שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העגונים החדשים
    רבבות גברים, ודווקא מהמגזר היצרני ביותר, כורעים תחת נטל לא סביר של מזונות. אולי הפעם תרים הכנסת את הכפפה
    הצעת חוק קטנה וטובה הונחה באחרונה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ דב חנין (חד"ש). היא קובעת כי בתי-המשפט יקבעו מזונות "תוך התחשבות ביכולתו הכלכלית של החייב" בעת קביעתן. מה יותר פשוט מהרעיון שבני-אדם יידרשו לשלם סכומי מזונות התואמים את יכולתם הכלכלית? מה יותר אנושי? ואיך לא חשבו על זה קודם? התשובה היא שמכל המגזרים, המיעוטים והמגדרים במדינת ישראל, יש קבוצה אחת שכנסת ישראל טרם שוכנעה שהיא מורכבת מבני אדם אמיתיים, בשר ודם: הגברים הגרושים.

     

    חוקי המזונות החלים על גבר יהודי במדינת ישראל הם חוקים מתקופת חז"ל, שהוצאו מהקשרם המקורי. לגבר היהודי שהתגרש לפני אלף שנה היו חובות מיוחדות כלפי האשה והילדים, אבל היו לו זכויות יתר תואמות: הוא היה ראש המשפחה, הוא פירנס, הוא החליט. גירושים לא היו דבר נפוץ וכאשר התרחשו, היה זה בדרך כלל הגבר שיזם אותם. היה הגיוני אפוא להטיל עליו באופן בלעדי את תשלום המזונות לילדיו. אלא שהחוק במדינת ישראל השאיר על כנן את החובות המיוחדות של הגברים, ולקח מהם את כל זכויותיהם.

     

    נשים בתקופתנו עובדות מחוץ לבית ורבות מהן מרוויחות יותר מבעליהן, אך בתי-המשפט ממשיכים להטיל את המזונות על הגבר בלבד, מבלי להתחשב ביכולתו הכלכלית ובכושר ההשתכרות של האשה. התוצאה היא עוול משווע הנגרם לאוכלוסיה גדולה מאוד. קחו לדוגמה את אריאל, עורך-דין צעיר מהשרון. אריאל הוא הישראלי הנורמטיבי בה"א הידיעה: שירת ביחידה מובחרת, טייל במזרח, בנה בית בישראל. הוא משתכר 7,500 שקלים נטו. אשתו לשעבר עובדת בהיי-טק ומשתכרת 9,500 שקלים. בשלב מסוים היא החליטה לפרק את החבילה. שתי הילדות עברו לגור איתה, ובית-המשפט פסק לאריאל מזונות בסך 4,300 שקלים לחודש. ב-3,200 השקלים שנותרו בידיו, הוא אמור לשלם את הוצאות מחייתו וגם לארח ולהאכיל את בנותיו בביתו פעמיים בשבוע - משימה בלתי אפשרית. אז הוא עבר לגור עם אמו האלמנה, ממש כמו הילד בן ה-30 משירו של אהוד בנאי. הוא מכיר, אישית, לא פחות מחמישים גברים גרושים בגילו, החיים כיום אצל הוריהם בנסיבות דומות. בקנה מידה ארצי מדובר, ללא ספק, באוכלוסיה של עשרות אלפים.

     

    הגברים האלה הם העגונים החדשים של ישראל. מבחינה טכנית אולי מותר להם להתחתן שוב, אבל הם נדחפים אל מתחת לקו העוני, אף שמשכורותיהם סבירות לחלוטין. ניסיתם פעם לצאת עם בחורה כשאין לכם כסף לקנות לה כוס קפה? זה לא מוביל לרומנטיקה. גברים כמו אריאל לא יכולים להקים זוגיות חדשה, ודאי שלא להוליד עוד ילדים. כשהם מסתכלים קדימה, הם רואים חוב עצום שרק הולך ותופח, ועתיד של עוני והשפלה. אפילו את ילדיהם הם לא יכולים לגדל כראוי. איך תפנק ילד כשאתה מתגורר במחסן של חבר שלך?

     

    על-פי נתוני "משפחה חדשה", נשים יוזמות כיום יותר מ-90% מתיקי הגירושים. בישראל נפתחים מדי שנה כעשרת-אלפים תיקים כאלה. משרד
    המשפטים פרסם באחרונה כי הגברים בישראל חייבים כיום כ-20 מיליארד שקלים במזונות. מכיוון שבני-אדם בדרך כלל לא נכנסים מרצונם למצב שבו ההוצאה לפועל רודפת אחריהם, מתברר שהגברים הישראלים כורעים תחת עול כבד מנשוא. זהו דיכוי וכיבוש של ממש. רבבות בני-אדם, דווקא מהמגזר היצרני ביותר, עמוד השדרה של הכלכלה והצבא, הם קורבנותיה של עבדות מודרנית. חלקם מושלכים לכלא לתקופות של 21 יום, כאשר אין הם מצליחים לעמוד בתשלומים. אחרים הופכים לנכים נפשיים או לוקים בליבם. מיעוט לא קטן מידרדר למצבים אובדניים.

     

    בשל נפתולי חוק המזונות הישראלי הנוכחי, הצעת החוק של ח"כ חנין תחול, אם תתקבל, רק על זוגות "מעורבים" בני דתות שונות ועל "חסרי דת". כדי שתחול גם על זוגות יהודים, מוסלמים ונוצרים, תצטרך הכנסת להעביר חוק נוסף, שיפריד בין המזונות לבין ההלכה הדתית. אבל אדם רעב לוקח כל פירור שנותנים לו. הגיע הזמן שהכנסת תתחיל לחשוב גם על זכויותיהם של הגברים הישראלים, והגיע הזמן שהגברים ידאגו גם לעצמם. בפעם האחרונה שבדקנו, היינו בערך 50% מבעלי זכות הבחירה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "העגונים החדשים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים