תשכחו מהסכסוך, יש פה ביקיני
מול דעת קהל עוינת ומנוכרת דרושה הסברה מתוחכמת ויעילה, לא פרסומת על חוף הים והישגי החקלאות
בימים האחרונים התבשרנו כי משרד החוץ מצא את המזור לבעיותיה של ישראל בזירה הבינלאומית: פרסום כמה תשדירי שירות על הדמוקרטיה, הישגי המדע, החקלאות וחופי הים התיכון שלנו. אולי אף יציגו בלונד ישראלי בבגד-ים. ישראל תהיה למותג כמו קוקה-קולה, וחברות הפרסום יציגוה בעטיפה יפה וימכרוה. בכך, טוענת שרת החוץ, יבין העולם שישראל היא מדינה מערבית, מתורבתת, בעלת רמה אינטלקטואלית גבוהה, עם אזרחים נחמדים, כזו שכיף לחיות בה ובייחוד, כדאי לבוא לבקר ולהשקיע. כך גם ייעלם הסכסוך הישראלי-ערבי מעיני דעת הקהל העולמית, שתחזור להכיר בערכנו האמיתי, וכולנו יחד נשקע באופוריה עמוקה ומפנקת.
ללא ספק, מי שבוודאי ייצא נשכר הן חברות הפרסום, שזכו במכרז לנהל את מערכת השמאלץ הזו. ברם, האם מישהו מאמין שניתן למכור מדינה כשמלה או מכונית? האם שווייץ רכשה את שמה כארץ השעונים והבנקים בשל תשדירי רדיו? האם צרפת היא ארץ היין בגלל מודעות בכמה עיתונים? האם יפן הפכה למקור של מוצרים אלקטרוניים עתירי מדע בשל מבצעי פרסום בתקשורת? שנים ארוכות של מסורת, ניהול נכון ויזע עברו עד שאותן מדינות, ורבות אחרות, רכשו מוניטין והפכו לסמל של איכות בתחום זה או אחר.
לדעת הקהל בעולם אין צורך בתשדירי שירות כדי לדעת שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית בעלת רמה מדעית גבוהה, וכי היא שוכנת לחופי ים תיכון, שם מזג האוויר נוח לתיירות. נתונים אלה מוכרים, אך מעולם לא הסיחו את הדעת מהסכסוך המתמשך בין ישראל לערבים. גם ידועה רמתן הגבוהה של האוניברסיטאות בישראל, אך אין זה מונע את החרמתן.
בוודאי ובוודאי שישראל זקוקה להסברה, שהרי בידודה הולך ומחמיר באופן חסר פרופורציה למהות הסכסוך והתפתחויותיו. התקשורת העולמית הולכת וצרה על ישראל. כמעט ולא ניתן למצוא מאמרי מערכת פרו-ישראליים בעיתוני העולם. ישראל זקוקה לדיאלוג ישיר עם העולם הערבי וזקוקה גם להסברה, שתוכל להתמודד עם זו הערבית המציגה אותה באור מעוות. ישראל זקוקה להסברה מול התקשורת והשמאל באירופה, המטילים עליה את האחריות להימשכותו של הסכסוך. היא זקוקה למערכת נאותה, שתעמוד מול גורמים אנטישמיים וכנסייתיים המגנים אותה ללא הרף וללא שום מידה. עליה לשוב לקמפוסים באוניברסיטאות ולהתעמת עם היוזמות והאווירה האנטי-ישראלית שהתבססה שם. היא צריכה להזכיר לעולם את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארצו. ישראל צריכה להזכיר חזור והזכר את תולדות הסכסוך, שהתקשורת הבינלאומית כבר מזמן שכחה.
תצלומים של מכון ויצמן או של חוף תל-אביב לא יפתרו את הבעיה. עם הסוגיות הקשות הללו, שמולן אנו עומדים בחוסר אונים, ניתן להתמודד רק עם הסברה נגדית פוליטית עניינית, שתכוון לאלץ את דעת הקהל בעולם לחשוב מחדש על המתרחש באזורנו. הסברה ישראלית צריכה להתבצע מתוך הכרות של התרבות, החברה, הכלכלה והתקשורת של מדינות ערב וכן של התרבות הפוליטית והתקשורתית באירופה, המבוססת כיום על השיח הפוליטי של השמאל הקיצוני - את נקודות התורפה של האחרונות יש להכיר ולנצל.
שיחות בין ראשי ממשלה ושרי חוץ לא ישנו את המצב. רק מעבר לדיפלומטיה ציבורית, המבוססת על שימוש שיטתי בכל אמצעי התקשורת החודרת לכל שכבות הציבור, תוכל אולי להביא לתחילתו של שינוי ולהדוף את התוקפים אותנו לעמדת הגנה. מדובר כאן בבניית מערכות הגנה ותקיפה תקשורתיות, שאינן נופלות בחשיבותן מהכנתו של צה"ל למלחמה, בתקווה שהן ישנו את האווירה הבינלאומית כלפי ישראל מול העולם הערבי, ויקשו על אלה השואפים למלחמה נוספת.
על ממשלת ישראל לעצור את מבצע האיוולת של מיתוג ישראל ולעצב אסטרטגיה הסברתית-תקשורתית, תוך הקצאת המשאבים הנחוצים וניצולו של כוח האדם המנוסה של משרד החוץ. כזכור, טרם נמצא תפקיד עבור עשרות דיפלומטים ישראלים, שחזרו בשנתיים האחרונות משליחויות בחו"ל. חשוב לזכור כי האווירה העוינת לישראל, הנמשכת באין מפריע, משפיעה גם על ניהול מהלכים צבאיים ועלולה לפגוע בחופש הפעולה של צה"ל ובהגנת ישראל.
הכותב כיהן כשגריר ישראל במצרים ובשבדיה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
