הניתוח הפלסטי לא הצליח? יש מה לעשות

איך עושים?

מזריקים מי מלח לאזור בכמות שווה לכמות השומן שרוצים לשאוב כדי לנפח את רקמת השומן. מבצעים כמה חתכים באורך 5-4 מילימטרים ודרכם מכניסים צינורית המחוברת למשאבת ואקום ושואבים.

מה קרה?

מכיוון שהשאיבה מתבצעת דרך חורים קטנים מאוד בצורת מחילות, ולא כהורדה של שכבות שומן שלמות, או בגלל העובדה שהרקמות עצמן לא אחידות מלכתחילה, המנותחים עלולים לסבול מהתופעות הבאות:

1. החמרת הצלוליט הקיים ויצירת מראה של בליטות ושקעים בעור.
   
2. חוסר סימטריה בין הצדדים (בירכיים למשל).
   

יכול להיות יותר גרוע?

במקרים נדירים של שאיבת שומן מהבטן המנתח עלול בטעות להחדיר את הקנולה לחלל הבטן וליצור שם דלקת שעלולה להסתיים במוות. בשאיבות שומן גדולות (מעל 15 ליטר) קיימת סכנה של חוסר איזון נוזלים, דימומים, קרישי דם ברגליים ותסחיפים לריאות, משום שהשומן עלול לחדור לכלי דם פתוחים ולגרום אפילו למוות.

איך מתקנים?

על ידי שאיבה חוזרת או מילוי של שומן שנשאב ממקומות אחרים. כ-15% מהמקרים זקוקים לתיקון. לפני שמחליטים על תיקון צריך לחכות כחצי שנה כדי שכל הנפיחות תרד. לעתים צריך לחזור על השאיבה כמה פעמים ולא תמיד אפשר להגיע לתוצאה הרצויה.

איך עושים?

מה קרה?

המקור לרוב הסיבוכים קשור לרמת המיומנות של המנתח, אם כי לא תמיד המנתח יכול לנבא כיצד יתקבל האף לאחר הניתוח, מכיוון שבתהליך הריפוי האף משתנה, ונוצרות צלקות והתכווצויות שעלולות לעוות את הסחוסים. הסיבוכים האפשריים הם:

1. המנתח הוריד יותר או פחות מדי סחוס.
   
2. אף לא סימטרי.
   
3. היווצרות בליטות ושקעים על האף.
   

יכול להיות יותר גרוע?

ועוד איך. והנה הסיבוכים האפשריים:

• הפרעת נשימה - זהו הסיבוך השכיח ביותר שעלול לקרות כאשר מצרים את האף ומקטינים את מעבר האוויר, או במקרה שנוצרות הידבקויות של רירית האף לצדדיו. הסיכוי שהניתוח יגרום להפרעה בנשימה עומד על כ-4% מכלל הניתוחים, וברוב המקרים אפשר לתקן את ההפרעה כמעט בלי לשנות את צורת האף.
  
• פגיעה בחוש הריח - סיבוך נדיר.
  
• פגיעה בדרכי הדמעות שגורמת לדמעת יתר. תופעה נדירה שבדרך כלל נעלמת מעצמה.
  

איך מתקנים?

הכי קל לתקן אם הורידו פחות מדי כי אז חוזרים ומורידים מהמקומות המיותרים. הבעיות הקשות הן במקרה שבו המנתח הוריד יותר ממה שהיה נדרש, בעיקר אם העור דק. במקרה כזה צריך לבנות את האף ולהעביר סחוסים מרקמות אחרות . אפשר גם להשתמש בחומרים סינתטיים או להזריק הזרקות מילוי. ניתוח התיקון במקרה של השתלת רקמות סחוס מסובך יותר, ולא כל מנתח מוכן לבצעו. אחוז ההצלחה בניתוח תיקון אינו גבוה והוא תלוי במידת הסיבוך. בכ-10% מכלל ניתוחי האף יש לעבור ניתוח תיקון לאחר כשנה.

איך עושים?

מבצעים חתך דרך בית השחי, דרך הקפל התת-שדי או דרך גבול הפטמה ומפרידים את הרקמות. דרך החתך מחדירים שתל סיליקון, מתחת לשריר או מעליו, ותופרים אותו.

מה קרה?

1. השד נוקשה. באופן טבעי נוצרת סביב השתל רקמת חיבור שמטרתה להגן על הגוף מפני השתל. במקרים מסוימים רקמת החיבור מתקשה בגלל דימום או זיהום. ב-8%-5% מהמקרים נוצרת התקשות של השד בדרגות שונות סביב שתל הסיליקון, ואז נוצרת תחושה של גוש נוקשה בתוך השד.
   
2. השדיים צונחים. הצניחה קשורה לגודל השתל. ככל שזה גדול יותר, הוא שוקל יותר ומותח את העור כלפי מטה, מה גם שעם השנים העור נעשה אלסטי פחות.
   
3. השתל נקרע והחומר דולף החוצה. לכל שתל יש מועד תפוגה בטווח של 15-10 שנה. לעתים כשהתוקף פג, מעטפת השתל נקרעת והחומר המצוי בה דולף החוצה.
   
4. חוסר סימטריה בין השדיים. בהשתלות שנעשות תחת בית השחי קשה למנתח לשלוט לגמרי על מנח השתל ולכן עלול להתקבל שד אחד גבוה יותר מהשני.
   
5. השדיים צנחו מעבר לשתל, כלומר, נוצרו מעין שתי בליטות שדיים. הסיבה: עם השנים השד נופל למטה ואילו השתל נותר סגור בתוך השריר.
   

יכול להיות יותר גרוע?

 כן. אתן עלולות לחוש ירידה בתחושה בעור השד ובפטמה (ב-4%-3% מהמקרים). לעתים הירידה בתחושה היא זמנית.

איך מתקנים?

במקרה של התקשות מבצעים חתך ברקמת החיבור, או מוציאים את רקמת החיבור במלואה ומחזירים את השתל, או שמים שתל אחר. תיקון ההתקשות יכול להצליח ב-50% מהמקרים. במקרה של צניחת השדיים אפשר לבצע ניתוח להרמת שדיים שבו מסלקים את עודפי העור. במקרה של דליפה בשתל יש להוציאו, לנקות היטב את האזור, ואז להחליף את השתל. במקרה של חוסר סימטריה יש לנתח שוב עד ליצירת מצב סימטרי. אי אפשר לתקן מקרים שבהם יש ירידה בתחושה בשד או בפטמה.

איך עושים?

כורתים את העור העודף וחלק גדול מרקמת השד, מעצבים את רקמת השד מחדש בעזרת תפרים ומעבירים את העטרה והפטמה למיקום גבוה יותר.

מה קרה?

1. חוסר סימטריה בין השדיים בשל תכנון לא נכון של הניתוח או קושי לשלוט בנפח רקמת השד המוצאת. סיבה נוספת יכולה להיות ריפוי לא שווה של השדיים.
   
2. נמק של שולי החתך או פתיחת קו התפרים בעקבות מתיחת יתר של העור, זיהום או שטפי דם.
   

יכול להיות יותר גרוע?

אם אתן מעוניינות להיניק הביאו בחשבון שבמחצית מהמקרים אין אפשרות לעשות זאת (למרות שלמעשה, לא נמצאה הוכחה ברורה לקשר שבין הניתוח ליכולת להיניק, שגם כך היא נמוכה בדרך כלל אצל בעלות חזה גדול יחסית). בחלק קטן מהמקרים (4%-3%) תיתכן ירידה בתחושה.

איך מתקנים?

אם חוסר הסימטריה בולט אפשר לנתח שוב לאחר חצי שנה ואז מסירים רקמת שד נוספת. במקרה של היפרדות שולי החתך אפשר לחתוך ולתפור את המקום מחדש. למרבה הצער, אין אפשרות לתקן ירידה בתחושה, אם כי יש לציין שברוב המקרים התחושה חוזרת במשך הזמן.

איך עושים?

 מסלקים את העור העודף וחלק מהשריר הטבעתי של העין דרך חתכים שנעשים בעפעפיים, ואחר כך חושפים את שקיות השומן ומרחיקים גם אותן. בסיום הניתוח החתכים נתפרים בתפרים עדינים במיוחד העשויים ניילון.

מה קרה?

1. הסרת יתר של העור בעפעף התחתון שגורמת לעפעף להימשך כלפי מטה, בעיקר בחלק הצדדי שלו, והעין נראית קצת "בוכייה". סיבוך זה נגרם בשל
   לפני שניגשים לניתוח

   עשרת הדיברות לניתוח מוצלח

   אורית רונאל

   לבחור מנתח מיומן, לבדוק את התמחותו, לוודא את זמינותו לאחר הניתוח, לשוחח עם מטופלים אחרים ועוד. עשרה כללים שכדאי לזכור לפני שנכנסים לחדר הניתוחים

   עשרת הדיברות לניתוח מוצלח
   חישוב מוטעה של המנתח וקושי להסיר רק את מה שצריך בזמן שהמנותח במצב שכיבה.
   
2. כורתים פחות מדי מהעפעף העליון.
   
3. צניחת העפעף העליון הנגרמת בעקבות כריתת השריר שמרים את העפעף. ב-5% מהמקרים יש צורך בניתוח נוסף. במקרים מסוימים צניחת העפעף זמנית וחולפת מעצמה.
   
4. הצטלקות לא אחידה של החתך הנגרמת בשל תפירה לא נכונה.
   

יכול להיות יותר גרוע?

 כן.

• העין לא נסגרת לחלוטין בגלל כריתת יתר. נדיר מאוד.
  
• עיוורון - סיבוך נדיר ביותר (1:50,000). נגרם בעקבות שטף דם סביב עצב העין. ככל שמקדימים לפנות לטיפול, יש סיכוי שהעסק יסתדר.
  

איך מתקנים?

הכי קל לתקן תת כריתה בעפעף העליון על ידי כריתה נוספת בניתוח פשוט יחסית. לעומת זאת, ניתוח התיקון שיש לעבור במקרה של צניחת העפעף התחתון מורכב יותר ומצריך רמת מיומנות גבוהה.

כחצי שנה לאחר הניתוח משתמשים בעודפי עור הקיימים סביב העין ומרימים אותם. אם העפעף העליון צונח אפשר לשחזר את השריר שנכרת. כשההצטלקות של החתך לא אחידה אפשר לחתוך ולתפור מחדש.

איך עושים?

 מפרידים את העור דרך חתכים המבוצעים באזור הרקה, מרחיקים את עודפי השומן מהצוואר ומותחים את שריר הצוואר, מסלקים או מקפלים את עודפי הרקמה שנוצרים, מעלים את רקמות השומן התת-עוריות ומותחים את העור. בסוף הניתוח תופרים את החתכים בעזרת חוטי ניילון דקיקים, ובאזורים המוסתרים סוגרים את הפתחים באמצעות סיכות מתכת.

מה קרה?

1. חוסר סימטריה בפנים הנגרם כאשר המנתח מותח צד אחד של הפנים יותר מהצד השני.
   
2. עור הפנים נפול ולא מתוח מספיק מאחר שהמנתח מתח פחות מדי.
   
3. צלקת גדולה ומכוערת בשל נמק בשולי החתך הנגרם בדרך כלל בגלל מתיחת יתר או משום שאתם מעשנים או סובלים מלחץ דם וסוכרת.
   
4. חוסר סימטריה בשפה התחתונה או בגבות הנגרם בשל פגיעה בעצב הפנים. ברוב המקרים הפגיעה זמנית, במקרים נדירים בלבד היא עלולה להיות קבועה.
   

יכול להיות יותר גרוע?

 לא. תתנחמו בעובדה שכל הכשלים הם אסתטיים ולא תפקודיים.

איך מתקנים?

אם נוצר נמק של העור והצלקת לא מתרפאת, אפשר להקטינה לאחר שנה על ידי הסרתה ותפירה חוזרת של האזור. במקרים מסוימים אפשר לטפל בה באמצעות משחות. במקרה של מתיחה לא מספקת אפשר לחזור על הניתוח ולמתוח מאותן צלקות. ניתוח תיקון יכול להתבצע גם במצב של חוסר סימטריה.

פגיעה בעצב הפנים מסובכת יותר. יש רופאים המציעים לשתק את השריר הנגדי עם בוטוקס כדי ליצור מראה סימטרי. את העצב שנפגע אי אפשר לתקן. כמו כן אי אפשר לתקן פגיעה שגורמת לעיוות בשפה.