שתף קטע נבחר

"חלק מתוכניות המלחמה הוכנו ע"י יעלון עצמו"

גורמים מדיניים בירושלים תקפו בחריפות את בוגי יעלון וטענותיו בדבר קבלת ההחלטות במלחמה. "קל מאוד לבקר מוושינגטון מלחמה המתנהלת כאן על הקרקע, מול איום שיעלון ידע עליו, אך לא עשה דבר נגדו"

"היממה האחרונה של המלחמה לא הייתה ספין אלא כורח, היציאה למלחמה לא הייתה חפוזה וההתנהלות במלחמה לא הייתה מהוססת", כך מבהירים היום (ה') גורמים מדיניים בירושלים, בעקבות הביקורת הקשה אשר הטיח הרמטכ"ל לשעבר יעלון בראש הממשלה אהוד אולמרט ותביעתו שיתפטר בעקבות מלחמת לבנון.

 

תגובת הגורמים המדיניים מגוננת גם על פעילותם של שר הביטחון עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ ואנשי הדרג המדיני והצבאי שהיו שותפים לניהול המלחמה האחרונה. "ראוי לו לבוגי יעלון ליטול קורה מבין עיניו ולהסתכל היטב על תחומי אחריותו - מאז חטיפת שלושת החיילים בהר דוב כשהיה סגן הרמטכ"ל וכולל תקופת התנהלותו כרמטכ"ל אשר לו אחריות על אי הפעלת הכוח מול איום החטיפות והקטיושות"", אמרו.

 

יעלון אמר במסגרת דבריו כי "חיילים מתו בשביל ספין" וכיוון אל המבצע אליו יצא צה"ל לקראת סיום המלחמה ובמהלכו נהרגו לא פחות מ-33 חיילים. לטענת הגורמים שהגיבו לדבריו של הרמטכ"ל לשעבר, מדובר בתהליך אשר אפיין את סיומן של כל מלחמות העבר. "לא היה כאן שום ספין ושום רצון לזכות בנקודות זכות שלפני הפסקת האש. היה כאן מהלך צבאי אשר תמך במהלך המדיני. אילולא מהלך זה, האו"ם לא היה מקבל את החלטת הפסקת האש 1701, כפי שנתקבלה כשהיא מגבה את עמדתה המדינית של ישראל.

 

"המהלך הצבאי הקרקעי הזה נקבע ל-60 שעות ונסתיים בתוך 48 שעות. זאת לפי דרישת הצבא, שביקש להתייצב בנקודות שולטות שיאפשרו לנו שליטה בשטח. יעלון אוהב מאוד להשתמש במילה 'ספין', אך כאן היה צריך לקבל הכרעות קשות שיעניקו לתושבי ישראל את הביטחון אשר לא זכו לו, בין היתר מכיוון שהרמטכ"ל דאז (יעלון) לא פעל נחרצות כמו הממשלה הזאת עם צה"ל במלחמה האחרונה".

 

גורמים מדיניים: קל לבקר מוושינגטון את מה שקורה פה  

"אנו מבקשים להזכיר ליעלון ולכל המבקרים, שהמלחמה פרצה לאחר ירי הקטיושות בו נפגעו 11 אנשים ולאו דווקא בעקבות החטיפה של שני החיילים שאירעה מאוחר יותר", אמרו בירושלים, "הוכחנו תגובה נחרצת עד לישיבת הממשלה שהכריעה על היציאה למבצע וגם אחריה. זו תגובה שבימיו של יעלון כסגן הרמטכ"ל, בעת שנחטפו שלושת החיילים בשנת 2000 וגם אחריה, לא הייתה מתבצעת. הממשלה ידעה שאם תעכב את תגובת ישראל, עלולה להימנע התגובה על ידי גורמים בינלאומיים. לכן הגבנו בעוצמה הנדרשת".

 

"יתרה מזאת", הוסיפו הגורמים, "רוב אזרחי המדינה, כולל בני המשפחות השכולות שנפגשים עם ראש הממשלה, אינם מבקרים אותנו על היציאה למלחמה. היא הייתה מלחמת כורח, מלחמה בה אמרנו שלא נסבול יותר את ירי הקטיושות והרקטות, שלא נסבול חטיפות, שלא נסבול את החיזבאללה היושב על הגבול שלנו וממש ומאיים על אזרחי מדינת ישראל כל אימת שיחפוץ. היציאה לא הייתה חפוזה, אלא נעשתה בתגובה על פגיעה בריבונותה של ישראל, תוך חדירה לשטחה ממדינה ריבונית שכנה, על ידי ארגון טרור שאינו בוחל באמצעים".

 

על הביקורת שהשמיע יעלון בנוגע להתנהלות המלחמה לאחר שזו כבר יצאה לדרך, הגיבו הגורמים: "ההתנהלות של המלחמה לא הייתה מהוססת. הכוחות הופעלו על פי תוכניות, אשר חלקן הוכנו על ידי הרמטכ"ל הקודם. החיזבאללה הוכה מכה קשה, מערך ירי הרקטות ארוכות הטווח והבינוניות של ארגון הטרור נפגע אנושות.

 

"צה"ל הגיש לדרג המדיני תכניות וזה אישר את הפעולות כפי שנדרש, כולל המהלכים הקרקעיים. קל מאוד לבקר מוושינגטון מלחמה המתנהלת כאן על הקרקע, מול איום שיעלון ידע עליו אך לא עשה דבר נגדו. יעלון כרמטכ"ל חיכה שהרקטות הללו יחלידו, אלא שאלה אותן רקטות ממש שירה החיזבאללה לעבר העורף שלנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי פורת
יעלון. זכרונות מתקופתו כרמטכ"ל
צילום: אורי פורת
החזרה מלבנון. סיום אופייני לכל מלחמה
צילום: רויטרס
מומלצים