מומחית משפט: "זמן להתפטרות, לא להשעיה"
לדברי ד"ר סוזי נבות, נוכח חומרת המלצות המשטרה, אין די שהנשיא ישעה את עצמו מהתפקיד, ועליו להתפטר. "כך הוא יחסוך את ההליך המבזה של הדחת נשיא". עו"ד בני שטיינברג, מומחה למשפט פלילי, על ההליך המשפטי הצפוי: "הרשעה בעבירת אינוס דינה מאסר בפועל - ולא לתקופה קצרה"
"בעקבות המלצות המשטרה, ראוי לנשיא להתפטר מתפקידו". כך אמרה אמש (א') ל-ynet ד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל. על פי המשטרה, יש ראיות שהנשיא ביצע אונס, מעשים מגונים בכוח והטרדה מינית בכמה נשים. הנשיא חשוד גם בשיבוש מהלכי משפט והטרדת עד. במשרד המשפטים החלו בהליך בחינת התיק שבסופו יוחלט אם להגיש כתב אישום, ובאילו סעיפים, נגד הנשיא.
עוד בנושא :
- המשטרה: ראיות שהנשיא אנס
- גורם משפטי בכיר: על קצב להשעות עצמו
- אחי הנשיא: המשטרה לא חיפשה אמת
- עתירה לבג"ץ: להורות לנשיא להתפטר
ד"ר נבות הסבירה כי "די בקיומה של מראית עין וחשד להתנהגות שאיננה הולמת את מוסד הנשיאות, כדי לחייבו להשעות עצמו מתפקידו, אפילו שדינו טרם נחרץ. אלא שהמלצות המשטרה מעלות הרבה יותר מסתם חשד להתנהגות שאיננה הולמת, וכיום אין די במהלך של השעיה. נשיא המדינה הוא דמות ייצוגית, מורמת מעם וחייבת להיות בעלת רמת מוסרית עליונה. כדאי לזכור: הנשיא מייצג את מדינת ישראל ומעמדו מעל לכל רשויות השלטון האחרות. הוא חייב בהתנהגותו להקרין יושר והגינות, יוקרה ויושרה ולשמש דוגמה ומופת לציבור כולו".
"נשיא המדינה ממשיך לכהן בשמה של חזקת החפות", הסבירה ד"ר נבות את הבעיה, "הטענה כי הנשיא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו היא נכונה. אולם צריך לעשות הבחנה בסיסית בין קצב כאזרח המדינה, לבין קצב כנשיא המדינה, כמי שעומד בראש המדינה, מסמל אותה ומייצג אותה. חזקת החפות היא זכות הנתונה לאדם כפרט וכיחיד ועיקרה במסגרת הדין הפלילי. פירושה הוא שכל עוד לא הוכחה אשמתו למעלה מספק סביר בהליך משפטי, מוחזק הוא כחף מפשע, ואין להטיל עליו עונש".
לדבריה, "אין בהכרח קשר בין חזקת החפות במשפט הפלילי לבין המשך כהונתו של אדם בתפקיד ציבורי בכיר. לאדם אין זכות מוקנית לכהן כנשיא המדינה. בית המשפט קבע כי חזקת החפות - העומדת לכל נאשם - אינה מונעת הפסקת כהונתו של נושא משרה שלטונית".
נבות הסבירה כי במקרים אחרים מספיק שייפתח נגד אדם מסוים הליך של חקירה פלילית כדי להשעותו. "כך למשל נקבע בחוק יסוד: השפיטה כי אם נפתחה נגד שופט חקירה פלילית, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעותו לפרק הזמן שייקבע. האם משמעות הדבר כי לאותו שופט אין 'חזקת חפות'? כמובן שיש, אולם ללא קשר אליה, הוא איננו יכול להמשיך לכהן כשופט, שמא ייפגע אמון הציבור במערכת השפיטה. ואם כך לגבי שופטים - מה יש לומר על האזרח מס' 1 של מדינת ישראל, המסמל אותה ומייצג אותה?"
"מבחינה משפטית", הסבירה ד"ר נבות את המצב כעת, "לא ניתן להגיש כתב אישום נגד הנשיא כל עוד הוא מכהן, בגלל חסינותו. היועץ המשפטי יכול להכין טיוטה של כתב האישום, וללא קשר יכולה הכנסת לפתוח בהליכי הדחה של הנשיא. הכנסת יכולה להתחיל בהליכי הדחה והיא איננה חייבת להמתין להחלטה של היועץ המשפטי לממשלה. הדחת הנשיא מותנית בכך שהוא נהג בדרך שאיננה הולמת את מעמדו, ואין דרישה בחוק לכך שזו תהיה דווקא התנהגות פלילית המגבשת כתב אישום. אם יחליט הנשיא להתפטר מתפקידו, הוא יחסוך לעצמו, לכנסת ולמעמד מוסד הנשיאות, את ההליך המבזה של הדחת נשיא".
"הפרקליטות תרצה כתב אישום אחד"
עו"ד בני שטיינברג, מומחה למשפט פלילי, הסביר על ההליך שצפוי להתקיים כעת במשרד המשפטים. "במקרה הזה, לאור ריבוי העדויות וקיום של מספר פרשיות מין, האפשרות של סגירת כל התיק נראית מאוד רחוקה, אך בהחלט אפשרי כי הוא לא יואשם בסופו של דבר בעבירת אינוס. עם זאת, אפשר לומר שהצטברות של מספר מעשים מגונים בכוח או במרמה בתפקיד בו הוא נמצא, עם יתר העבירות, תהיה בעלת משמעות מאוד מאוד חמורה".
היועץ צפוי כעת לבחון את החומר ולקבל החלטה אם להגיש כתב אישום ובאילו עבירות. "במקרה הזה", הסביר עו"ד שטיינברג, "יהיה רצון של הפרקליטות להגיש כתב אישום אחד בגלל שמדובר בנשיא, למרות שפרקליטיו סביר להניח שירצו להפריד ולפצל את כתב האישום".
"בפרק שיתייחס לפרשיות המין השאלה הגדולה היא האם יואשם הנשיא בסופו של דבר בעבירות אינוס", הסביר עו"ד שטיינברג, "או האם הוא יואשם במעשה מגונה תוך שימוש בכוח או הטרדה מינית. הטרדה מינית זו הדרגה הנמוכה ביותר בחומרתה, אבל ברור שגם הטרדה מינית כשהיא מבוצעת על ידי נשיא המדינה היא חמורה מאוד".
לגבי העובדה כי מדובר בריבוי של מתלוננות על עבירות אינוס הסביר עו"ד שטיינברג כי "הרשעה בעבירות אינוס בשורה של מקרים עם יותר מאישה אחת, זו עבירה שדינה מאסר בפועל לפי כל הפסיקה ולא לתקופה קצרה. אם יש פה מספר נשים שמתלוננות על אינוס זה חמור וזה בהחלט תומך ראייתית בכך שיש דפוס במעשים. באינוס הנושא של מהימנות העדים הוא מהותי מאוד וזה משמעותי מאוד שיש כמה מתלוננות על עבירה מסוג זה. מעשים מגונים יכולים אף הם להוביל לעונש של מאסר בפועל, למשל פס"ד בעניין עופר גלזר, בעלה של המיליארדרית שרי אריסון, שהואשם בשני מעשים מגונים.
"העונש המקסימאלי על עבירת אינוס הוא 16 שנות מאסר על כל עבירה, על מעשה מגונה בכוח ושלא בהסכמה העונש המקסימאלי הוא 7 שנות מאסר בפועל. גם אם יוכח בניגוד לגרסתו הנוכחית של הנשיא, שהיחסים היו בהסכמה, אז דינו יהיה שנתיים על הטרדה מינית. יש שורה של עבירות שהמקסימאלית שבהם היא 4 שנות מאסר.
לגבי קבלת דבר במרמה והפרת אמונים, אמר שטיינברג, "אם יתברר שאכן מדובר בעבירות בהקשר של חנינות, הטענה תהיה שהוא אפשר למקורביו להיכנס למקומות שבהם היו התיקים ולהוציא תיקים שהם חפצו ביקרם.
"בכל מה שנוגע לקבלת דבר במרמה, צריך לקבל דבר כלשהו, אולם לא חייב שקבלת הדבר תהיה עבור הנשיא, יכול להיות שגם מקורביו יהנו מקבלת דבר כלשהו במרמה תוך שימוש של הנשיא במעמדו כדי להעניק להם או לגרום לאדם אחר להעניק להם דבר במרמה. לגבי הפרת אמונים זה יותר אפלולי וניתן בהחלט לסבור שלאפשר למקורבים לעשות כרצונם במועד בו יגיעו תיקי חנינה להכרעת הנשיא, זו התנהגות של הפרת אמונים".
לפנייה לכתב/ת 
