"הממשלה כשלה בזיהוי המציאות בעורף"
הוועדה לבדיקת התנהלות העורף במלחמה, בראשותו של ח"כ עמי איילון, גיבשה את מסקנותיה הסופיות שיוגשו בשבוע הבא. ל-ynet נודע כי לפי הדו"ח הממשלה כשלה בקריאת המציאות ובאי-הפעלת נוהל משק לשעת חירום, ורק גאידמק הציל את היום. חברי הוועדה מציעים: להפסיק להשתמש במילה "עורף", ולעבור ל"צד האזרחי של המלחמה"
הדו"ח של הוועדה לבדיקת מוכנות העורף במלחמה בלבנון נמצא בשלבי ניסוח סופיים ויוצג בשבוע הבא, אולם כבר כעת ניתן ללמוד על המסקנות אליהן הגיעו חברי הוועדה: הממשלה לא זיהתה נכון את מצב החירום שנוצר בעקבות המלחמה, המדינה כשלה כאשר לא הפעילה את נוהל משק לשעת חירום, פיקוד העורף לא עמד בדרישות, ורק גאידמק הצליח לטפל בתושבי הצפון.
למרות גיבושן הסופי של מסקנות הוועדה, החליט יו"ר הוועדה, חבר הכנסת עמי אילון, לדחות את הגשת הדו"ח לשבוע הבא כדי לנסח מחדש את החלק המשפטי שלו.
מסקנות ראשונות
מדוע לא הופעלה תוכנית "משק לשעת חירום"?
אילן מרסיאנו
מסקנות ראשוניות של ועדת המשנה לבחינת מצב העורף במהלך המלחמה חושפות שורת ליקויים מרגיזים. בין היתר נטען כי רק לאחר עשרה ימי לחימה כינס שר הביטחון פרץ לראשונה את האחראים להפעלת התוכנית ולבסוף דחה את הוצאתה אל הפועל. עוד נכתב כי בשבועות הראשונים "נוצרה התחושה כאילו הממשלה נעלמה מהצפון"
ל-ynet נודע כי מסקנות הוועדה קוראות לשינוי מיידי ומשמעותי בתפיסת מוכנות העורף למצב של מלחמה. וכך, לפי מחברי הדו"ח, כשלה הממשלה בהבנת הצורך המבצעי של הכנת העורף למלחמה, ולא השכילה להבין כי הטיפול בעורף חייב להיות מוגדר על פי הצורך המבצעי. כך, למשל, ראשי עיריות ומועצות מקומיות בצפון לא ידעו למי לפנות על מנת לתגבר את הרשות ביועצים פסיכולוגים .
למעשה, קובעים חברי הוועדה כי יש להפסיק ולהשתמש במילה "עורף" ביחס לאזרחים שאינם לוחמים בחזית. במקום זאת, יש להשתמש במונח "ניהול הצד האזרחי של המלחמה". לפי הדו"ח, "כשם שיש הערכות צבאית למלחמה כך צריך להיערך למלחמה במישור האזרחי".
לפני כשבועיים פורסמו ב-ynet ממצאיה הראשוניים של הוועדה. כבר אז הוזכרה בדו"ח "החלטתו התמוהה של שר הביטחון", שבחר שלא להפעיל את נוהל מל"ח – משק לשעת חירום – שאנשיו עוברים הכשרה מיוחדת לצורך מצבי מלחמה. במקום זאת, בחרה הממשלה ברגע האמת להפעיל את מנ"ל – מרכז לניהול לאומי, בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור.
למרות שהוועדה משבחת את פעילותו של דינור, לפי הדו"ח עלה דינור לצפון ללא החלטת ממשלה מסודרת, ללא סמכויות מוגדרות ללא תוכנית פעולה. לדברי הוועדה, הוא לא הצליח לייצר תמונת מצב אמיתית של המתרחש בשטח, והסתפק בדיווחים שהגיעו מהרשויות המקומיות, שגם להם לא הייתה תמונת מצב מלאה.
לדעת חברי ועדת המשנה, הכשל העיקרי של הממשלה טמון בעובדה שהיא לא השכילה לזהות את המציאות שנוצרה במהלך המלחמה. לפי הדו"ח, המלחמה החלה כמבצע המוגדר בזמן ובאמצעים ולממשלה לקח זמן יקר מדי להבין כי מדובר במצב אחר - במצב של מלחמה לכל דבר. ראשי המערכת אמורים היו להגדיר את המצב מחדש ולהעביר את המדינה למצב חירום, אך לא עשו זאת בזמן.
חברי הוועדה גם מותחים ביקורת קשה על תפקוד פיקוד העורף, שלטענתם היה צריך לגייס את כל כוח המילואים שלו, בתוכם בעלי תפקידים מיוחדים המתמחים בטיפול באזרחים. במקום זאת, גייס פיקוד העורף רק כמה מאות חיילי מילואים שלא עמדו בדרישות שנוצרו בשטח.
עדיף להסתכל על גאידמק וללמוד
חברי הוועדה מודים כי על חוסר התפקוד של הממשלה ניתן ללמוד יותר מכל תוך צפייה בהתנהלותו של המיליארדר ארקדי גאידמק. בדו"ח הסופי מציינים חברי הוועדה כי יממה לאחר תחילת המלחמה החליט גאידמק להערך לקליטת אזרחים מפונים מהצפון. 48 שעות אחר כך, הוא הצליח לאתר מקום מתאים. זאת, בניגוד לממשלה שאיתרה מקום מתאים לעיר אוהלים למפונים רק עם תחילת הפסקת האש. חברי הוועדה אף החליטו לשלוח לגאידמק מכתב תודה על פועלו.
בתחילת המלחמה בדקו מקורביו של גאידמק האם הממשלה מתכוונת להצטרף ליוזמה, אך כאשר הבינו שאין נכונות כזו - ביקשו כי לא יוערמו עליהם קשיים בירוקרטיים. על הקשיים שכן הוערמו עליו סיפר גאידמק במכתב מיוחד ששיגר לוועדה, ושתוכנו הגיע לידי ynet.
במכתב מסופר כי מד"א גבה עבור עבודת הרופאים במתחם האוהלים שהקים מחיר הגבוה פי שלושה מהמחיר הנהוג. בנוסף, לטענתו הוא נאלץ לשלם עבור שירותי המשטרה במקום, למרות שהשר לביטחון פנים והמפכ"ל הודיעו בכלי התקשורת כי המשטרה תעבוד ללא תשלום בתחומי המחנה. עוד מספר המיליארדר כי הוא מימן שלוש ארוחות חמות ביום לכל דיירי המחנה במשך חודש, אך במקום שחברת הקייטרינג תעשה לו הנחה, הם העלו את המחירים.
לפנייה לכתב/ת 
עמי איילון
צילום: מיכאל קרמר
עיר האוהלים של גאידנק
צילום: אמיר כהן
מומלצים
