שתף קטע נבחר

שיר כאב - "אברהם לוי הוא קנה במנורה של בית"ר"

הדעות על הדחת אברהם לוי מגוונות כמו מבחר הפירות והירקות בשוק מחנה יהודה. הסוחרים והרוכלים משמיעים את קולם וגם פוצחים בזמר קינה למנהל בית"ר ירושלים בארבעים השנים האחרונות

קודם הלך משה דדש והמפיות, אחריו אלי אוחנה, עכשיו אברהם לוי. ושהאוהדים בטדי יתרגלו לשמות כמו ולדימיר שקלאר ואוסבלדו ארדילס. זאת על אף ששמו של המשיח החדש, ארדקי גאידמק, כבר נישא בפי כל.

 

אברהם לוי, שבלוריתו הלבנבנה כבר הפכה לאחד הסמלים של בית"ר, הודח ממשרת המנהל אחרי ארבעים ומשהו שנה בתפקיד, מי סופר. ואין צעד סמלי מזה כדי לתאר את החריש העמוק שעוברת הקבוצה מאז רכש אותה גאידמק. כתבי ynet, חמושים במצלמה, יצאו למעוז הבית"רי, למצדה של הקבוצה, לעיר המקלט של האוהדים ולתחנה האחרונה של כל גרעין קשה - הלא הוא שוק מחנה יהודה. מה אומרים שם על הדחת האברם?

 

כמות הדעות ואיכותן מתחרה רק במספר סוגי הפירות על הבאסטות ובאיכות המעורב הירושלמי אצל סימה ברחוב אגריפס. החל מ"בושה וחרפה, הבנאדם תרם

 את כל מרצו ואת כל נפשו" דרך "נעשה עוול, בית"ר ירושלים מסכנים שהפסידו את אברם" ועד "הגיע זמנו ללכת". לרוב הרוכלים אין ספק ש"לכל בנאדם יש מחליף", יש מי שחש צביטה בלב ("כואב אבל רוצים להתחדש"), אבל העיקר ש"בית"ר יצאה מזה בכבוד".

 

על גם על ארקדי אין קונצנזוס. "אין בעל בית, הבעל בית שרוף" מחד, ומצד שני "כל בעל בית שקונה בית מזיז ומחליף את כל הרהיטים וקירות".

 

הסיום אופטימי:  צריך לאהוב מהלב, לא לקלקל. והעיקר - אל תחמיצו את שיר הקינה לאברם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סבסטיאן שיינר
אברהם לוי
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים