"צופן דה וינצ'י": עכשיו גם בירושלים

לא יהיה מוגזם להעריך שמספר האנשים שדנים באי-דיוקים ובהשערות הלא מבוססות שהתגלו בספר "צופן דה וינצ'י" של דן בראון (הוצאת מודן) גבוה ממספר האנשים שקראו את הספר והשתכנעו באמיתותו.

רומן המתח הפיקטיבי שמתבסס על המיתוס הנוצרי של הגביע הקדוש, מערבב עובדות היסטוריות ואגדות, מרגיז המון חוקרים רציניים, אבל גם פותח צוהר לעולם מרתק של היסטוריה שקשורה במידה רבה לארץ ישראל, ובעיקר לירושלים.

הכנסייה הלותרנית. הצלב השיוויוני (צילומים: יגאל צור)

עובדה בדוקה אחת היא שב-‭,1099‬ לפני 907 שנים, ייסד המלך הצרפתי גוטפריד מבויון, אחרי שכבש את ירושלים במסגרת מסעות הצלב, את מסדר ציון. כאן מתחילים להתערבב עובדות היסטוריות עם מיתוסים ואגדות. לפי הספר, לגוטפריד היה סוד שנשמר במשפחתו מימי ישו ועבר מדור לדור. מחשש פן ילך סודו לאיבוד אחרי מותו, הקים את מסדר ציון להגן עליו. בשנות שהותם בירושלים נודע לחברי המסדר על מחבוא של מסמכים סודיים הקבורים תחת חורבות מקדש הורדוס, זה שנבנה על חורבות מקדש שלמה.

המסמכים האלו, הם האמינו, ביססו את סודו של גוטפריד והינם כה מסוכנים שהכנסייה הייתה מוכנה לעשות הכל כדי להניח עליהם את ידה. המסדר נדר למצוא את המסמכים ולהגן עליהם לנצח. לצורך כך יצר זרוע צבאית, קבוצה של תשעה אבירים, שהשם היותר ידוע שלהם הוא "אבירי ההיכל‭,"‬ או הטמפלרים.

הטמפלרים קיבלו עליהם להגן על עולי הרגל הנוצרים, אבל לפי "צופן דה וינצ'י" המטרה האמיתית שלהם הייתה אחרת - למצוא את המסמכים הסודיים. לפיכך הם השתכנו במה שמוכר היום כאורוות שלמה וחפרו כמעט במשך עשור. הם כנראה מצאו משהו כה חשוב שהכנסייה קנתה את שתיקתם, ייתכן בממון רב. בתוך כך הם הפכו לאחד הארגונים הצבאיים והכלכליים החזקים ביותר באירופה.

הכל טוב ויפה עד תרגיל עוקץ גאוני של האפיפיור קלמנט ה-5 עם מלך צרפת פיליפ ה-‭,4‬ שבלילה אחד, יום שישי 13 באוקטובר ‭,1307‬ חיסל את המסדר. כל ראשי המסדר הטמפלרי הועלו על המוקד בטענה שזלזלו בשמירה על ארץ הקודש.

מה הם מצאו שהפחיד את הכנסייה? במשך דורות תהו על כך חוקרים והרפתקנים. אוסף המסמכים, כוחו והסוד שהוא חושף, נודעו בשם אחד, סנגרייל. מאות ספרים נכתבו על הנושא ומעט מאוד תעלומות עוררו עניין כה רב בקרב ההיסטוריונים כמו שעורר הסנגרייל, או כפי ששובש שמו לאחר מכן ונודע בעולם כגביע הקדוש, הלא הוא ה‭,holy grail-‬ הגביע שממנו שתה ישו בליל הסדר האחרון שלו.

"צופן דה וינצ'י" הולך צעד אחד רחוק יותר וטוען שמה שחברי המסדר מצאו היה אכן אוסף מסמכים ולא גביע. במסמכים נחשף סוד שהכנסייה רצתה להסתיר יותר מכל: לישו היה רומן עם מריה מגדלנה ונולד להם צאצא, וממנו יש שושלת קיימת עד היום.

כתב החידה

גלי נחום, מהמדריכים הוותיקים של החברה להגנת הטבע, מתחקה אחר עלילות מסדר ציון בירושלים. תחילת המסלול בשער יפו וזה המקום לציין שקו החומה של העיר העתיקה הוא תוואי צלבני שעליו נבנתה החומה הטורקית. גם “מגדל דוד“ הוא צלבני, ומבנה המצודה יזכיר לחדי העין מבני מצודות מימי הביניים באירופה.

מגן אבירים. אגדות וסיפורים

מתחילים לרדת ברחוב דוד, הוא רחוב השוק, שגם בתקופה הצלבנית שימש לאותה מטרה. ברחוב השני שמאלה פונים אל מה שידוע כמתחם המוריסטן. זהו רובע גדול יחסית מול הכניסה הדרומית לכנסיית הקבר, שהיה שייך למסדר צלבני אחר, מסדר ההוספיטלרים, ובתקופתם היה כאן בית חולים.

על הקשת ברחוב, מצד ימין, יש תבליט של מגן אבירים, ועל גדר הברזל ממול ניתן לראות צלבים, שמאוחר יותר זכו לשם "הצלב של מלטה‭."‬ מאחורי גדר הברזל יש אתר זיכרון לבית החולים ההוספיטלרי.

יורדים שמאלה ברחוב מוריסטן לעבר הכנסייה הלותרנית הפינתית. עוד כמה דברים מעניינים שקל להחמיץ: על שער ברזל צדדי מופיע צלב מרובע, המורכב מארבעה צלבי משנה קטנים יותר. זהו הצלב של ממלכת ירושלים הצלבנית.

דן בראון, שאין ספק שעשה עבודת תחקיר רצינית לפני כתיבת הספר, טוען שהצלב המרובע הזה מרמז על השוויון בין הגבר והאישה. לדעתו, הצלב הרגיל, זה עם הרגל הארוכה, מרמז לניצחון הגבריות. לדעתו, גוטפריד מבויון, כובש ירושלים, בחר בצלב מרובע כדי לסמל את הדואליות האלוהית, האל שהוא גם זכר וגם נקבה.

כל המתחם של רחוב מוריסטן ושוליו חרב בסוף התקופה הצלבנית. באמצע המאה ה-19 החלה דריסת הרגל של מעצמות אירופה בירושלים, שדאגו לבסס את מעמדן במקומות הקדושים. בראשית המאה ה-20 הוקמה הכנסייה הלותרנית הגרמנית, הידועה בשם כנסיית הגואל. הפרוטסטנטים הגרמנים שמרו על הצלב הקתולי המרובע ואולי זה מעיד על חשיבותו. בוני הכנסיה שילבו בחזיתה סמלים צלבניים נוספים כמו הצלב והחותם.

על דופן כנסיית הגואל ברחוב הצַבעים (פונים ימינה מקצה רחוב מוריסטן) ניתן לזהות שער של כנסייה קדומה על שם "מריה הגדולה‭."‬ על קשת השער מבחינים באבן הראשה בתבליט של שמש וירח, ומימין ומשמאל תיאורים של עונות השנה החקלאיות באירופה. על הדלת הגדולה שתי אותיות ביוונית, אלפא ואומגה - הראשונה והאחרונה באלפאבית היווני. הדבר בא לציין את אמירתו של ישו: אני הראשית ואני האחרית.

עולים במעלה רחוב הצבעים לעבר כנסיית הקבר האפלולית והמסתורית, שבה 60 קאפלות, חלקן מתחת לאדמה. החלק שקשור לסיפור של בראון נמצא ב"גבעת גולגולתא‭,"‬ שם לפי המסורת נצלב ישו. בפסיפס הגדול על הקיר שמתאר את המסמור של ישו, רוכנת למרגלותיו אמו, מרים, אבל מעליו ניצבת מריה מגדלנה, תלמידתו הנאמנה.

הרומן התיאורטי בין ישו למריה מגדלנה תואר כבר על ידי הסופר הפורטוגלי ז׳וזה סאראמאגו בספרו "הבשורה על פי ישו‭."‬ דן בראון הולך צעד נוסף ומדבר גם על תוצאה לרומן, בדמות צאצא מסתורי.

את הסיור בכנסייה חותמים בקאפלה התחתונה. מהתקופה הצלבנית החל רווח סיפור שכאן למטה קבור אדם הראשון, וכאשר דמו של ישו זלג בצליבה הוא הגיע ונגע בראשו של אדם, שהקיץ לרגע ונרדם מחדש. לסיפור יש משמעות תיאולוגית רבה: ישו כיפר על חטא האדם הקדמון.

התחנה הבאה היא רחוב הקצבים, שהוא תחילתו של הקארדו הצלבני. באותה תקופה היה שמו "רחוב הבישול הרע‭."‬ הקארדו הצטמק בינתיים כי הצלבנים כבר לא ידעו לבנות כמו בתקופה הרומית.

בעקבות מריה

גלי נחום, המדריך, יוצא מהחומות ומוביל אל הר ציון. מעל “קבר דוד“ נמצא מה שידוע כאולם הסעודה האחרונה של ישו. בברית החדשה כתוב שישו הגיע לעליית גג בהר ציון ושם קיים את סעודת הפסח. “צופן דה וינצ'י“ זרק לחלל העולם את "הפצצה‭,"‬ לפיה בציור הידוע של לאונרדו דה וינצ'י, המתאר את הסעודה, אחד התלמידים של ישו הוא למעשה מריה מגדלנה.

האלמנט המעניין ביותר באולם נמצא ליד המדרגות שבמקורן ירדו לקבר דוד.

 זהו עמוד צלבני מעוטר מארבעת צדדיו בתיאור של אם שקנאית ששני גוזליה מנקרים בבשרה - סיפור מיתולוגי יווני שהפך לאלמנט נוצרי.

סיום הסיור בחצר התחתונה, שמספקת מבט מרתק על מכלול המבנה. למטה קבר דוד, למעלה אולם הסעודה האחרונה, משמאל מסגד - מה שממחיש כיצד חברה מסורת חדשה לדת עתיקה עד שבא האיסלאם הצעיר ותבע אף הוא את חלקו באגדות הסתרים של ירושלים.

הספר מפליג בחיבורים כאלה, מציאותיים ודמיוניים. כשרואים את הדברים במציאות, אפשר לשלול את התיאוריות הפיקטיביות של "צופן דה וינצ'י" אבל אפשר גם לחשוב על כמה תיאוריות חדשות מהסוג הזה.

• לקראת הסתיו פתחה החברה להגנת הטבע בסדרת סיורים תחת השם "עולים ברגל‭,"‬ בהדרכת גלי נחום. הסדרה מיועדת להשתלמויות מדריכים, אבל מטיילים מתעניינים יתקבלו בברכה. פרטים מלאים: טלטבע, 6388688־03