משעל: "אני מתגאה בחטיפת גלעד שליט"

בראיון נשאל משעל אם הוא מצטער על הפעולה והאם כמו מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, באירוע חטיפת החיילים בגבול הצפון, היה שוקל שנית אם להוציא את התוכנית אל הפועל במידה והיה יודע שאלו יהיו התוצאות. "ראשית לא אני קיבלתי את ההחלטה לשבות את החייל ולא היה לי ידע מוקדם בנוגע למבצע הזה. שנית, אינני חושב שמי שביצע את פעולת הגבורה הזאת, אשר אני מתגאה בה, צריך להצטער על-כך. זוהי פעולה שאנחנו מתגאים בה ואיננו מצטערים עליה", אמר משעל.

משעל דחה את הטענות לפיהן סוריה היא זו המובילה לקיצוניות ומונעת השגת הסכם. "ההחלטה לגבי החייל הישראלי איננה נמצאת בדמשק או בכל מקום גיאוגרפי מוגדר כלשהו. ההחלטה תלויה בעמדת התנועה", אמר. "מה שמוצע עתה הוא שחרור שליט ואחר כך שישראל תשחרר עצורים באמצעות פגישות ובהקשר מדיני, באופן שיכבד אותה. ישראל לא קיבלה עד כה את עסקת החילופין ומי שמעכב את ההגעה להסדר הוא אולמרט והעקשנות שלו".

כשנשאל משעל האם הוא יודע היכן נמצא שליט ומה מצב בריאותו, השיב: "אינני מתערב בדברים מעין אלה. אנחנו עוסקים בעמדה המדינית ובעמדה של התנועה לטיפול הנושאים הללו ולא בפרטים הללו".

האפשרות שישראל תתנקם בעם הפלסטיני אחרי שחרורו של שליט, אינה מפחידה את משעל. "זהו אינו גורם שמשפיע עלינו להגיע להסכם על שחרורו של שליט", אמר. "הגורם העיקרי הוא לפעול כדי לשחרר את המספר הגדול ביותר האפשרי של אסירים ואסירת פלסטינים וערבים. אנו דורשים לשחרר 1000 אסירים, נשים וילדים. סוגיית האסירים היא סוגיה רגישה והיא בעיה אנושית ומדינית".

משעל הוסיף כי תנועתו מסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' ושביתת נשק (הודנה). "אנו מסכימים להודנה משום שאחת מעמדותינו היא שלא להכיר ביישות הציונית. מדוע אני אומר זאת? משום שישנם כאלה שאומרים שאיננו מציאותיים.

"יש הבדל, היישות הציונית קיימת במציאות ואני נדרש לתת לה את הלגיטימציה ולהכיר בחוקיות שלה. מי שלא מכיר ביישות הציונית איננו חולם ואיננו איש בלתי מציאותי, אנחנו מציאותיים. המציאות איננה מצריכה להכיר בחוקיות הכיבוש. היישות הזאת קיימת בפועל, אולם אני כפלסטיני לא אכיר בחוקיות של הכיבוש ובכלל - מדוע אני נדרש לתת לגיטימציה לכיבוש שנמצא על אדמתי. ישנה יישות ששמה ישראל, כן. אולם אינני מעוניין להכיר בה".

"מאיימים עלי ומחפשים אותי? זה אומר שאני בדרך הנכונה"

גם בנוגע להתנערות החמאס מהטרור, כפי שנדרש הארגון על ידי הקהילה הבינלאומית, מציג משעל עמדה ניצית וחד-משמעית: "איננו רואים במה שאנחנו עושים טרור או אלימות. זוהי התנגדות לגיטימית, אפילו לפי החוק הבינלאומי, לכן אינני מסכים לשום נימוק שיובן ממנו שאני מגנה את עצמי.

"מי שמפעיל אלימות וטרור הוא הצד התוקף. ישראל היא זאת שמפעילה את כל צורות הטרור נגד האדם, האדמה, המקומות הקדושים והעצים. ולכן אני מדגיש את זכותי להתנגד. כל עוד עמי מגורש ואדמתי כבושה, יש לי את הזכות הלגיטימית להתנגד לכיבוש. אשר לטרור - זהו דבר שהובא אלינו מבחוץ. מי שייצר את הטרור וסיפק את האווירה המתאימה לו הוא הדיכוי האמריקני והתוקפנות הציונית". 

בסיום הראיון מודה משעל כי הוא מתייחס ברצינות רבה כלפי איומיה של ישראל להתנקש בחייו, אך אינו פוחד: "אינני חושש משום שהגעתי בעבר לסף המוות, אך הדבר הזה לא שינה את פעולתי המדינית. זהו דבר טבעי שיגיעו איומים מצד האויב שלנו. כאשר האויב רודף אחריי ומאיים עליי ומנסה להרוג אותי, אני מרגיש, תודה לאל שאני בדרך הנכונה. עם כל איום אני חש גאווה שאני מהווה קוץ בצווארו של האויב".