שתף קטע נבחר

המאיון העליון יוצא יבש

סדר העדיפויות ברור: אסור לפגוע במי שהכנסתו גבוהה מ-50 אלף שקל

השר הירשזון חשף אתמול את תקציב 2007 וראו זה פלא: ההר הוליד עכבר, הגזירות התכווצו. מה זה התכווצו - כמעט ונעלמו. במונחים כספיים, כל הגזרות המתוכננות גם יחד יממנו 0.5% - כן, חצי אחוז בלבד! - מהצעת התקציב לשנה הבאה. התקציב יהיה 300 מיליארדי שקלים והגזרות כ-1.5 מיליארדי שקלים.

 

איפה הקיצוץ של עשרות אחוזים בקצבאות הילדים, שאמור היה לחסוך מיליארדים? הוחלף בהקפאה זמנית של הקצבאות, מעשה שיחסוך, אולי, 100 עד 150 מיליוני שקלים לקופת האוצר. איפה הביטול של ההעלאה בשכר המינימום? הוחלף בדחייה לשישה חודשים, שתחסוך לאוצר 300 מיליוני שקלים. איפה כל הקיצוצים הנוראים האחרים ברווחה שעליהם רמזו ואותם לחשו באוזנינו גורמים יודעי דבר באוצר? האם האדמה בלעה אותם? התשובה: הם לא עמדו מלכתחילה על הפרק. המציאו אותם לצרכי תקשורת ולצרכי פוליטיקה רופאי הספין והיח"צנות. "עזים" הוכנסו לטיוטות שונות של התקציב, השמיעו קול מפחיד של חיות טרף והוצאו משם מבעוד מועד (בליווי סיפורים מסמרי שיער על מאבק איתנים בין שר, ראש ממשלה ופקידות בכירה; חסמב"ה 2006) . מה שנותר מן ה"הבטחה" למאקסי-גזירות נראה עכשיו לפתע כהקלה גדולה.

 

הסופר-ספין הצליח, אם כן. שר האוצר יכול להופיע כעת כגיבור שעמד בפרץ, וראש הממשלה יכול להופיע כבעל החמלה. אך אין לטעות באמת: תקציב המדינה ל- 2007 הוא ימני מובהק. זהו תקציב אמיץ ורפורמי, תקציב כלכלי טוב שפניו אל הצמיחה - יחד עם זאת, מבחינה רעיונית וחברתית, זהו תקציב בלתי-מאוזן ולא צודק. לפי התקציב של הירשזון, את מלוא העלות של המלחמה ישלמו בשנה הבאה מקבלי הקצבאות הסוציאליות, האזרחים הנזקקים לשירותי הרווחה ומקבלי השכר הנמוך. במונחים מקרו-כלכליים, הגזירות בתקציב שוליות. במונחים של חיים במצוקה, הן ענקיות.

 

ואפשר היה להסתדר בקלות בלעדיהן: העלאה של חצי אחוז בשיעור מס ערך מוסף או דחייה של שנה בהפעלת השלב הנוסף של הרפורמה במס הכנסה היו מוסיפות לקופת האוצר את כל הכסף שייחסך על-ידי הגזרות על החלשים. אלא שלשר האוצר וראש הממשלה יש סדר עדיפויות ברור, ובראשו עקרון ברזל: אסור לפגוע כהוא זה במי שהכנסתם החודשית גבוהה מ-50,000 שקלים. בעלי ההכנסות הגבוהות והרכוש הרב יצאו לכן מהמכבסה התקציבית יבשים לגמרי, כשכל תאוותם בידם. הוד קדושתו המאיון העליון לא נתבקש - בתקציב 2007 - לתרום מאומה למימון המלחמה. אפילו לא אגורה אחת. מעניין איך אנשי המיאון עצמם מרגישים עם זה.

 

מהתחזיות הכלכליות שהציגו אתמול הירשזון ובכירי האוצר מסתבר שמלחמת לבנון השנייה תהיה זולה בהרבה מהאומדנים - ההזויים - הקודמים. המלחמה, כך האוצר, גרמה להאטה של 1% בלבד בצמיחה השנה ועוד 0.3% צמיחה בשנה הבאה. גם אחרי האטה כפויה זו, יהיו אלו שתי שנים כלכליות לא רעות, בהן יתרחב המשק בקצב ממוצע של 4% והחוב הציבורי ימשיך לרדת. גם עומס המלחמה הישיר על קופת המדינה לא כל-כך דרמטי, ותואם דווקא את חישוביה הזהירים של המחלקה הכלכלית של התאחדות התעשיינים: כ-14 מיליארדי שקלים על פני שנתיים. 14 מיליארדי שקלים הם בסך הכל כ-2.2% מתקציב המדינה הדו-שנתי; לא נטל שעלול לשבור את הגב המשק ולפגוע בחוט השדרה שלו. רחוק מאוד מהעלות הכלכלית והתקציבית של האינתיפאדה השנייה ורחוק עוד יותר מהעלות המשוערת של הכנת צה"ל לעימות המלחמתי הגדול הבא (כ-10 מיליארד דולר!) , שלא נלקחה כלל בחשבון בהצעת התקציב כמות שהיא.

 

מה צפוי לתקציב 2007 בממשלה? הוא יעבור, עם תיקונים מסוימים. למפלגת העבודה אין אופציה של פרישה מממשלת אולמרט . ומי שאין לו אופציות, בולע כל צפרדע. במיוחד כשהצפרדע פחות מגעילה מהרושם - המפוברק - שקיבלו שרי העבודה מהתקשורת, והיא מוגשת להם מבושלת, מקושטת, על מצע של הסברים והתנצלויות מהסוג של "אין ברירה". אכן, אין ברירה. מישהו צריך לשלם עבור המלחמה ההיא. השאלה רק - מי.

 

עוד בבלוג: סמטוחה בין רווחה לביטחון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שאבי
פוגעים עד הכנסה של 50 אלף: אולמרט והירשזון
צילום: עמית שאבי
מומלצים