שלושה עיטמים שוחררו לחופשי בצפון
בדומה לבני-האדם, גם הטבע, שספג פגיעות קשות במהלך המלחמה בצפון הארץ, מנסה לחזור לשגרה. שלושה עיטמים שוחררו אתמול בשמורת החולה, וברשות הטבע והגנים מקווים כי יצליחו להתאקלם בסביבתם החדשה
זוג עיטמים מהשלושה ששוחררו הגיעו כגוזלים מהולנד, ועוד נקבת עיטם שבקעה בארץ. במהלך מלחמת לבנון, שוכנו העיטמים בחי-בר כרמל שבחיפה, בכדי להגן עליהם מאימת הקטיושות והשריפות. לאחר המלחמה הושבו העיטמים הביתה לשמורת החולה לצורך התאקלמות, והיום כאמור שוחררו חזרה אל הטבע.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים ואחראי על פרויקט השבת העיטמים ציין, כי ניתן יהיה לעקוב אחר העיטמים והסתגלותם לחיים בטבע, בעזרת המשדרים שהוצמדו להם לתקופה של שנתיים עד שלוש שנים. ברשות הטבע והגנים מקווים כי העיטמים יתאקלמו וישרדו בטבע.
הצופה: "בעבר חיו העיטמים בצפון ישראל, והיו תושביו הקבועים של אגם החולה, אך נכחדו מישראל בשל מספר סיבות עיקריות: תחילה, יבוש החולה ובהמשך הרעלות מסיביות בשנות השישים, שגרמו להיעלמותם של העיטמים יחד עם רוב דורסי היום של ישראל. עם זאת, העיטם אינו נחשב לזן נכחד ברחבי אירופה וסקנדינביה".
העיטם לבן הזנב הוא הדורס הגדול ביותר בארץ, מלבד הנשר והעזניה. משקלו עשוי להגיע ל- 6 ק"ג ואף יותר, ומוטת כנפיו לשני מטרים וארבעים ס"מ והוא חי בעיקר מדגים. העיטם מתמחה בלכידת דגים במים, כאשר הוא יורד אל מקווה המים בטפרים שלוחים, וחוטף את הדג משכבת המים העליונה. העיטמים צדים גם עופות מים שונים, שחפים וקורמורנים.
העיטמים מוכרים בשל קולם החזק הנשמע למרחקים, בעיקר בתקופת החיזור שבה בני הזוג עורכים מעופי ראווה יפים וקולניים. ישנם שמונה מיני עיטמים בעולם, המפורסם שבהם הוא העיטם לבן הראש, שהוא סימלה הלאומי של ארצות הברית.
בשנים האחרונות הושבו לטבע 35 עיטמים שבקעו בגרעין הרבייה בישראל. חלקם מתו מירי ציידים, הרעלות והתחשמלות. היום, חי רק זוג אחד שבקע ומקנן בשמורת החולה ולכן, הובאו שלושת העיטמים החדשים מאירופה, במטרה ליצור אוכלוסייה קבועה ויציבה שתקנן באזור. בזכות הטיפול המסור להם זוכים העיטמים בשמורה ותנאי מחיה ומזון, מקווים כי גם דור העתיד לא יאחר להגיע וימנע, את היכחדות הזן החי ומקנן בצפון ישראל.