיקות על המצח ואחת על האף או חיבוק רב רושם דרך השער.

     

    ילדים שכבר מכירים חלק מהחברים לגן יסתגלו בדרך כלל יותר בקלות. אם הילד עובר לגן חדש שבו הוא לא מכיר את שאר הילדים, כדאי לנצל את ימי החופש האחרונים ולארגן מפגש היכרות עבורו. אם לא הספקתם, אפשר לפנות לגננת ולספר לה על מצבו החברתי כדי שתנסה לשדך לו חבר או חברה, שיוכלו להתאים לו מבחינת העדפות ותחומי עניין. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים