שתף קטע נבחר

כפר קאסם: "הגיע הזמן שהמדינה תודה בטעות"

אלפים צעדו הבוקר לציון 50 שנה לטבח שביצעו חיילי משמר הגבול בעשרות תושבי כפר קאסם. התושבים נזכרו באותו יום, כאשר חזרו מעבודתם והפכו מטרות לירי השוטרים, וכמובן: הנואמים לא שכחו לקשר בין הטבח ההוא לליברמן של היום

בדיוק חמישים שנה עברו מאז אותו יום בו נרצחו 49 תושבי כפר קאסם והסביבה בידי חיילי משמר הגבול, ואם לשפוט על פי העצרת שהתקיימה הבוקר (א') במקום, נראה כי מדובר בזיכרון כואב ומוחשי, כמעט טרי. כחמשת אלפים איש ואשה השתתפו בתהלוכה לציון יום השנה החמישים לאירוע שייזכר כ"טבח כפר קאסם". חלק מהילדים הניפו דגלים שחורים, אחרים לבשו חולצות שחורות או כובעים מיוחדים.

 

"כפר קאסם – לא שכחנו; דם החללים זורם בנו", "די למעשי הטבח" - אלו רק שתיים מן הסיסמאות שנכתבו על הכרזות שנשאו הצועדים. אחר הצהריים ייערך בכפר קאסם טקס פתיחת מוזיאון המנציח את הטבח וההרוגים ובערב תתקיים בכפר עצרת המונים בהשתתפות שורה של מנהיגים ערביים.

 

מחמוד פריג', בן 74 מכפר קאסם, זוכר היטב את מה שקרה היום לפני חמישים שנה. הוא נפצע מירי שוטרי מג"ב ואילו אחיו וחברו נהרגו. "אני ואחי עבדנו באותה התקופה במחצבה – טחנו אבנים כדי להקים את המדינה – ומיהרנו לחזור הביתה", הוא מספר ל-ynet. "חזרנו בסביבות השעה חמש וידענו שהוכרז עוצר, אבל מה יכולנו לעשות? רצינו לחזור הביתה כדי להרגיש בטוח יותר. בשעה חמש, בדיוק כשהגענו, פתחו לעברנו באש. אני נפצעתי ממספר כדורים ברגל, אחי אחמד, נהרג מול עיני יחד עם חברנו".


מעל קברי החללים בכפר קאסם, הבוקר (צילום: רונן בוידק)

 

פריג' מספר בהתרגשות כי זיכרון אותו היום נותר מוחשי בעיניו ומלווה אותו עד עצם היום הזה. "ההרג הרי לא נגמר, הוא בכל מקום, ולכן כשאנחנו שומעים שבמקום מסוים נהרג מישהו – זה מזכיר לנו שגם בנו ירו", הוא אומר ומביט בקברו של האח אחמד. בבית הקברות של כפר קאסם, "מקברת אל-שוהדא" (בית הקברות של החללים), ניתן לזהות בנקל את מצבות חללי הטבח שנצבעו בירוק בולט.

 

אחרי עשרות שנים, לפריג' ומשפחות כפר קאסם יש בקשה מפורשת – שמדינת ישראל תכיר באופן רשמי בטבח ותציין אותו כפי שהיא מציינת את ימי הזיכרון הרשמיים שלה: "אנחנו דורשים מהמדינה שתודה כי מה שקרה היה טעות. באותה התקופה נכתב בעיתונות שאנחנו היינו האחראים לכך משום שזרקנו אבנים לעבר החיילים אבל זה שקר, היינו בעבודה וכשחזרנו ירו בנו סתם. בכל שנה מגיעים לשאול אותנו על האירועים הללו – במקום זאת לכו ותשאלו את שמעון פרס, שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, למה ירו בנו. אם הממשלה תכיר בכך באופן רשמי, ארגיש הקלה".


(צילום: רונן בוידק)

 

לצידו של מחמוד בתהלוכה היום עמד אחיינו, מוחמד פריג', שהתייתם מאביו והוא בן שלוש וחצי בלבד. "אני לא מכיר את אבא שלי, לא זוכר ממנו כלום וגם לא את אותו היום", הוא מסביר. "בבית שלנו מספרים שאבי היה עובד ומביא לנו אוכל הביתה והרגו אותו. זה מלווה אותי בכל יום. אם המדינה תכיר בכך באופן רשמי זה יקל עלינו כי כרגע אני מרגיש שהוא נהרג לחינם".

 

"אחרי חמישים שנה, ה'פרס' של הערבים הוא ליברמן"

בסיום המצעד, בחלק הנאומים, התייחס ראש מועצת כפר קאסם, סמי עיסא, לסוגיה הפוליטית הבוערת בשבועיים האחרונים - צירופו של אביגדור ליברמן לממשלה: "לאנשים כאלה אין מקום לא בממשלה ולא בכנסת. על מחנה השלום בישראל לקום ולצעוק – 'די לאלימות', 'די לרצח ולכיבוש'. אנחנו נהיה מאחוריכם".

 

בשיחה עם ynet הוסיף עיסא: "אמנם זה תזמון לא מתוכנן אבל דווקא ההצטרפות של ליברמן באה ביום הזיכרון (לטבח) ולכן החלטנו שחייבת להישמע כאן אמירה בנושא. המסר המרכזי הוא לא לתת לליברמן ודומיו מקום".

 

באירועי הבוקר בכפר קאסם נכח גם יו"ר מרכז מר"צ, עיסאווי פריג', שאף התמודד על מקום בכנסת בבחירות האחרונות

. "האבסורד הוא שאחרי שאחרי חמישים שנה של טבח, האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל מקבלת את 'הפרס' - הצטרפות ליברמן. לממשלה", אומר פריג', שאיבד את אחד מסביו בטבח.

 

"עכשיו ליברמן מצטרף באופן רשמי ואומרים שהוא יהיה השר לאיום אסטרטגי. השאלה היא מהו האיום האסטרטגי – האם זאת האוכלוסיה הערבית בתוך המדינה, האיום האיראני או שניהם יחד. אני מקווה שפרצופו ייחשף במהרה ושהציבור היהודי יידע מהו האיום שליברמן טומן בחובו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן בוידק
ההפגנה בכפר קאסם. הכאב עדיין מוחשי
צילום: רונן בוידק
מומלצים