"ישראל מכריזה על הקלות - ומרחיבה המחסומים"

מדי כמה חודשים מציינים בממשלה ובצה"ל "שורה של הקלות לפלסטינים". הקלות אלו אמורות להפוך את חייהם של הפלסטינים, לפחות לפי כותרות כלי התקשרות, בישראל, לנסבלים בהחלט. במציאות, העובדות והנתונים מוכיחים כי לא רק שאין הקלות, אלא שהפלסטינים נאלצים להתמודד עם עלייה משמעותית במספר המחסומים, נקודות הבדיקה, מחסומי הפתע והחמרה בנוהלי קבלת אשרות מעבר.

על פי נתונים של המשרד לעניינים הומניטאריים של האו"ם בירושלים עולה כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 40 אחוזים במספר המחסומים בגדה. בסך הכל, על פי נתוני המשרד, פועלים ברחבי הגדה 528 מחסומים ואמצעי סגר. וכל זה קורה במקביל להקשחת מדיניות מתן היתרי המעבר.

עוד עולה מנתוני הארגון כי הפלסטינים מתמודדים לא רק עם המחסומים הקבועים, אלא גם עם מחסומי הפתע, המכונים בשפתם של הפלסטינים "המחסומים המעופפים", שמספרם יכול להגיע ל-155 בשבוע אחד בשטחי הגדה.

את נעמי לאלו וחברותיה מארגון "מחסום ווטש", הנתונים לא מפתיעים. לאלו מספרת כי כדי להגיע משכם לחברון חייב פלסטיני להתמודד עם תשעה מחסומים קבועים, וגם עם כמה מחסומי פתע. וכך נסיעה רגילה משכם לחברון, שאורכה הוא כשעה וחצי, הופכת לסיוט של לא פחות מיממה.

לא כמות המחסומים, אלא בעיקר ההתנהגות 

אבל לאלו מוטרדת לא רק ממספרם של המחסומים, אלא גם מהתנהלות החיילים שמנהלים אותם. היא וחברותיה מקבלות כמעט מידי יום תלונות מפלסטינים שמעוכבים שעות ארוכות במחסומים, ומציינת שגם בחודש הזה, למרות הרמדאן, לא נראו שום הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית. "אפילו להפך", אומרת לאלו, "הגיעו אלינו המון עדויות של אנשים שנאלצו לשבור את הצום באכילת סנדביץ' במחסום" היא מספרת.

לדבריה, בנוסף למספר הגדול של המחסומים, "הפלסטינים נאלצים לעבור תהליך של חינוך מחדש על ידי החיילים, שהחליטו לחנך אותם מחדש. כל מי שבוכה וצועק אחרי שהייה של שעות במחסום מוענש, ולפעמים מחייבים אותו לחזור לסוף התור".

מחסום אראם. "הפלסטינים עוברים חינוך מחדש" (צילום: גיל יוחנן)

לאלו מספרת שאחרי שהפלסטינים כבר מגיעים לראש התור, הם נאלצים לעבור בדיקה ארוכה: "חיילים, ולפעמים חיילות, בודקים את הפלסטינים. הם מבקשים מהם להוריד חגורה, להוריד חולצה, להפשיל שרוולים, ולהוריד נעליים. כל זה לוקח המון זמן, בנוסף לשעות שבהן חיכה הפלסטיני עד שהגיע לראש התור". לדבריה, גם אם ישנם 50 או 500 אנשים במחסום מסוים, הצבא לא טורח להוסיף עמדת בדיקה כדי להקל על האנשים.

לפי המשרד לתאום עניינים הומניטאריים, היישובים הפלסטינים בבקעת הירדן ממשיכים לסבול מבידוד חמור ומניתוק מסביבתם. תושבי שכם הצעירים, שגילם בין 16-32, אינם יכולים לצאת כלל מהעיר, מה שמאלץ אותם לנסות ולהסתנן בדרכים עוקפות. אם הם נתפסים, מוטלים עליהם עונשים שונים כמו החרמת תעודת הזהות, עיכוב לחקירה, ולעיתים אף מעצר.

אבו אכרם, נהג מונית מאזור שכם, מספר כי המתנה של חמש שעות במחסום היא לא עניין חריג. "זה תלוי בעיקר במצב הרוח של החיילים. לפעמים אתה רואה אותם משתעשעים תוך כדי שהם חוסמים את המעבר ואומרים כי המחסום סגור. אתה מקבל תחושה שהם עושים דווקא כדי לעצבן את האנשים. המחסומים האלה הם האבא של כל הרע, הם התמצית של הכיבוש - יש בהם השפלה ושליטה על חיינו".

בדו"ח הקודם שפרסם המשרד נטען כי פחות ופחות פלסטינים מקבלים היתרי מעבר לישראל. לפי הדו"ח, המחסומים מבודדים ומנתקים קהילות וישובים פלסטינים האחד מהשני. "הגבלות התנועה ברחבי הגדה מהוות את הסיבה העיקרית לשפל הכלכלי הקשה הפוקד את הפלסטינים" קובע הדו"ח. לדוגמה, כותבים מחברי הדו"ח, מאז דצמבר 2005 לא יכולים תושבי ג'נין לנסוע דרומה מהעיר שכם. מחסומים אלה, על פי הדו"ח, פוגעים בקשרי המשפחה, מקשים על סוחרים להביא לשווקים את סחורותיהם, ופוגעים ביכולת של בעלי הקרקע לעבד את אדמותיהם.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בתקופה האחרונה מסתמנת עלייה משמעותית במספר הניסיונות לפגוע בכוחות צה"ל ובאזרחים ישראלים במרחב ובעורף ישראל.

"כלל המעברים ונקודות הביקורת השונות המוצבות בשטחי יהודה ושומרון - תפקידן לבקר, לבדוק ולנתב את תנועת הפלסטינים, זאת במטרה לסכל את ניסיונותיהם של ארגוני הטרור, המנצלים את האוכלוסייה הפלסטינית, פועלים בתוכה ובחסותה ועושים שימוש ציני בקשישים, נשים וילדים - כל זאת על מנת לפגוע באזרחי מדינת ישראל. צה"ל עושה כל שביכולתו על מנת לשמור על מרקם חיים תקין ללא פגיעה בכבודם של הפלסטינים. עם זאת, צה"ל פועל לילות כימים, על מנת לסכל את פעילות תשתיות הטרור ולהגן על אזרחי מדינת ישראל".