מגלי הזהב של ה-NBA

לקח קצת זמן לאמריקנים לגלות את הפוטנציאל העצום שגלום אי שם במערב היבשת שלהם. כמעט שמונים שנה חלפו מאז הכרזת העצמאות של ארצות הברית בפילדלפיה שבמזרח ועד גילוי מרבצי הזהב שבצד השני - המשאב יקר הערך שמילא את האדמה הבתולית של של הרי הרוקי וסיירה נבאדה.

היו אלה חלוצים של ממש, שהגיעו לחפש פרנסה ושינו את פני החברה האמריקנית לתמיד, באותם ימים במחצית המאה ה-19. במילניום החדש, מחפשים האמריקנים לעשות כסף מזהב דווקא במזרח - מעבר לאוקיינוס האטלנטי, באירופה. החלוצים הפעם הם סוכני השחקנים, מגלי הזהב של עולם הכדורסל.

מארק קורנסטין בן ה-35 הוא ניו יורקי אמיתי. נולד, גדל והתחנך בעיר ומשם הוא פועל היום במשרדי סוכנות 'פינאקל' שבבעלותו. הצצה ברשימת הקליינטים העניפה שלו מעלה שמות מוזרים למראה וקשים ביותר להגייה. למרות זאת, רבים הם הג'נרל מנג'רים שהיו מוכנים להקריב את שיניהם ולא מעט דולרים כדי לצרפם לקבוצתם. ננאד קרסטיץ', דארקו מיליצ'יץ', פרימוז ברזץ' ואפילו בנו אודריך הם היום שחקני NBA מן המניין. רבים מהם חייבים לקורנסטין את הקריירה שלהם, הוא חייב להם לא מעט מהכסף הטוב שעשה בשנים האחרונות.

מארק קורנסטין בחברת פרימוז ברזץ' הסלובני משרלוט (pinnacle mngt)

כמו קורנסטין, גם סטיבן היומן לא נפל רחוק מהתפוח הגדול. הוא גדל אמנם בניו ג'רזי, אבל חצה את ההאדסון לכיוון מנהטן ומשם הוא פועל בדרך כלל כשותף בכיר בסוכנות 'אנטר-ספורט'. היומן, שבצעירותו שימש כנער כדורים בבוסטון סלטיקס ולמד ב'ישיבה יוניברסיטי', יכול בגיל 31 להתגאות ברשימת קליינטים מכובדת לא פחות מזו של קורנסטין.

לצד כוכבים מקומיים כמו רנדי פוי (שנבחר שביעי בדראפט האחרון על ידי מינסוטה טימברוולבס), ייבא לארצות הברית את אנדריי קירילנקו, טוני פארקר, ניקולוז' צקיטישווילי ואחרים. הוא ינסה לעשות כן גם בעתיד עם ליאור אליהו שלנו.

סטיבן היומן וחברו, טוני פארקר. עוד קליעה, בול (באדיבות אנטר-ספורט)

מלבד היותם סוכני שחקנים צעירים ומצליחים, המגשימים את חלומה של כל אם יהודיה ואת אלו שלהם באופו אישי, לשניים יש מכנה משותף בולט - את הפריצה הגדולה שלהם עשו באמצעות חושיהם החדים והנכונות שלהם לנסוע רחוק, אל מעבר הים, ולהביא משם את הכשרונות האירופים. קורנסטין והיומן הם שניים מהחלוצים הבולטים, פורצי הדרך של הבהלה לזהב.

ממסעדה ניו יורקית למגרשי הכדורסל ביוגוסלביה

"הייתי בן 22 כשסיימתי לימודי והתחלתי לחפש את דרכי בתחום, שהיה אז הרבה פחות פופולארי מאשר היום", נזכר קורנסטין בתחילת הדרך, "האמת היא שהיה לי מזל גדול. נהגתי לסעוד באיזו מסעדה והתיידדתי שם עם מלצר בעל מבטא זר. בדיעבד הסתבר לי כי מדובר בשחקן כדורסל לשעבר, שהיגר לארה"ב. שמו סמנקו פאייביץ'. בסופו של דבר, יצאנו שנינו לסיור ביוגוסלביה ובעזרת הקשרים שלו הגענו לשחקנים מקומיים. תחילה ייצגנו אותם באירופה ובהמשך התחלנו להביא אותם גם לאמריקה. היום דרך אגב, סמי (פאייביץ') משמש כסגן נשיא הסוכנות".

אלכסנדר ראדוייביץ' הסרבי (נבחר במקום ה-12 על ידי טורונטו ראפטורס בדראפט 99') היה הכשרון האירופי הראשון שהביא קורנסטין ל-NBA. מאז כאמור ייבא אינספור שחקנים ממזרח אירופה היישר אל הזירה המרכזית בעולם הכדורסל. השנה למשל הביא לניו ג'רזי נטס את הסנטר הסרבי הצעיר מילה איליץ', שיצוות לקליינט אחר ומצליח שלו, קרסטיץ'. קליינטים אחרים שלו, דאמיר מרקוטה הקרואטי ו-ולדימיר ורמיינקו הבלארוסי נבחרו בסיבוב השני של הדראפט האחרון.

פרנקו קשטרופיל, מרקוטה ו-ורמיינקו. נבחרו בסיבוב ה-2 (pinnacle mngt)

"כשהתחלתי לעבוד מול קבוצות ה-NBA בסוף שנות התשעים, עוד לא התפתח טרנד של בחירה בשחקנים זרים, אבל היה ברור שהסקאוטים מסוקרנים מהפוטנציאל. מבחינתם, כשרון הוא כשרון וזה לא משנה אם הוא מסרביה, מונגוליה, או ישראל. בסופו של יום מה שחשוב הוא לנצח, רק כך הם מודדים את ההצלחה שלהם. היום זה כבר נהיה דבר של מה בכך - הפערים הצטמצמו וזה נהדר. יש היום כשישים שחקנים זרים ב-NBA (כ-15 אחוזים מכלל השחקנים) ורבים מהם התאקלמו ונחשבים לכוכבים של ממש".

סופר-היומן באירופה

אם מדובר בכוכבים של ממש, הרי שהיומן שיחק אותה בגדול. בניגוד לקורנסטין, היומן פשט על כל פינותיה של אירופה כדי להביא לארה"ב את קירילנקו הרוסי, מהמט אוקור הטורקי, פארקר הצרפתי, גורדן גיריצ'ק הקרואטי - כולם כוכבים של ממש ב-NBA. אבל אבק הכוכבים של שחקניו לא דבק בו מיד. מדובר בפרי של עבודה קשה, מאומצת ואפורה למדי, בטח בתחילת הדרך לפני עשור.

מהמט אוקור הטורקי. פורח במדבר של סולט לייק סיטי (איי.פי)

"אחרי שסיימתי את הלימודים ב-NYU קיבלתי החלטה לצאת לאירופה", מספר היומן. "באופן טבעי רציתי לטייל בעולם אחרי הלימודים וגם חשבתי שזו תהיה הזדמנות להתנסות בשוק הכדורסל האירופי. ידעתי שזו תהיה נקודת התחלה טובה יותר עבורי, שכן שם יש פחות מתחרים. אם בארה"ב יש סוכן אחד לשישה שחקנים, באירופה היחס הוא סוכן לשישים שחקנים אולי. בהתחלה התעסקתי בעיקר בייצוג של שחקנים שאתה לא שמעת עליהם ואני כבר הספקתי לשכוח. עם זאת, היתה זו הזדמנות בשבילי להיכנס לעניינים, לנהל משא ומתן וגם ליצור קשרים".

ההימור של יוטה

יתכן כי הפריצה הגדולה של היומן באה גם היא בדראפט 99', כשיוטה ג'אז בחרה בקירילנקו האנונימי דאז במקום ה-24 של הסיבוב הראשון - 12 מקומות אחרי ראדוייביץ' של קורנסטין, שבינתיים התאייד ונעלם מהזירה. היומן נותן הרבה קרדיט להנהלת הג'אז, שנתנה לקירילנקו הזדמנות.

אנדריי קירילנקו. יוטה הימרה והצליחה בגדול (איי.פי)

"עבדתי עם מישהו ברוסיה, שאמר לי שאני חייב לראות איזה בחור צעיר שהוא מצא" משחזר היומן, "הסתקרנו, קנינו כרטיס טיסה ובאנו לראות אותו. כבר ממבט ראשון היה ברור שהוא יהיה מעולה, אבל שהוא צריך זמן, ועדיין לא מוכן להיות כוכב כבר עכשיו. לג'אז היה זמן, כי קארל מאלון עדיין שיחק והם לא נדרשו לתחליף מידי. סקוט ליידן (מנכ"ל הג'אז דאז) התעניין והיה מוכן להמר עליו. אחרי שנתיים בצסק"א מוסקבה הוא הגיע ליוטה וההימור התברר כמוצלח במיוחד. אבל אני חייב להודות שהג'אז עשו דבר שלא היה מקובל בימים ההם ולקחו צ'אנס על שחקן שכמעט לא הכירו".

- איך משווקים כשרון לא מוכר לקבוצת NBA?

"בניגוד לשחקנים האמריקנים הצעירים, אחריהם עוקבים הסקואטים מקרוב בליגת המכללות או התיכונים, בכל הנוגע לכשרונות זרים, נדרשת התערבות עמוקה ומהותית יותר של סוכן השחקנים. מנסיוני למדתי, שכדי להצליח בתהליך התיווך הזה, אתה חייב לשמור על אמינות. אי אפשר להלל שחקנים ולהצהיר עליהם כדירק נוביצקי או הפאו גאסול הבאים, כי אתה תאבד מאמינותך וכבר לא יקחו אותך ברצינות. אני מקווה שהוכחתי את עצמי כאיש מקצוע רציני ואמין, ולכן ראשי הקבוצות איתם אני מתדיין לוקחים את המלצותי ברצינות".

כולם מחפשים דירק נוביצקי, מעטים ימצאו (איי.פי)

קורנסטין מסכים מאוד עם חלקו של סוכן השחקנים בכל הנוגע למגעים עם קבוצות NBA: "כשאתה בא לשווק כשרון זר, אתה נאלץ גם לפזר מידה של אי ודאות מצד המנכ"לים והסקאוטים האמריקנים, שלא תמיד מכירים את השחקן שלך. התפקיד שלך בתור סוכן הוא גדול הרבה יותר במקרה כזה. אתה צריך לשכנע שמדובר בכשרון רציני ששווה להשקיע בו".

האמריקנים התחילו לעשות שיעורי בית

למרות הנסיקה הדרמטית בפופולאריות של שחקנים זרים ב-NBA במילניום הנוכחי, נראה כי לאחרונה מורגשת חזרה לפרופורציות וראשי הקבוצות, שהתלהבו בעבר מהניחוח האקזוטי של כשרונות מעבר לים, ספקנים קצת יותר. לצד, תופעות יחודיות כמו הראפטורס - קבוצה אירופית כמעט לכל דבר, שעשתה היסטוריה עם בחירתו של אנדראה ברניאני האיטלקי ראשון בדראפט האחרון, בשנתיים האחרונות קבוצות ה-NBA נוטות ללכת על שחקנים זרים בחלק האחרון של הסיבוב הראשון. לרוב הן מעדיפות לבחור בהם בסיבוב השני, שלא מחייבן מבחינה חוזית.

קולאנג'לו, ברניאני וג'רארדיני מריצים פרוייקט אירופי בטורונטו (רויטרס) 

דוגמא בולטת המעוררת ספקות בקרב אנשי המקצוע האמריקנים היא דארקו מיליצ'יץ', שנבחר שני על ידי הדטרויט פיסטונס בדראפט 2003 ומאז בעיקר איכזב. סוכנו קורנסטין לא מוותר עדיין וצופה לו גדולות.

"הבעיה העיקרית של דארקו היא העובדה שהוא נבחר בדראפט בעייתי מבחינתו. באותו מעמד נבחרו גם לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני, כריס בוש ודוויין ווייד. זה יעמוד מולו לתמיד, אבל צריך לזכור שהוא מאוד צעיר עדיין ומלא בכשרון. הוא הוכיח את עצמו מאז שעבר לאורלנדו מג'יק וגם בנבחרת סרביה. השיא שלו עוד לפניו, ומי שרוצה לראות בו בדיחה יתבדה בעצמו בעוד שנה שנתיים".

מיליצ'יץ' על ספסל הפיסטונס. לא הסתדר עם לארי בראון בדטרויט (איי.פי)

למרות זאת, ברור גם לקורנסטין שאי אפשר לפגוע בול בכל בחירה של שחקן זר, גם היום כשהקבוצות מפעילות מערך סקאוטינג נרחב ומקיף הרבה יותר עם מגלי כשרונות משלהן ברחבי העולם. "אפשר להבין את ההתפכחות של ראשי הקבוצות, כי עכשיו יש להם פרספקטיבה רחבה יותר בנוגע לשחקנים הזרים. זוהי כבר לא תופעה חדשה.

ברור שעל כל נוביצקי יש לך צקיטישווילי או מיליצ'יץ' אם אחרים מתעקשים לקרוא לו כשלון, אבל זה לא שונה משחקני תיכון. על כל לברון, יש לך קורליאון יאנג (שחתם בבני השרון השנה ונופה - א.ב) ואחרים. אתה לא יכול לצפות למאה אחוזי הצלחה. עכשיו הקבוצות נאלצות לעשות שיעורי בית".

צקיטישווילי הגרוזיני ודייויד סטרן. נבחר חמישי בדראפט 02' ואיכזב (איי.פי)

"היום יש סקאוטרים בינלאומיים לכל קבוצה ב-NBA והם שולחים אותם לראות שחקנים בכל מקום, אם זה בבולגריה, רוסיה או ניקרגואה. פעם זה היה שונה" מספר היומן. "היום האמריקנים נותנים יותר תשומת לב למגוון ההשלכות של החתמת שחקן זר. סקיטה (צקיטישווילי) ומיליצ'יץ' הגיעו ככשרונות לא מוכחים, בניגוד לגיריצ'ק, אוקור וז'אז'ה פאשוליה.

זאת בעיה, כי ה-NBA זה לא מקום להתפתח בו כשחקן, אין להם זמן לזה. אתה צריך להוכיח את עצמך ומהר. אתה צריך להתרגל לתרבות וגם לסגנון המשחק. אם אתה טוב ומנוסה מספיק אתה תצליח, אם אין לך ניסיון יהיו לך הרבה יותר בעיות".

אולכסיי פצ'רוב. הוויזארדס בחרו בו ויתנו לו להתבשל באוקראינה (איי.פי)

השיבה הביתה, או הכשלון בארה"ב 

על רקע אותה התפכחות, החלה בתקופה האחרונה תופעה חדשה של ביטול חוזים שחקנים ונדידתם חזרה לאירופה. שתי דוגמאות טובות בהקשר זה הם זוראן פלאניניץ' של קורנסטין וארווידאס מאצ'יאוסקאס של היומן. הקרואטי שכמעט וחתם במכבי ת"א אחרי שנחתך מהנטס, העדיף לבסוף את טאו ויטוריה הספרדית. הליטאי עזב את ניו אורלינס הורנטס אחרי עונה מאכזבת והצטרף לאולימפיאקוס פיראוס של פיני גרשון. הסוכנים, בניגוד לשחקנים, לא כל כך מאוכזבים.

"לא כולם מצליחים להתאקלם ב-NBA, שדורש הרבה יותר פיזית ומנטלית וזה מה שקרה לפלאניניץ', ראול לופס או סרגיי מוניה" אומר קורנסטין, "זה לא כזה נורא כי בשנים האחרונות חלה תמורה גדולה בכל הנוגע לשוק האירופי. לקבוצות הגדולות כמו מכבי, פנאתינייקוס ואחרות יש תקציבים גדולים והן נהנות גם משער יורו-דולר שמיטב עמן. כך הן נותנות תחרות ל-NBA בכל הנוגע לשחקנים מדרג נמוך".

דאריוס סונגאילה ומאצאס. הליטאי שהתאקלם וזה שלא (רויטרס)

היומן מסכים: "יש שחקנים שמגיעים לארה"ב ממעמד של כוכב כדי לשחק, אבל לא תמיד המאמנים מתחשבים בהם ולא תמיד מוצאים להם מקום. זה מה שקרה למאצ'אס. ביירון סקוט לא נתן לו הזדמנות וייבש אותו על הספסל. הוא מאוד התאכזב והיה ממורמר ואפשר להבין אותו, אבל הוא לא מתלונן. השוק האירופי התפתח והקבוצות הרבה יותר עשירות ונדיבות, ולראיה החוזה המצוין שקיבל מאולימפיאקוס".

ההזדמנות של שאראס

עוד ליטאי שלא ממש הצליח לעשות זאת בגדול ב-NBA הוא חביבנו שרונאס יאסיקביצ'יוס, אבל נראה כי השניים תמימי דעים שמקומו בליגה הטובה בעולם והוא יוכיח זאת השנה באינדיאנה פייסרס. "הוא שחקן טוב, למרות שנראה לי שהוא יותר מתאים לשחק כקלע מאשר רכז, בכל מקרה הוא צריך עוד זמן כדי להוכיח את עצמו" אומר היומן.

לארי בירד, שאראס וריק קרלייל. הפריצה תגיע העונה? (איי.פי)

קורנסטין נשמע הרבה יותר נלהב: "לכל שחקן יש תקופת התאקלמות ואולי ריק קרלייל יתן לו הזדמנות השנה. אני אוהד גדול של שאראס, הוא היה השחקן הכי טוב באירופה והוא מספיק מנוסה ומוכשר כדי להסתגל למשחק של ה-NBA, למרות שהוא באמת מאוד שונה".

הנסיקה של בנו אודריך

בהקשר זה מפתיע שדווקא בנו אודריך, אותו מייצג קורנסטין, הצליח להסתגל למציאות החדשה בסן אנטוניו ספארס הרבה יותר מהר משאראס הוותיק, שהחליף אותו ביד אליהו ב-2002. "בנו הוא מקרה יוצא דופן. לפני כמה שנים הוא נחשב לאחד הרכזים הצעירים הטובים באירופה כששיחק בלובליאנה, אבל הוא לא הרגיש שהעריכו אותו מספיק במכבי ת"א, למרות שהוא אהב לשחק שם. כשעזב, ירד מהרדאר במהלך נדודיו ברוסיה, איטליה ויוון.

אודריך (מימין) עם החברים בסן אנטוניו. מגבה את פארקר של היומן (איי.פי)

"פגשתי בו באפריל 2004, וחודש לאחר מכן שאלתי אותו היכן הוא צריך להיבחר להערכתו והוא אמר שבסיבוב הראשון. הצגתי בפניו את תחזיות הדראפט ושמו לא הופיע שם. 'זו המשימה שעומדת בפניך' אמרתי לו, 'לטפס את כל השלבים הללו'. אני חייב להודות שמעולם לא ראיתי שחקן כל כך נחוש. הוא עבד קשה, נתן כל מה שיש לו, לא התלונן וכל הזמן שאל 'מה הדבר הבא שעלי לעשות?'. הצלחנו לסדר לו הזמנה למחנה הרוקיז בשיקגו והוא סיים כשחקן המצטיין. בהמשך הציג יכולת מצוינת באימונים האישיים שהיו לו, ומכאן ואילך המניות שלו נסקו והוא עשה את הלא יאומן ונבחר 28 על ידי הספארס".

רומן ישראלי

היומן וקורנסטין שניהם בני העם היהודי, כמו סוכני שחקנים רבים אחרים בארה"ב. זאת ביחס הפוך לכמות השחקנים היהודים הפעילים בליגה. לשניהם אין הסבר לכך, אבל הם מקווים שהרוקי של הלוס אנג'לס לייקרס, ג'ורדן פרמאר, ואולי גם יותם הלפרין וליאור אליהו יצילו את כבוד העם. האחרון כאמור, גם מיוצג על ידי היומן, הדובר עברית שוטפת ומרבה לבקר בישראל.

"ליאור נמצא במצב הפוך ביחס לבני גילו האחרים" קובע היומן, שהביא השנה גם את אולכסיי פצ'רוב האוקראיני לוושינגטון וויזארדס וסידר את הפורוורד הישראלי ליוסטון רוקטס, שבחרה בו במקום ה-44. "בשנתיים האחרונות בגליל עליון הוא צבר המון ניסיון ודקות משחק. עכשיו הוא יכול לתת לו ביטוי ברמה גבוהה יותר במכבי ת"א. הוא יתאמן מול שחקנים טובים יותר ובמתקנים משוכללים יותר, ישחק ביורוליג ובכל מקרה הרוקטס יעקבו אחריו וישלחו מישהו שיעבוד איתו באופן אישי".

רוברט רוטברט עם מאמנו בפאריז. כשרון ענק (Jean-François Mollière)

היומן, המייצג גם את יניב גרין ורוברט רוטברט, רואה הבטחה גדולה בשוק השחקנים הישראלי ורואה בקידומו מטרה אישית נעלה ביותר. "אני אוהב את ישראל ומבקר בה תכופות. אני מעוניין לקדם את השחקנים וגם את הליגה המקומית, שלדעתי צריכה להתחזק. מכבי זו הקבוצה הטובה ביותר עם הכי הרבה כסף, אבל הייתי שמח לעזור לשאר הקבוצות, כדי שהליגה תהייה תחרותית. יש בישראל המון כשרונות כמו ליאור, הלפרין, עמרי כספי, רוטברט ויוגב אוחיון. לטעמי טל בורשטיין היה כבר יכול להיות שחקן NBA, אני מאמין שהייתי מביא אותו לשם, לו רק יכולתי. תמיד רציתי לייצג אותו".

שחקן ישראלי אחר שהיומן למעשה כבר הביא ל-NBA הוא עודד קטש, בו מתגאה הסוכן במיוחד ורואה בו נקודת ציון בקריירה שלו. "קטש היה השחקן הגדול הראשון שייצגתי ועשיתי זאת למרות שגם דייויד פאלק הגדול (סוכנו של מייקל ג'ורדן) היה מעוניין בו. זה גרם לי לגאווה גדולה, במיוחד כשהצלחתי לארגן לו חוזה בניו יורק ניקס ב-1998, לרוע המזל ה'לוק-אאוט' באותה עונה מנע את מימושו".

קטש וליאור אליהו בגליל עליון. תקווה מהעבר, תקווה לעתיד (אפי שריר)

ומה עם קורנסטין, שביקר בישראל רק פעם אחת? הוא אינו מייצג אף שחקן ישראלי, אך מודה כי היה שמח לעשות כן ולהיות מעורב בשוק זה. "בטוח שאמא שלי תשמח, אם זה יקרה" הוא אומר על ארץ זבת חלב ודבש. מי יודע, אולי גם אצלנו יגלו מתישהו זהב.

למשלוח דוא"ל לכותב: bogen.blogen@yahoo.com