שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ראובן שוורץ
    הנבחרת הציגה קידמה טקטית ברמה עולמית
    "דרור קשטן שיחזר את הימים היפים בהפועל עם מעבר גמיש בין מערכים, בן חיים מחק את החלוץ האסטוני. למרות שמדובר ביריבה חלשה, כל ניצחון חוץ אירופי הוא הישג". איל לחמן מוצא סיבות לאופטימיות

    המשחק הראשון בקמפיין יורו 2008 מול אסטוניה הוכיח שהכדורגל הישראלי שודרג מבחינה טקטית לרמה המקובלת היום בעולם. הביטוי הוא שיטת משחק הנתונה לגמישות, לא רק במהלך עונה, אלא אף במשך 90 הדקות עצמן. כפי שנהג לאורך שנים בהפועל תל אביב, נקט גם הפעם דרור קשטן במעבר בין סגנונות על ידי שינוי קטן ביותר.

     

     

    הפועל, בעונות הגדולות שלה, הצליחה על פי שיטה מובילה של 4-4-2 כאשר ברגעים קשים או במשחקי צמרת השינוי היה ל-4-5-1. המפנה המינימלי התבצע עם החלפת מקום בין קטן לבניון. יוסי עבר מימין למרכז כקשר שלישי, יניב מהמרכז לאגף. מערך זה, שעל פניו כולל חלוץ אחד, הופך כהרף עין לשיטה התקפית ובעיקר מפתיעה, מאחר ובאגפים ממוקמים חלוצים ולא קשרים, כמו קטן ומיכאל זנדברג.


    קטן נאבק בקרוגלוב. שיטה התקפית ומפתיעה (צילום: רויטרס)

     

    הטעות העיקרית של אסטוניה היתה העובדה ששיחקה עם שני חלוצי אמצע, שהתלבשו בצורה מושלמת על בן חיים וגרשון. צמד הבלמים חילקו ביניהם את מרכז ההגנה, כשטל מכסה בצד ימין ושמעון בשמאל. יתרה מכך, נימלו, שהינו שחקן כח, שיחק מהאמצע שמאלה ונתקל בבן חיים, שהינו בלם מהטובים באירופה בהתמודדות עם חלוצים מסוג זה. האסטוני המסוכן נמחק למעשה.

     

    המונדיאל האחרון הוכיח שהשחקנים המשמעותיים היום בעולם הם שחקני מרכז השדה. ויירה ומקאללה, באלאק וגאטוסו, מאניש וקושטיניה, למפארד וג'רארד - כולם דוגמה לשחקנים טוטאלים במרכז השדה. אצל קשטן, הצמד המרכזי ב-4-4-2 היו בזמנו רופניק וראצ'וניצה, ומאוחר יותר אבוקסיס והולמאי. בן חיים וגרשון, וואליד באדיר ועידן טל, יצרו אמצע משמעותי שהוכיח עד כמה הציר הזה חשוב ומאפשר לשחק עם מגינים שטרם המשחק היוו מקום לחשש. בזכות הרביעייה הזו, עמרי אפק ויואב זיו היו אמינים ביותר.


    חגיגות הניצחון בטאלין. עמדנו בלחץ בכבוד (צילום: איי.פי)

     

    עם יציאתו של עידן טל לקו אחד עם בניון, הפך המערך לא פעם גם ל-4-3-3. היציאה הזו של קשר בולטון נבעה בעיקר מהעובדה שבמשחקים הקודמים, כמו גם הפעם, שיחקה אסטוניה עם שני קשרים אחוריים. כך שלימני שבהם, פירוייה, יצא עידן טל, ובאדיר נותר מאחור, לפני שני הבלמים. זוהי בדיוק המודרניזציה, כשמערך יכול להיראות בכל סיטואציה של המשחק אחר לחלוטין, אך כל שינוי נשלט ומתוכנן מראש.

     

    גם האסטונים, כמו כל נבחרת אירופית, היו מסוכנים מאוד בכדורי הקרן. קרוגלוב הפגיז פעם מימן פנימה ופעם משמאל החוצה. את המחצית השנייה פתחו המארחים עם לחץ אדיר, אך כזה שלא הביא לתוצאות. חוסר המוכנות והיעדר האיפוס מצידם נראו באיחורים ללחוץ, שהניבו עבירות קשות, ובעיקר בהחטאות. שחקן לא מוכן מבצע כמות גדולה של עבירות.

     

    משחקים באירופה מתאפיינים בלחץ כבד של הקבוצה המקומית, וישראל עמדה בלחץ זה בכבוד. כניסתו של עמית בן שושן, ומאוחר יותר גל אלברמן, על חשבון קטן, לא שינתה את המערך. בניון עבר שמאלה, בן שושן ימינה ואלברמן יצר משולש קישור עוצמתי עם באדיר וטל. אסטוניה נבחרת חלשה יותר מיריבותינו בקמפיין הקודם, אך כל ניצחון חוץ אירופי נחשב תמיד להישג.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים