"החשודים גרמו נזק לכל ציבור הרופאים"

חשיפת החשדות נגד רופאים בכירים מבית החולים הגריאטרי הרצפלד בגדרה, בהם ביצוע ניסויים לא חוקיים בקשישים וגרימת מותם של כמה מהם, לא עוררה סערה רק בקרב חולים ומשפחותיהם - אלא גם בקהילה הרפואית.

יושב ראש הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, פרופסור אבינועם רכס, אמר ל-ynet כי אם החשדות יתבררו כנכונים, יש להחמיר בעונשם של המעורבים. "הם הפרו את כל ההוראות והחוקים וגרמו נזק לכל ציבור הרופאים. יש לדאוג שאחרים לא ילכו בעקבותיהם".

בישראל מתנהלים מידי שנה בין 1,000 ל-1,200 ניסויים רפואיים בהתאם לכללי האתיקה ולהוראות מנכ"ל משרד הבריאות, וברוח אמנת הלסינקי. שוק הניסויים הרפואיים נאמד ב-300 מיליון דולר בשנה. הניסויים בישראל נחשבים למקצועיים ולבעלי רמה רפואית גבוהה, עד כדי שמנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) מכיר בהם כאילו בוצעו בארצות הברית.

על פי חשדות המשטרה, הניסויים להם "הסכימו" כביכול הקשישים בהרצפלד כללו בין היתר הליכים רפואיים פולשניים וכואבים ובדיקות דם חוזרות ונשנות. חלק מהחולים עברו למשל ניקור של שלפוחית השתן, בעוד שלאחרים ניתנו תרופות פסיכוטיות ותרופות במינונים שעל פי החשד סיכנו את חייהם ואף הביאו לפטירתם.

חשד נוסף שתלוי ועומד נגד הרופאים הוא ניסיון לטייח את מעשיהם. במשטרה חושדים שהם השמידו ראיות במטרה לשבש את הליכי החקירה והבדיקה שניהלו משרד הבריאות ומשרד מבקר המדינה .

פרופסור רכס טוען שהניסויים הקליניים הכרחיים לרפואה. "אם הולכים לפי הכללים החולים לא נפגעים. אם הניסוי מתנהל נכון הוא מגן על החולה, ומאפשר לחולים לקבל תרופות חדשניות ללא תשלום. הבעיה מתעוררת כשארבעה אנשים עושים לעצמם חגיגה. הם במעמד כזה, שלא סביר בעיניי שהם עשו את הדברים בתום לב מבלי לדעת את החוק. בעקבות מקרים כאלה חולים מאבדים אמון בניסויים הקליניים וזה חבל".

"החולים לא צריכים לפחד, אנו בעד ניסויים קליניים"

גם יושב ראש עמותת צב"י (צרכני בריאות ישראל), מידד גיסין, לא רוצה להפסיק את הניסויים אך דורש ממשרד הבריאות להפעיל את ועדת הלסינקי העליונה לפיקוח עליהם.

"זה שיש רופאים שעושים דברים שהם לא חוקיים אומר שצריך להעמיד אותם לדין", אומר גיסין. "זה שבבית חולים אחד רופאים ניצלו מצב שבו אנשים קשישים לא ידעו מהחיים שלהם בשביל לקבל נקודות לפרופסורה, לא אומר שהחולים צריכים לפחד. אנחנו בעד ניסויים קליניים כי זה תורם למערכת הבריאות ולחולים".

בצוות החקירה הבודק את הפרשה אמרו אתמול כי החשודים ניצלו את מעמדם כרופאים ואת העובדה שמאות קשישים חסרי ישע היו תלויים למרותם ולחסדם. "הם ביצעו בהם במהלך השנים ניסויים בכפייה, שבמקרים רבים לא רק שלא הועילו לבריאותם אלא אף החמירו את מצבם ובמקרים מסוימים גרמו על פי החשד למותם", אמר רב-פקד אלישע קוגן. גם הוא, כמו אנשי קהילת הרפואה, סבור כי מעשי החשודים פגעו לא רק בחולים ובמשפחותיהם: "הם פגעו באמון הציבור ברופאים ובמוסדות רפואיים בישראל".

הסבתא סירבה לניסויים מאחר והייתה מ"תאומי מנגלה"

הפרשה הקשה נחשפה בחודש יוני השנה כאשר עיתון "הארץ" דיווח שמשרד הבריאות וקופת חולים כללית בודקים חשד, לפיו שישה חולים מתו בשנת 2004 בעקבות השתתפותם בניסוי בלתי חוקי שנערך בבית החולים. בניסוי השתתפו 61 חולים בני 70 עד 90.

יממה לאחר מכן פורסם ב-ynet על חשד כי ניסוי בבית החולים קפלן באחת הקשישות גרם למותה. ממכתב שנשלח לנציב הקבילות של משרד הבריאות עלה כי בינואר 2004 הגיעה לבית החולים קשישה בת 84, שלא חשה בטוב. במהלך האשפוז, נתבקשה בתה, שישבה בחדרה, לעזוב את המקום. מאוחר יותר הבינה הבת ששני רופאים נכנסו לחדר ונטלו שתן דרך בטנה של האם לצורך ניסוי. כמה ימים לאחר מכן היא נפטרה. בני המשפחה טענו במכתבם כי ההסברים שקיבלו אודות הגורם למותה היו שונים ומגוונים - דימום מסיבי בריאות, התקף לב שעברה שבועיים לפני מותה, וצינור ניקוי שפגע בעורק.

ממסמכי בית החולים "קפלן", שהגיעו לבני המשפחה, עלה שהוסבר לקשישה בשלוש שפות על הבדיקה והסיבוכים האפשריים. אך בני המשפחה טוענים שלפני הבדיקה סירבה המנוחה בתוקף לבצע בגופה ניסויים, מפני שבזמן השואה הייתה אחת מ"תאומי מנגלה". רק שבוע לאחר הבדיקה התברר לבני המשפחה שהאם השתתפה בניסוי בבית החולים, שנועד להשוות בין שתי דרכים ללקיחת דגימות שתן.

לבני המשפחה, שפנו למשרד הבריאות במכתב תלונה באמצעות עו"ד מירב בבא (נהרי), היו שאלות רבות להנהלת בית החולים. "מדוע הוצאה הבת, אשר הרופאים ידעו שהיא אחות במקצועה, מהחדר לפני ביצוע הבדיקה? מדוע לא הוסבר לאם בנוכחות בתה את הצורך בהשתתפות במחקר, לרבות הסיכונים?". בנוסף הודגש במכתב שהאם הפצירה בילדיה שלא יבוצעו בה ניסויים במהלך שהותה בבית החולים.

בימים שלאחר הניסוי החלה האם לסבול מחום ולחץ הדם שלה ירד. "בתחילה לא ידעו ממה נובע החום", נכתב במכתב התלונה

 למשרד הבריאות, "מאוחר יותר הסתבר שהתפתח זיהום מהזריקה של הוצאת שתן ומזה נבע החום. הבת שקילחה את אמה הבחינה בדלקת במקום בו נלקח השתן".

במכתב ציינו בני המשפחה כי המנוחה תפקדה בצורה טובה קודם למותה. "היא הייתה זו שטיפלה בבעלה, ובתסקיר של המוסד לביטוח לאומי, נרשם כי היות והיא מסוגלת לטפל בבעלה אין לאשר לה עזרה. לאחר מותה הידרדר מצבו של בעלה ומספר חודשים לאחר מכן הוא נפטר". מבית החולים נמסר בעקבות אותו מקרה: "הוקמה ועדת בדיקה. אם יתברר שהיו חוקרים שמעלו באמון, הדבר יטופל".