טומי מחלק החנינות
דווקא שר המשפטים לשעבר מוכן להקל ראש בעבירות מין. כדי שנוכל להסתכל פעם בראי, חייבים לומר: עד כאן
היה מרגש להתעורר הבוקר ולראות כיצד טומי לפיד דואג למעמדו
של נשיא המדינה, וכהרגלו לועג ל"פמיניסטיות המכשפות". תמיד טוב שיש את מי להאשים. אני מנסה להבין, כיצד ייתכן שמי שהיה שר המשפטים, ואמור לדעת מה קורה בבתי-המשפט, יכול בכלל להעלות בדעתו רעיון מבזה כל-כך כמו הבטחת חנינה מראש.
האמנם הפמיניסטיות הן אלו בעלות האינטרס שקצב יעמוד לדין? האם גברים מתנגדים לכך שעברייני מין יבלו בבית-הסוהר? מה לגבי האינטרס הציבורי וערך השוויון, החשוב כל-כך במערכת המשפט? ואם כבר מחלקים חנינות, למה להסתפק רק בקצב? אני מציעה שהנשיא הבא יחון את עופר גלזר כי הוא עשיר, את חנן גולדבלט - אם יורשע - כי הוא שחקן נפלא, וכך הלאה.
במדינה שבה מגדירים שופטים את תופעת עבירות המין כמגיפה, כזו שצריך להילחם בה בכל הכוח ולהעניש עבריינים בחומרה, יוצא דווקא השר לשעבר - שמרגיש כנראה זנוח וצמא לקצת תקשורת (ואולי בעצמו משתעשע ברעיון של מועמדות לכס הנשיאות) - וקורא לחון אדם שבכלל טוען שהוא חף מפשע. נראה שכשר, לפיד לא הקדיש מזמנו לקריאת פסקי-דין. אילו עשה כן, אולי היה שומע את קריאתם לשים את העבריינים הללו מאחורי סורג ובריח לזמן ממושך.
כמי שהיה אמון על החוק והסדר, לפיד הוא ודאי הראשון לדעת שהמדינה סובלת קשות משחיתות נבחריה - שחיתות כלכלית, ציבורית וגם מינית. כדי שנוכל להסתכל על עצמנו פעם בראי, אנחנו לא יכולים - גם אם נדמה למישהו שאנחנו רוצים - לעשות הנחות. עברנו לסדר היום על פרשת ויצמן, והנה אנחנו כאן.
הגיע הזמן להגיד לנבחרי הציבור: לא עוד. לא עוד לניצול הכוח והשררה שניתנו לך לרעה. לא עוד למינוי מקורבים, לא עוד ל"קומבינה" למשפחה על חשבון המדינה ולא עוד ל"שליחת ידיים". אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמנו, ואנחנו הרבה יותר חשובים מנשיא באזיקים.
הכותבת מסקרת את תחום המשפט ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
יש את מי להאשים: לפיד
צילום: אלי אלגרט
מומלצים
