שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להזדהות עם רוצחת

    "מאכינל" בתיאטרון החאן מספק לצופים חוויה תיאטרונית חזקה ומטלטלת

    "מאכינל" הוא מחזה שנכתב בשנות העשרים של המאה שעברה ומבוסס על מקרה אמיתי של אישה שרצחה את בעלה והוצאה להורג בארצות-הברית. המחזאית, סופי טרדוול, שהייתה גם עיתונאית שסיקרה את המשפט, בחרה לכתוב מחזה על הסיפור, אבל במקום לנסות להפוך אותו לדרמת בית-משפט קונבנציונלית או מלודרמה של אהבה נכזבת, יצרה מחזה אקספרסיוניסטי מנוכר. המחזה מציג, בתשע תמונות קצרות וחדות, את תהליך הידרדרותה של האישה, המוצגת כקורבן של חברה מכאנית ורודפת ממון, שחונקת את כוח החיים והאהבה שבה.

     

    הבמאי סיני פתר לקח את המחזה המיושן הזה והעניק לו חזות מודרנית מפתיעה וחזקה באמצעות שימוש מבריק במוזיקה של שוש רייזמן ובנוכחותו הפיזית של המוזיקאי עופר שלחין, שיושב בתא זכוכית על הבמה השחורה והמנוכרת, שעיצבה דנה צרפתי, ומלווה את ההצגה בליווי מוזיקלי מרתק. בנוסף לכך הוסיפה מרינה בלטוב כוריאוגרפיה מצוינת ורוני כהן בנה תאורה אפקטיבית, שמצליחות להכניס אותנו עמוק לתוך עולמה המסויט של הדמות הראשית, הלן.

     

    פתר מפיק מצוות השחקנים של החאן ביצועים חריפים ומדויקים. ראויים במיוחד לציון פלורנס בלוך, במספר תפקידים, כולל האמא החמדנית, אריה צ'רנר, בתור הבעל הטוב, שאינו מסוגל להבין את סבלה של אשתו, ולירון ברנס, בתור הגברבר המפוקפק, שעימו מנהלת הלן רומן, ושמכניס לראשה את רעיון הרצח. אבל מעל לכולם בולטת שרון שטרק, בתפקיד הראשי. היא מגישה ביצוע מרגש, מאופק ואמיתי עד כאב בתור הנפש הכלואה והסוערת בתוך הגוף היפה והשברירי. ביצועה המרשים והחושפני מעביר את עוצמת הזעקה האנושית של המחזה הפיוטי הזה, שמצליח לגרום לנו להזדהות עם רוצחת מעורערת בנפשה. התוצאה הסופית היא חוויה תיאטרונית חזקה ומטלטלת מהסוג שלא פוגשים כל יום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גדי דגון
    "מאכינל". ביצועים חריפים ומדויקים
    צילום: גדי דגון
    לאתר ההטבות
    מומלצים