פלמ"ח זאבי באזכרת אביו: לגנדי לא היתה פלזמה

"איך ייתכן שכל ממשלה מקדישה פעם אחר פעם את מירב זמנה לשרוד בשלטון במקום לנהל ולבנות לנו מדינה, איזה מין מבנה פוליטי מתאבד יצרנו? איך בדיוק יכלו כל ראשי הממשלה האחרונים לחשוב מדינה כשזמנם קצוב. על התנהלות כזו יצאו הילדים להגן"?! דברים אלה הטיח פלמח זאבי, בטקס האזכרה השנתי שהתקיים היום (א') במלאת חמש שנים להירצחו של רחבעם זאבי, אביו.

"חיילים מהקלקול האחרון בלבנון, הקבורים כאן בחלקה, כמו חבריהם משאר מערכות ישראל, לא יצאו לאף קרב לנצח בנקודות. אילו ניצחו את המלחמות הקודמות בנקודות אזי השפה המדוברת פה בהר היום היתה ערבית. גנדי, ממלחמת השחרור, ועד ל-140 המרדפים בבקעת הירדן שבפיקודו, לא היה לו מסך פלזמה במצודת נחמיה, ובכל מגע הוא רצה ניצחון. כל ראשי הממשלה האחרונים הרגילו את העולם שישראל נותנת מתנות לטרור, במקום מפגש קבוע עם הגיהנום".

זאבי התייחס לצעדים שנקט ראש הממשלה: "הנה, שברת את החולשה המתמשכת הזו, אהוד אולמרט, התייצבת מול החיזבאללה, רק שבמפגש הזה הובילו את החיילים הטובים והאמיצים שבעולם מפקדים שחלקם מדברים במילים של צריבת תודעה ומשתעשעים ברעיון האיוולת שחיל האוויר יכול למחוק ארגון דתי. הצבא הזה הוקם לנצח בכל סוג של לחימה, וזו הפעם הראשונה שהוא אינו עושה כך. את העם הזה חייבים להוביל כאלה שאינם נבהלים מכך שהניצחון רחוק. צריך מלחמה ארוכה הנעשית בנחישות, ואת הנחישות האת נלמד מגנדי.

"אדוני ראש הממשלה, גם אם מחכה לך ויכוח עם גנדי ועם רבים מאיתנו - היכן צריכים לעבור גבולות המדינה. צא וחשוב ואז חזור ותשאל את העם, שרטט את הגבולות וידעו כבר כולם שהיהודים חזרו לביתם על מנת להישאר. הדרך היחידה לצו פיוס לאומי ולצירת מחנה אחד מלוכד מנצח בתוך האוקינוס הערבי המאיים לבלוע אותנו בכל רגע, היא לשרטט את הגבולות, שתדע פעם אחת ולתמיד כל אם עבריה על מה נלחמים ועבור מה היא מגייסת את ילדה, ואז, על הגבולות שנכריז, יוכל כל סמל מחלקה לפתוח באש בלי אישורים של הפוליטיקאים, וידע האזור שחזר בעל הבית, מפני שלא הניה פרטנר פלסטיני למו"מ מאז שחזרנו למולדת במאה השנים האחרונות.

"אז מספיק עם הכמיהה הזו האובססיבית להכרה של העולם החופשי. את ההכרה הזו אנחנו היהודים לעולם לא נקבל כמו שלא קיבלו אותה אבותינו. לשכנינו נאמר: גדולים וחזקים מכם ניסו להעביר אותנו מהעולם, ולא הצליחו. אבל, עדיין אל נשכח שלפני 65 שנים הובילו את היהודים למותם כמו צאן לטבח, לא היתה לנו מדינה וגם לא צבא שיגן עלינו. צריך להסתכל מסביב, ולמרות התסכול והגיבנת, אפשר בהחלט ללכת זקופים".

זאבי אמר: "לפני חמש שנים הספידו אותך ראשי המדינה כשהם מכנים אותך 'אלוף נעוריה של המולדת'. אני מסתכל סביבי ושואל: איפה האהבה חסרת הפשרות לארץ ישראל שאנחנו מחוייבים לה, ושכה אפיינה אותך, אבא? אני מתהלך בארץ וגילויי אהבה אליך אינם פוסחים על אף שדרה בעם. אפילו אהוד אולמרט, שבחייך לא תמיד ראיתם עין בעין את הדברים, מגדיל ועושה למען הנחלת מורשתך יותר מכל פוליטיקאי אחר. הוא גם שלח את צה"ל להביא לכלא ישראלי את אלה שרצחו אותך".

הבן הוסיף כי משנתו של אביו פסלה היפרדות מנכסים קרקעיים, ולדידו הכיבוש הוא רק "אמתלה שברצונה להביא את ישראל מדוללת, צרה ובת כיבוש. זלזלו בך כשדיברת על נכסים קרקעים כעומק אסטרטגי, אפשר לדבר כך בעידן של טילים וקטיושות, זרקו לך. והנה, שם למעלה, אתה מוקף בני נוער, מהטובים שבילדינו, כשנוכחותם סביבך חייבת ללמד אותנו חשיבותם של נכסים קרקעיים למדינה בודדת בתוך הים הפנאטי שמסביב. אני מסתכל על המדינה ובוכה על הקברים הטריים, ואני יודע שרימינו אותם, שבגדנו.

"היה שלום אבא אהוב, היאסרים והמוחמדים לקחו אותך מאיתנו בכדורי אקדח, אבל לא לקחו את מורשתך, וכאשר תעזבו את ההר, בעוד דקות, קחו לכם קצת גנדי לשעות הקשות, וזכרו מדבריו: להיות יותר מנהיגים ופחות פוליטיקאים. זכרו לאהוב את ארץ ישראל ללא פשרות כל הזמן. צאו וטיילו והכירו את המולדת וכך תתאהבו בה, רק עשו זאת יחפים כי אנחנו דורכים על הפסוקים. השם עוז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום".

לדיסקית התווספו שלושה שמות

יעל זאבי, אלמנתו של רחבעם, התייחסה אף היא למצב הביטחוני. "לדיסקית שענדת תמיד לצווארך, היו מתווספים השנה עוד שלושה שמות: גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. ואני יודעת שהדבר היה מכביד מאוד על ליבך הרחב". 

זאבי הוסיפה: "הרבה צער ידעה הארץ הזאת השנה. לבתי העלמין הצבאיים נוספו שורות שורות של מצבות, כל אחת מהן עולם שחרב, חיים צעירים שנגדעו, משפחות שבחייהן היגון החליף את השלווה. גנדי, מלח הארץ, ממשיך להגיע לכאן בארונות, וכמה מלח, ריבונו של עולם, כמה מלח האדמה עוד יכולה להכיל ולספוג"?

פלמ"ח זאבי. "להיות מנהיגים ופחות פוליטיקאים" (צילום: אריאל ירוזולימסקי)

לדבריה, "בחלוף השנים חסרונך הופך והולך לעניין אישי יותר ויותר, כאב שמטבע הדברים מעסיק את בני המשפחה ופחות את התקשורת והציבוריות, אך בימים של מלחמה חסרונך לא אישי עוד. השנה היית חסר פה במובן הלאומי ביותר, קולך היה חסר השנה להתריע ולהזהיר מפני הסכנה שמצפון. כשעשית זאת נבלע קולך בין קולות האשליות והחלומות.

"השנה חסר קולך בימים של מבוכה וקושי, לעודד ולחזק את חיילי צה"ל, תושבי הצפון וכלל האזרחים שידעו כדבריך הם הערכות צבאיות ומדיניות מפוכחות, אבל יותר מכך, דברי אמת יוצאים מהלב. חסר קולך המזדהה עם קורבנות מגוש קטיף, שמתקשים ברובם למצוא עד היום פתרונות דיור ופרנסה קבועים והולמים. חסר קולך הצלול והברור שיזהיר את עמנו מפני הסכנות הטמונות במסירת ארץ ישראל, יהודה, שומרון, הבקעה והגולן. חסר קולך שיזהיר את מה שלפעמים כמעט ונשכח שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ואם לא נשמור עליה ככזאת, נסכן את עצם קיומנו.

אולמרט: זאבי היה בר פלוגתא אמיתי 

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ספד לזאבי: "תבנית נוף מולדתו היה גנדי, כל שבילי ארץ ישראל, כל מצוקיה, נקיקיה, נחליה ורכסיה היו נהירים לו, יקירים לו מכל. גנדי היה איש של עמידות מוחלטות, איש שלך אמונה ציונית יוקדת, חסרת פשרות בזכותו הבלעדית של עם ישראל על ארץ ישראל. איש של עקרונות פלדה שאינם נכפפים ואינם נשברים. אם המציאות המדינית, פוליטית, הדמוגרפית אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות הללו, תואילנה המציאות להתיישר עם העקרונות ולא להפך. כזו היתה דרכו של גנדי".

אולמרט הוסיף כי "סגולותיו של גנדי לא הקלו את דרכו בחיים הציבוריים והפוליטיים. מועד היה לקנות לו יריבים רבים, והם שתלו בו בשצף קצף תוויות גנאי, אך גם יריביו הקשים ביותר לא יכלו שלא לדעת את ערכו, לא יכלו שלא להוקיר את אמונתו. הוא היה ממעצבי תורת הלחימה של צה"ל, ומורה הוראה בכל הקשור במלחמה בטרור. על כך, על כן היה ראש וראשון על כוונת מרצחי הטרור ועלה הדבר בידם".

לדבריו, "אילו חי עמנו היה גנדי, הייתי יודע בר פלוגתא קשה וחריף מאין כמוהו. כפי שהיה לממשלת חברו אריאל שרון, וגם לממשלתי. הוא היה משמיע את קולו בעוז ונאבק בנו מעל כל במה ואנחנו היינו משיבים לו בתוקף ובטיעונים הגיוניים, ללא שמץ של סיכוי לשכנעו. אך זאת היינו יודעים בוודאות. בדם ליבו היה מדבר. מעומק אמונתו, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. חף לגמרי משיקולים זרים, צלול ונוקב, ולכן אפשר היה באמת לקבל את תוכחתו באהבה, בבחינת נאמנים פצעי אוהב. גנדי היה יכול להיות בעת ובעונה אחת יריב פוליטי מר וגם חבר נאמן, שאין מסור ממנו, ללא חשבון וסייג".

לבני המשפחה אמר ראש הממשלה, כי "בשבועות האחרונים הקמנו במשרד ראש הממשלה את המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, למען תיוותר דמותו לעד, חצובה באבני ירושלים, בית הולדתו. חקוקה באדמת ארץ ישראל, מושא אהבתו, חרותה בלבבות תמיד. יהיה זכרו ברוך".