שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עמוק באדמה

    מחר (חמישי) יחולקו פרסי אופיר לקולנוע הישראלי. מחרתיים (שישי) ישודר בערוץ 2 הטקס ללא מתח או עניין אמיתי. קבלו מדור חגיגי עם תחזיות, נבואות, הימורים והמון המון קיטורים

    אנחנו מרחק יום אחד מטקס פרסי אופיר מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע, שיתקיים מחר (חמישי) אבל ישודר בשידור מת ביום שישי, 24 שעות אחרי הגרנד פינאלה. מנחי הטקס, מוני מושונוב ושלמה בראבא, בטח מחדדים כרגע את הפאנצ'ים, בזמן שהשחקנים המתמודדים מן הסתם כבר מודדים את בגדי המעצבים, שלהם יוקדשו ביום ראשון דיונים אינטרנטיים וטבלאות "שיק" או "שוק". אני מצידי, יושב כרגע מול המחשב עם הטרנינג המהוה ("שוק!") ומנסח את פנכת השאלות הקנטרניות השנתית שלי על אודות הטקס הזה, שכל כוונותיו טובות לכאורה, אבל דבר חינני ובעל ערך לא ממש יוצא ממנו. למשל, שם הטקס. סוף סוף נמצא לו מיתוג ראוי: פרסי אופיר. אבל קשת, הזכיינית המשדרת השנה, מתעקשת להחזיר אותו לממדיו הקרתניים ולכנותו "האוסקר הישראלי". פוי. אם כבר, אז למה לא הסזאר הישראלי? הדונטלו הישראלי? בואו נודה, האוסקר הישראלי הוא פחות מתחרה של האוסקר האמריקאי ויותר קרוב משפחה של האוסקר של מוזמביק, לא?

     

    עד לפני שנתיים שודר הטקס מדי שנה אצל טלעד והוא היה עילג ומביך מאין כמוהו. בשנה שעברה, שנה איומה לקולנוע, הוא נדחק לכבלים. השנה הוא כבר מקבל שיבוץ חגיגי בקשת. האם זה אומר שנחזה בזוכי "כוכב נולד 4" שרים על במת הטקס מחרוזת שירים מסרטים ישראליים, שתכלול את "בלדה לשוטר", את "תן לשים ת'ראש על דיונה" ואת "שיר הלהקה"? כי אם כן, חוששני שאקיא בשידור חי.

     

    אבל בכנות. הטקס עצמו, שאולי יהיה מבריק וחדשני ובסופו יוכרע הסרט הזוכה על ידי משלוח smsים מהצופים בבית, הוא אחרון הבעיות של פרס אופיר. הבעיות האמיתיות שלו נחשפות דווקא בשנה כזאת, עם 21 סרטים מועמדים, חלקם ממש לא רעים, חלקם אף זכו להצלחה סבירה מאוד אצל הקהל. זו לא שנה היסטורית, באיכות ובקופות, כמו ב-2004, אלא שנה הגיונית יותר, עם כמה סרטים מוצלחים, כמה סרטים בינוניים ולא מעט סרטים רעים. כמו תעשייה בריאה.

     

    אלא שהבריאות היחסית הזאת, וגם לא מעט כישרון, נעלמים כשזה מגיע לטקסי האקדמיה. אני באמת לא מבין את הטקסים האלה. לא מבין את רשימת המועמדים, את הליך הבחירה, את שיקולי הבחירה, לא מבין איך מנסה התעשייה הזאת לייצג את עצמה כלפי חוץ, בעיקר כלפי הקהל המקומי.

     

    זו היתה שנה לא רעה, עם כמה סרטים שמאוד אהבתי: "אביבה אהובתי", "מישהו לרוץ איתו", "הדברים שמאחורי השמש", "הבועה", "ימים קפואים". את "אדמה משוגעת" ואת "שלוש אמהות" חיבבתי מאוד, למרות מגרעות. אז מי מהם יזכה? אודה בכנות: אין לי מושג. זו השנה הראשונה ב-16 שנות הטקס שהמירוץ באמת צמוד. אין סרט שזכייתו ברורה וצפויה. לכאורה זה טוב, זה בונה מתח. בפועל, זה בעייתי. להבדיל מהאוסקרים האמריקאיים, הנבחרים על ידי 5,000 איש, ומגיעים אחרי חודשיים של חלוקת פרסים מכל ארגון ושלל הימורים ממאות עיתונאים, לפרסי אופיר אין ברומטר לחיזוי אמין. חוץ משיחות אקראיות עם כמה מבין 700 חברי האקדמיה הישראלית, מדגם מפוקפק מבחינת אמינותו הסטטיסטית, אין לי באמת דרך לספק הימור שיהיה יותר מבאמת הימור. מקסימום אעשה מעצמי צחוק.

     

    הסרט:

     

    "הבועה", שמשך אליו 80 אלף צופים, לא מועמד. "אביבה אהובתי", שיש לו מועמדות בכל אחת מהקטגוריות וראו אותו כבר 130 אלף איש, אמור להיות הפייבוריט. ל"מישהו לרוץ איתו", אחרי 70 אלף כרטיסים שנמכרו, יש לא מעט תומכים. אז מי יזכה? כמובן, הסרט שאיש עוד לא ראה: "אדמה משוגעת". זה יהיה הטוויסט בעלילת הטקס הזה כפי שאני חוזה אותו. למה? יש שתי סיבות. הסיבה האותנטית: ל"אדמה משוגעת" יש לא מעט מעריצים מבין חברי האקדמיה. זהו סרט שאפתני יותר, עם סוף בעל אימפקט עצום (אבל עם פתיחה בעייתית מאוד). אבל יש גם את הסיבה הקנטרנית: באופן עקבי ונטול היגיון חברי האקדמיה נמנעים מלתת את הפרס לסרט שכבר הופץ בבתי הקולנוע. לכם הצופים, לי העיתונאי, לקשת הזכיינית ואפילו לתעשייה כולה עדיף שייבחר סרט שהקהל שמע עליו. ככה יש מתח. יש דרמה. אנשים יכולים להריע או לשרוק בוז כלפי סרטים שהם ראו, או שמעו על מישהו שראה. אבל לתת פרס לסרט שעוד לא הופץ? זה אווילי לגמרי. וזה רק גורם לטקסי האקדמיה להמשיך ולתפקד כאנטי-קליימקס. אבל זה ההימור שלי: "אדמה משוגעת" של דרור שאול יזכה. הבשורות הטובות: הזכייה עשויה למנף אותו להצלחה קופתית יפה כשייצא למסכים באוקטובר.

     

    הבמאי:

     

    הנה עוד נבואה: כש-700 איש בוחרים בין 21 סרטים, לא יהיה סרט אחד שיוביל על פני השאר בהפרש בולט. קטגוריית הבמאי היא אחת הקטגוריות שבהן יש סיכוי לתיקו. גם שמי זרחין ("אביבה אהובתי"), גם דרור שאול ("אדמה משוגעת") וגם עודד דוידוף ("מישהו לרוץ איתו") הם פייבוריטים לזכייה כאן. אחד מהם יזכה, אולי אפילו שניים. ההימור שלי: זרחין זוכה, עם סיכוי לתיקו בינו ובין דוידוף.

     

    השחקן הראשי:

     

    ההימור שלי: דרור קרן על "אביבה אהובתי". כל זכייה אחרת תהיה מבחינתי הפתעה עצומה, בלתי מובנת ובלתי ניתנת לחיזוי.

     

    השחקנית הראשית:

     

    ההימור שלי: אסי לוי, "אביבה אהובתי". כל מי שדיברתי מבין חברי האקדמיה נשפך מהמשחק שלה. ובצדק, היא היתה נפלאה. אבל עדיין יש סיכוי להפתעה מתסכלת של הרגע האחרון. חברי האקדמיה למשל, אוהבים שחקניות בגיל ההתבגרות, כך שאולי בר בלפר מ"מישהו לרוץ איתו" תפתיע. וענת קלאוזנר מ"ימים קפואים" היתה גם בעיניי וגם בעיני רבים אחרים הפתעת העונה. ובכל זאת, אני מהמר על אסי לוי.

     

    שחקן המשנה:

     

    ההימור שלי: צחי גראד, "מישהו לרוץ איתו". אבל גם כאן יש מקום למתח: זהר שטראוס גנב את ההצגה בתפקיד נפלא, מצחיק ועצוב, ב"הדברים שמאחורי השמש", אחד הסרטים הטובים והמפתיעים של השנה. האם הוא יפתיע ויגנוב את ההצגה גם כאן? וגם לששון גבאי ב"אביבה אהובתי" יש לא מעט תומכים. זו קטגוריה מסקרנת מאוד.

     

    שחקנית המשנה:

     

    ההימור שלי: רותם אבוהב, "אביבה אהובתי". אלא שכמו עם עמיתתה לסרט, אסי לוי, גם לאבוהב יש סיבה להיות מודאגת מהמתחרה הצעירה והאלמונית שלה: הילדה טס השילוני מ"הדברים שמאחורי השמש". היא היתה מצוינת. אם הימורים על כסף היו מותרים בארץ, הייתי ממליץ להרפתקנים שביניכם לשים עליה סכום נאה, כי היא בהחלט יכולה להפתיע. אבל מי שרוצה הימור סולידי ובטוח, שילך על רותם אבוהב.

     

    טקס פרסי אופיר שישי, 15.9, 21:15, ערוץ 2

     

    • עוד ב"סינמסקופ" בגיליון "פנאי פלוס": על "ידיים קשורות", "נו אקזיט" ועוד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלדד רפאלי
    תעקוף בסיבוב? בלפר, "מישהו לרוץ איתו"
    צילום: אלדד רפאלי
    לאתר ההטבות
    מומלצים