היום הרביעי - ערן נאלץ לפרוש

היום הרביעי סימן את סוף המירוץ עבור ערן גלוסקא, רוכב ה-KTM הישראלי שנכנע למדבר בגלל תקלה באופנוע. צוותי המכוניות ממשיכים במלוא הכוח

אלי פנגספורסם: 06.10.06 , 22:47

יום שישי, 6.10, קטע תחרותי רביעי בין פראפרה לבחרייה.

אחרי יום האתמול, היום הזה התחיל טוב מאד. ממש בתחילתו, קצת לפני שהציפור הראשונה התעוררה, ערן חש בכאבים קלים בגידים של פרק יד ימין - היד של המצערת. מחשש להתפתחות דלקת הוא ניגש לטיפול רפואי קצר שכלל תרסיס קסמים וחבישה. משם הוא עלה על האופנוע, הניע אותו עם רגלית ההתנעה (אין מתנע חשמלי, כן?) וניגש נחוש כתמיד לשער הזינוק. מערכות הניווט עבדו כסדרן הודות לטעינה של המצבר במהלך הלילה. ערן היה אתמול הישראלי הכי מהיר, שמר על מיקום למרות ערימה ענקית של קשיים ותקלות ולכן הרגיש בטוח בעצמו וציפה להזנקה בקוצר רוח.

רז והלל

בערך שעה אחריו יצאו לדרך רז והלל. הם פתחו חזק מאד ושמרו על קצב גבוה, נחושים להחזיר לעצמם את השעות האבודות של שלושת הימים האחרונים. כבר משער ההזנקה הם נצמדו לסיפור הדרך, בעוד כלים אחרים בוחרים משום מה בציר מקביל.

המהלך הזה התברר כמאד משתלם כשמצאו את עצמם טסים 140 קמ"ש על דיונה ומתברגים לנקודת הביקורת כמה שניות בודדות לפני יריב שזינק לפניהם. זו הייתה רק הסנונית הראשונה מתוך להקה שלמה של עקיפות שהתבצעו במהלך היום. 40 הקילומטרים שבאו אחר-כך התאפיינו בחול אבקתי ורך, שכאילו ינק את האוטו לתוכו ותקע אותם על הילוך שלישי. זה היה יום חם והדבר האחרון שהיה צריך המנוע הוא מאמץ שכזה במהירות איטית. העניין הזה עוד יתבטא בהמשך.

בנקודת השירות שהייתה בין שני קטעי מדידת הזמנים, הם הוסיפו מים למנוע שהתחמם, הקשיבו בדאגה לרעש מוזר והורידו אוויר בצמיגים. הפעולה האחרונה, כך רז, שיפרה מהותית את התנהגות הרכב בקטע המדידה השני שהתחיל בכמה קילומטרים סלעיים וטכניים. ההתנהגות המשופרת מיד התבטאה בסדרת עקיפות שהביאה אותם בסוף היום אל המקום הרביעי (זינקו מהמקום ה-11 ועקפו 9 רכבים). התוכנית מליל אמש בהחלט עבדה והשניים צ'ופרו בשני בקבוקי שמפניה ממנהל הראלי.

אקשן במדבר (צילום: אלי פנגס)

אבל, וזה אבל מדאיג מאד, הרעש המוזר מהמנוע (זוכרים את החול האבקתי?) המשיך עד סוף היום ובחניון הלילה התגלה כשסתום פליטה שרוף - מה שגורם לאיבוד קומפרסיה משמעותי וירידה בביצועים. באותה הזדמנות הפאג'רו של הלל מקולף ממרכב הפיברגלס ועובר בדיקה מקיפה אחרי שנצבר חצי ממרחק הראלי. למעט השסתום, הרכב במצב טוב.

ניצן וגיתאי

ניצן וגיתאי המשיכו היום את מלאכתם, עקב בצד אגודל. גם הם זכו בתחילת יום מעולה ועקפו שני כלי רכב עוד לפני נקודת הביקורת הראשונה. בעצירה להחתמה בנקודת הביקורת, הם שקעו בחול עמוק ואיבדו עשר דקות ואת שני המיקומים אותם הרוויחו קודם לכן. אחר-כך המנוע שוב הרגיש חלש מאד ושתה דלק בכמויות מסחריות. אל נקודת השירות הם הגיעו עם מיכל כמעט ריק וזה אומר צריכת דלק של ק"מ אחד לליטר (פי שלושה מהנורמאלי). בבדיקה הסתבר שהשבב שטופל אתמול יחד עם מסנן האוויר הוא הגורם לבעיית ההספק, ועל כן בוטל על-ידי איציק וצביקה מצוות הסיוע. משם ואילך המנוע תפקד ללא דופי והם זכו להרוויח שוב את המיקומים שאבדו. לא לפני בירבור די ארוך בשטח קשה לניווט שהוביל למקטע מאובק מאד שהקשה על מלאכת העקיפות. לנקודת הסיום הם המשיכו בקצב מהיר על דרך טכנית וסלעי שהובילה אותם למיקום ה-17 בדירוג הכללי.

אבל בואו נחזור רגע אל אמצע היום, אל נקודת השירות שבין קטעי מדידת הזמנים. כשהגיע לשם צוות הסיוע וניגש לברר אצל המארשלים מי עבר ומי עדיין לא, הסתבר שהגענו לשם לפני כולם. כמה דקות אחר-כך הופיעו רז והלל על הכביש של קטע הקישור - סימן לא טוב לגבי מצבו של ערן. במהלך הטיפול ברכב הם סיפרו שבקילומטר ה-125 של היום הם גלשו בירידה אל עמק חולי ורחב, ובמרחק קילומטר מהם הם ראו אופנוע תקוע. רז חשב לעצמו כמה המקום הזה "מבאס" לתקיעה עם אופנוע ואז הרוכב קם והתחיל לנפנף בידיים, "כאילו רוקד ריקוד גשם אינדיאני". כמה שניות אחר-כך הם הבינו שזה ערן ונעצרו לידו. הוא נראה שמח לראות אותם, אבל הבשורה הייתה רעה. רעה מאד. המנוע של ה-KTM שבק חיים.

וכך, במפח נפש של כולנו, ושל ערן בפרט, פורש גלוסקא מראלי הפרעונים בתחילתו של היום הרביעי בעקבות כשל מכאני. עד לרגע כתיבת שורות אלה (השעה 20:25) ערן עדיין לא הגיע אל חניון הלילה. הוא חיכה ליד האופנוע

התקוע משעות הבוקר המאוחרות ועד השעה 18:30 בערך, הזמן בו חולץ על-ידי משאית המאסף. או "המטאטא", כמו שקוראים לו הצרפתים בראלי ארוך טווח. נותר רק להעריך שהאכזבה היא ענקית, אבל כאן מחכה לו צוות תומך שיעשה הכל בכדי להמתיק את רוע הגזירה. ערן הפתיע את עצמו, ואותנו שאיתו, עם תוצאות מעולות לראלי מדברי בינלאומי ראשון וחוזק מנטאלי מעורר השראה.

אני מקווה שאותו רוגע פנימי של ערן ישמר גם אחרי היום, ושיבין שאין בתוצאות היום המייאש הזה שום דבר שיגרע מגודל ההישג. מחר אנסה להעביר את הסיפור המלא דרך עיניו וליבו של ערן.

ואם במחר עסקינן, אז שני הצוותים הנותרים ממשיכים להסתכל קדימה. ניצן וגיתאי מכוונים להמשיך כרגיל ולנסות להתברג הכי גבוה שאפשר בקטגוריה אליה נקלעו (T1), זו שהפכה להיות הצפופה ביותר עם אחוזי הפרישה הכי נמוכים. רז והלל רוצים כמובן לתת את הכל ולהמשיך הכי חזק שאפשר במעלה הדירוג, אבל הם מזנקים מחר עם חשש כבד סביב עניין המנוע ויכולתו להמשיך ולעמוד במעמסה.

הקטע הבא של הראלי יוצא מבחרייה לכיוון צפון מערב, אל נווה המדבר סיווא שעל הגבול הלובי - מרחק 448 קילומטרים. מתוכם 375 ק"מ מדודים, שבסופם קטע קישור בן 73 ק"מ עד חניון הלילה.

תחזיקו אצבעות, גם ברגליים.