"ספק אם ועדת אדמוני תגיע לחקר האמת"

"חברי ועדת אדמוני נטולי סמכויות אמיתיות. הם אינם יכולים להפעיל סמכויות כגון זימון עדים או הפעלת גורמים נוספים בשם ועדת הבדיקה, ואני מסופק לגבי היכולת האמיתית של הוועדה להגיע לחקר האמת". כך אומר ל-ynet שופט בית משפט העליון בדימוס אליהו מצא, שהצטרף בכך לביקורת שהושמעה במערכת הפוליטית ובמערכת המשפט על הדרך שבה בחר ראש הממשלה לחקור את אירועי המלחמה.

השופט בדימוס מסביר שוועדה שכזו היא מהסוג הנמוך ביותר, ורק אם היה ממונה שופט בדימוס - אפשר היה לתבוע מהממשלה להעניק לה סמכויות נרחבות יותר.

לדבריו, אולי אפשר להתגבר על בעיית אי-חיסיון העדויות בכך שהיועץ המשפטי לממשלה יעניק תעודת התחייבות, אולם זה עשוי לפתוח פתח לבעייתיות מסויימת ולא סביר שהיועץ יאשר מהלך כזה.

בעיה נוספת לדעתו היא ריבוי הוועדות שבודקות את המלחמה. "יש שני גופים מקבילים שבודקים, האחד את הדרג הפוליטי והשני את הדרג הצבאי. אני מוכן להניח שאת התנהלות העורף אפשר לבדוק בנפרד אבל האם אפשר לבדוק את התנהלות הדרג הצבאי במנותק מהדרג הפוליטי? אם שני הגופים נבדקים על-ידי גופים נפרדים שאין ביניהם זיקה הדדית ושיתוף פעולה הדוק, אני לא רואה איך הדברים האלה יכולים להתנהל. יש חשש שיש נושאים שייפלו בין הכסאות ולא ייבדקו כלל".

לגבי הדרג הצבאי, מצא ציין ששר הביטחון יכול היה למנות ועדת חקירה צבאית לפי סעיף 537 לחוק השיפוט הצבאי - שהעדויות בפניה מוגנות על-ידי חיסיון. אולם פרץ בחר ככל הנראה להקים גם הוא ועדת בירור מהסוג שאולמרט הקים לדרג הפוליטי.

חקירה ממלכתית הייתה מחזקת את אמינות הצבא

השופט מצא דוחה את הטענות שוועדת חקירה ממלכתית הייתה משתקת את הצבא. "זה לא נכון, כי שום דבר לא היה מונע את הבדיקות והתחקירים של הצבא היום. אם הצבא היה מביא את התחקירים האלה בפני הוועדה, והיא הייתה נותנת להם גושפנקה ואומרת 'יפה עשיתם' זה רק היה מעלה את אמינות הצבא בפני הציבור".

גם החשש מפני מרדף גנרלים אחרי עורכי דין אינה רצינית בעיני מצא. "הבדיקה עניינית, ודווקא למפקדי הצבא יכול להיות ביטחון טוב יותר לגבי עמדתם בוועדת חקירה ממלכתית, כי אז יהיה להם חיסיון. הרי אם יגיעו כאן למסקנה אישית נגד מישהו יצטרכו לעשות חקירה מבראשית".

באשר לאפשרות שבג"ץ יתערב בהחלטת הממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית, הזכיר מצא כי מאז שנת 96' הוגשו כשש-שבע עתירות לבית המשפט העליון בדרישה למנות ועדת חקירה - כמו בפרשת "בר און-חברון" - אך כולן נדחו. בג"ץ קבע שסמכות הממשלה לשקול הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא "סמכות רשות ולא סמכות חובה", ציטט השופט מצא.

עם זאת, מצא הוסיף ששופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר כתב בהערת אגב בנושא "בר און-חברון" שייתכנו מקרים חריגים בהם ימצא בית המשפט עילה מוצדקת לצוות על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. זאת כאשר הוא משתכנע שההחלטה לא להקים ועדת חקירה בלתי סבירה באופן קיצוני.

שניים משופטי ההרכב הצטרפו אז לפסק דינו של השופט זמיר מבלי להעיר הערות, ולכן מניח השופט מצא שהם הסכימו עם הערתו. "אך אם זה יקרה הפעם, אני לא יכול לנבא".