המשרד להגנת המפעלים המזהמים?

לאחרונה התברר שהמפעלים הסמוכים לנחל הקישון ממשיכים להזרים אליו שפכים לא מטוהרים, בניגוד להוראות משרדך שפורסמו עוד בשנת 2005.

למרבה ההפתעה, במקום להעניש את המפעלים העבריינים, בחרו בכירי משרדך להקל עליהם, והגו "פתרון יצירתי" בעל שני שלבים: בשלב הראשון, המפעלים ה"בעייתיים" ביותר יקבלו היתר להמשיך לזהם את הנחל במשך עוד שנתיים תמימות מהיום; ואילו בשלב השני, המפעלים לא יפסיקו לזהם חס-וחלילה, אלא פשוט יחוברו לצינור, שיזרים את שפכיהם ישירות אל הים.

"הפתרון" השערורייתי הזה מעלה את החשש, שבכירי משרדך שכחו ששם המשרד שבו הם עובדים הוא "המשרד להגנת הסביבה", ולא "המשרד להגנת המפעלים".

אנו דורשים לבטל באופן מיידי את ההקלות למפעלים, שבאות על-חשבון בריאותם וחייהם של תושבי חיפה והקריות. תפקידו של משרד ממשלתי הוא לאכוף את התקנות, ולא לבטל אותן כדי להקל על העבריינים. כשם שהמפעלים "מתקשים" לעמוד בדרישות התקן, יש נהגים רבים ש"מתקשים" לעמוד ברמזור אדום, ולמרות זאת לא שמענו שמשרד התחבורה ביטל את תקנות התעבורה לכבודם.

סערה בכוס מלח

השם "תמלחות" הוא הלשון הנקייה שבה נוקטים בכירי משרדך לתיאור חומרים שאינם נקיים כלל ועיקר, שאותם הם מתירים למפעלים להמשיך להזרים אל הנחל ואל הים. הנה, לדוגמא, מה שמצוי ב"תמלחות" שפולט המפעל "חיפה כימיקלים", על-פי האתר של המשרד להגנת הסביבה עצמו: מוצקים מרחפים, עומס אורגני, אמוניה, חנקות, חנקן כללי, זרחן, דטרגנטים ומתכות.  חומרים אלו טומנים בחובם סכנות בריאותיות מיידיות לבריאות האדם והדגה במפרץ חיפה.

בכל פעם שדורשים מהמפעלים להפסיק לזהם, הם מעלים על נס את תרומתם לתל"ג, ליצוא ולתעסוקה באזור חיפה, ומאיימים שאם יקשו עליהם יותר מדי, המפעלים ייסגרו ואלפי עובדים יפוטרו. עד כה, הוכח כי מפעלים רבים אשר שיפרו את הביצועים הסביבתיים שלהם לא עמדו בפני סכנת סגירה שכזו. כמו כן, אנו מתריעים על כך שהעובדים במפעלים ובני משפחותיהם, שרובם ככולם גרים בסמוך למפעלים, הם הנפגעים הראשונים מהזיהום באזור.

גם "דאגתם" של בעלי המפעלים לכלכלת המדינה היא ציניות לשמה. המפעלים הם, רובם ככולם, מפעלים פרטיים. מס החברות בישראל עומד כיום על כ-30%, וממנו יש להוריד מענקי פיתוח ועידוד שונים, וכל זאת ללא הכללה של "תכנוני המס" יצירתיים. לו השקיעו בעלי המפעלים בטיפול בשפכים רבע מה"יצירתיות" שהם מפעילים בהתחמקות מתשלום מס, כולל מתשלומי ארנונה לרשויות המקומיות במפרץ חיפה, בעיות הזיהום בקישון היו נפתרות זה מכבר.

חשוב לזכור שיש כמה דברים שהמפעלים "תורמים" למדינה - באזלת ידם וברשלנותם בכל הנוגע לטיפול בשפכיהם: למשל, הוצאות אדירות על הטיפול בתחלואה העודפת שהם גורמים לה - עיין ערך פרשת הצלילות בקישון של לוחמי השייטת, פרשת דייגי הקישון, ונתוני התחלואה המחרידים באזור מפרץ חיפה באופן כללי.

זו ההזדמנות שלך

כבוד השר, לאחר שקיבלת את פרס "הגלובוס הירוק" מהארגונים הירוקים, לאחר שעמדת באומץ על דעתך, והבאת להפסקת הזיהום מתחנת הכוח רידינג, אנו מבקשים ממך לגלות אומץ לב ציבורי דומה - כפי שגילתה בשעתו יהודית נאות ז"ל, שדרשה מהמפעלים לטפל בשפכיהם, במקום להזרים אותם לקישון ו/או לים. אם תעשה זאת, תזכה לגלות גם הפעם, שכל תסריטי האימה של המפעלים, כאילו השמים ייפלו אם ידרשו מהם להפסיק לזהם, הם זריית חול בעיניים. ולא פחות חשוב – אתה תזכה שוב למחיאות כפיים סוערות - ומוצדקות - מהארגונים הירוקים, ומכלל הציבור בישראל.

ולסיום - מילה לטוקבקיסטים

רק לאחרונה ניצחו הירוקים - והציבור הרחב - במאבק נגד הקמת הישוב מיכל בגלבוע; מוקדם יותר השנה הוטל על בתי הזיקוק קנס של 1.6 מיליון שקל בשל זיהום אוויר חריג.

אל תגידו "אין סיכוי". אם נלחץ מספיק, ננצח גם הפעם. המכתב הזה כבר נשלח אל גדעון עזרא. שלחו גם אתם דוא"ל לגדעון עזרא או למשרד לאיכות הסביבה, והביעו בו את דעתכם בנוגע להיתר להמשיך לזהם את הקישון.

הכותב הוא פעיל בארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה "