שתף קטע נבחר

בלי קלאסה

שש שנים לאחר שפשטה את הרגל, שלח כונס הנכסים של חברת קלאסנט שסיפקה שירותי גלישה, מכתבים ללקוחות בגין חוב על מתנה שקיבלו מהחברה כשהצטרפו אליה

בראשית חודש מרץ 1999 התקשר נ' עם חברת האינטרנט קלאסנט בהסכם שכותרתו "הסכם הצטרפות לשירות אינטרנט – גלישה ללא הגבלה". על פי המצוין במסמך זה, נ' התחייב לשלם 115 שקלים לחודש במשך 36 חודשים. בהמשך לשורה שבה צוין המחיר מופיעות המילים: "מחשב כף היד Palm Pilot lll – מתנה".

 

אלא שבמהלך מאי 2000 פשטה קלאסנט את הרגל. שירותי האינטרנט הופסקו בבת אחת וללא התרעה, מספר נ'. ניסיונות ליצור קשר עם החברה גילו טלפונים מנותקים ומשרדים נטושים. כיוון שכך, הורה נ' לחברת האשראי להפסיק את התשלומים באמצעות כרטיס האשראי.

 

שנים חלפו, וממש בימים אלה, 6 שנים לאחר פשיטת הרגל, קיבל נ', מכתב מכונס נכסים שהתמנה לגבי חלק מחובות קלאסנט. במכתב זה מצוין, כי נ' התקשר עם קלאסנט בהסכם, שלפיו הוא רכש ממנה מוצר, וקיבל ממנה גם אפשרות חיבור לגלישה באינטרנט. היות שנ' הפסיק את התשלומים בשעתו, נטען במכתב, "נותר חוב בגין המוצר שנרכש ואשר תמורתו לא שולמה במלואה". בהמשך המכתב מופיע סכום החוב שנ' נדרש לשלם, כולל ריבית והצמדה, תוך 14 יום, ולא – תוגש נגדו תביעה.

 

מכתב הדרישה של כונס הנכסים מתבסס על היתר שנתן לו בית המשפט המחוזי בתל אביב לפנות לצרכנים ולדרוש מהם את החובות שלכאורה הם חייבים לחברה פושטת הרגל. בנימוקי הבקשה שהיפנה כונס הנכסים מצוין, כי קלאסנט "עסקה במתן שירותי התחברות וגישה לאינטרנט ללקוחות ובמכירת מוצריו". הלקוחות, מוסבר שם, התקשרו עם החברה בשני מסלולים. הרלבנטי לענייננו הוא המסלול שבו – כמפורט בבקשה – "רכש הלקוח מוצר מסוים (כדוגמת מחשב עם ציוד נלווה, מכשיר DVD וכדומה) וקיבל כבונוס (לכאורה בחינם) את האפשרות להתחבר לאינטרנט למשך כלל תקופת התשלומים".

 

בעניין זה גורס הכונס, כי "האופי בו הוצגה העסקה ללקוחות אינו אופיה הנכון", ובכך הוא מסתמך בין השאר על דוגמת הסכם שבה כתוב "עסקת חבילה – בוחרים אחד המוצרים... ומקבלים 36 חודשי גלישה ללא הגבלה". לאור זאת, ונימוקים נוספים, ציין הכונס בבקשה, כי הלקוחות לא היו רשאים להפסיק לשלם את התשלומים עם קריסת החברה, והם חייבים לשלם עבור המוצר שקיבלו במלואו.

 

כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב נעתר לבקשה.

 

אך נ' אינו משלים עם העניין. לראיה הוא מצרף את הסכם ההתקשרות שלו עם קלאסנט. שם, הוא אומר, כתוב במפורש שמחשב כף היד שקיבל היה מתנה. זאת ועוד, תחת הכותרת "תנאים כלליים" כתוב באותו הסכם: "אספקת המתנה עד 25 ימי עבודה מיום הזמנת המנוי. האחריות על המתנה ניתנת מיום מסירתה ללקוח ובאחריות היבואן". מתחת לכך מופיעה שורה שבה אמור לאשר הצרכן כי קיבל את המתנה שבחר בתאריך מסוים.

 

ואם לא די בכך, משפט נוסף ב"תנאים כלליים" קובע: "ביטול המנוי במהלך תקופתו יחייב את הלקוח במחיר המלא של המתנה שקיבל". משמע, המתנה תישאר מתנה רק אם לא יפר המנוי את התחייבותו כלפי החברה.

 

אולם מה במקרה שהחברה היא זו שתפר את מחויבותה לצרכן? לכך אין התייחסות בהסכם. אך זהו בעצם המצב שקיים כעת: החברה היא זו שחדלה לספק שירותים לצרכנים. הדעת נותנת, שלא ניתן לחייב את הצרכנים לשלם עבור מה שהוגדר כמתנה כאשר החברה היא דווקא מי שהפרה את ההסכם.

 

במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות דומות של צרכנים, והמועצה פנתה בשמם לכונס הנכסים, בנק דיסקונט. בין השאר מציין היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד זאב פרידמן, כי בניגוד לטענת כונס הנכסים, זו לא היתה עסקה לרכישת מוצר, ומה שרכשו הצרכנים היה שירותי תקשורת. המוצר, מצוין במכתב, בהסתמך על דברי הצרכנים המתלוננים, היה מתנה שניתנה בגלל עצם ההתקשרות עם החברה.

 

עו"ד פרידמן הוסיף, כי עם קבלת תשובתו של כונס הנכסים תשקול המועצה את עמדתה, כולל מתן סיוע לצרכנים בעניין זה.  בינתיים, בשבוע שעבר החליט הכונס, בנק דיסקונט, לעכב את דרישות התשלום מלקוחות קלאסנט בעקבות בקשת המועצה לצרכנות.  

 

מכונס הנכסים נמסר בתגובה, כי "כל פעולותינו נעשו בהתאם לאישורו של בית המשפט ובהתאם לנתונים שהיו באותה עת. כל פעולה עתידית תיעשה אף היא בהתאם להוראות הדין".  

  

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים