חילופי הזוגות הסתיימו בפיצוץ
בפעם הראשונה בתולדות התוכנית "אמא מחליפה", אחרי שתי עונות ותריסר פרקים, ההבדלים בין הנפשות הפועלות היו עד כדי כך קיצוניים, שאחת מהן לא הצליחה לשרוד את כל תקופת הצילומים ועזבה. לא נגלה לכם מי, בשביל לא לקלקל את המתח עד השידור, אבל קבלו טעימות וידאו, ראיונות ומסקנות
עד שדיברתי עם קרן אלפסי, אחת המשתתפות בפרק של הערב, באמת לא הבנתי. ככל שזה עשוי להיראות מעניין לצופים, המקבלים לתוך הסלון שלהם את המציאות המעורבבת של שתי משפחות, עם כל המציצנות שבכך, לא ראיתי מה יוצא למשתתפים מזה. קרן, ובעלה קובי, הסבירו לי את זה יפה. מבחינתם, זו היתה חוויה גדולה, הזדמנות חד-פעמית לראות מבחוץ את החיים שלהם, את הזוגיות שלהם, את עצמם.
כמקובל בתוכנית, נבחרו שתי משפחות שונות באופן קיצוני. בעצם, מלבד העובדה שהזוגות קרובים בגיל, ולשניהם יש שני ילדים, נראה שאין ביניהם כמעט שום דבר משותף. גילת (30) ושגיב (32) אבני גרים בבית דירות, בעוד קרן (33) וקובי (35) אלפסי גרים בבית צמוד קרקע. גילת אסיסטנטית לרופא שיניים, קרן מורה לריקודי בטן. שגיב בעל חנות רהיטים, קובי מאמן כדורגל. אצל משפחת אבני יש כיבוי אורות בתשע, בעוד שאצל משפחת אלפסי הילדים חוגגים עם מוזיקה והשתוללות עד אמצע הלילה. לבנות של משפחת אבני אסור לגעת בסכין וחותכים להן מראש את האוכל לקוביות, בעוד שהילדים של משפחת אלפסי מטפסים על עצים, חותכים ירקות לסלט, מתעסקים עם אולרים וכדומה. ובעיקר, גילת ושגיב חיים לפי מערכת מאוד נוקשה של כללים וחוקים, בעוד שקרן וקובי זורמים עם החיים.
קרן מוסיפה: "המשפחה שהגעתי אליה היא הנגטיב שלנו, או להפך, הפוזיטיב שלנו, תלוי איך מסתכלים על זה. מה שבטוח, דרך השני אנחנו רואים את עצמנו. מעבר ל'אני טובה והם לא', או 'איזה דפוקים הם'. אחרי שהצלחתי לעבור את המהמורות של הביקורת והאוי-ואבוי מה הם עושים לילדים, הגעתי למקום שממש הצלחתי לחוות את המשפט 'ואהבת לרעך כמוך'".
זה אולי נשמע מופרך, פלצני אפילו, אבל כשרואים בתוכנית את קרן הולכת להשגיח מרחוק בהפסקת עשר על הילדה בת שמונה וחצי של משפחת אבני, לפני ההנחיות שהשאירה לה גילת, או מלווה את הילדות מלמעלה כשהן יורדות עם שגיב לביה"ס כדי לוודא שלא קרה להן כלום במעלית - ברור שהיא אכן החליטה להיכנס לנעליה של גילת, ויהי מה, ולחוות את החוויה הזאת עד הסוף.
קרן לא מצליחה לפעמים להסתיר את המבט המופתע שלה, למשל כששגיב הולך לעשות לילדות מקלחת לפני שהם יוצאים כולם למדורת ל"ג בעומר. אנחנו רואים את אותו מבט המום אצל גילת, כשהיא נתקלת בפעם הראשונה בחדר השינה של האלפסים, בו ישנים יחד כל בני המשפחה, במיטת מים אחת ענקית, או כשהיא רואה את הבת של משפחת אלפסי חותכת מלפפון לסלט.
למעשה, העניין הזה של שינה במיטה אחת די מפתיע. לשאלתי, קרן מספקת את הרציונאל: "במשפחות אחרות נודדים מחדר לחדר וכולם בסוף ממילא מגיעים למיטת ההורים. זה לפי עיקרון הרצף, כמו השבט שחיו פעם. אין שום סיבה שהם יישנו לבד בלילה. ואם הם מתעוררים מחלום רע הם מושיטים את היד, אני נמצאת שם בשבילם, והם חוזרים לישון מיד".
-ומה עם הסקס? לא יכולתי להתאפק מלשאול אותה. קרן קצת מצחקקת ואומרת: "עם קצת יצירתיות, מסתדרים. יש לנו עוד חדרים בבית, וחוץ מזה, אנחנו בבית יחד בבקרים, כי שנינו עצמאים".
קרן אומרת שהחוויה תרמה להם כזוג: "זה עוד יותר קירב בינינו. ואני לקחתי מזה הרבה דברים, אבל לא משהו ברמה של סדר יום. אני מודה למשפחת אבני מאוד על שהסכימו ופתחו את הבית שלהם בשבילי, כי עבורם צעד כזה הצריך אומץ רב, זה היה יותר מפחיד בשבילם. הבית שלהם היה מבחינתי כמו מנזר, משהו זֶני. לא יכולתי לשמוע שם מוזיקה, אז היה לי 'ניקיון'. עשיתי את זה עד הסוף, התמסרתי לזה".
אבל כששאלתי גילת איך היה, היא סיפרה שהיה קשה. קשה היה לה להיפרד מהילדים ומהבעל, איתו היא נוהגת לשוחח טלפונית לאורך כל היום, מידי שעה בערך, אבל עוד יותר קשה היה, לדבריה, להיכנס לנעליים של האמא האחרת.
"בהתחלה התנגדתי, אבל שיכנעו אותי שזה אתגר. שגיב חשב שזה יכול להיות נחמד", היא מסבירה איך הגיעה לתוכנית. לדבריה, היתה בשוק מ"חוסר הסדר, חוסר הארגון בבית, היעדר חוקים. כי אצלנו בבית הכל מאורגן, מסודר, לכל דבר יש זמן". גם היא וגם שגיב גדלו בבית עם חוקים.
- ולא יצא לך אף פעם להיחשף לבית בו אין חוקים?
"מידי פעם אני נתקלת בזה אצל חברות, לא עם כל דבר אני מסכימה, אבל באותו ביקור אני בולעת את הרוק וממשיכה הלאה, זה לא שאת צריכה לחיות את זה במשך שבוע".
- מה הכי הפריע לך במשפחה האחרת?
"הם הולכים לישון מתי שרוצים, ואם לא מתחשק לילדים הם לא הולכים לבית ספר. האמא פועלת לפי הרגש, לפי מה שמתחשק לה. אני, לעומת זאת, הרכבתי לי סדר יום, ואני פועלת לפיו. למשפחה שלי היה קשה בזמן החילוף רק בגלל הגעגועים, אבל לא היה להם קשה עם קרן, כי היא לא החליפה את החוקים. הם לא הרגישו שינוי. שגיב אמר שהוא 'החזיק מעמד בשיניים'. היה לו קשה, השקפת העולם היתה כל כך שונה".
מה שגילת לא ראתה, זה הקטע הקטן, הנדיר, של חיבור בין שגיב לבין קרן, בעלי השקפת העולם השונה כל כך, כשהם מתגנבים לשמוע באוטו את הדיסק שהקליט. שגיב רצה בשלב מסוים להיות זמר, בעוד גילת לא מסתדרת עם מוזיקה מזרחית, ובכלל היא לא חשבה שייצא מזה משהו מועיל, אז שגיב ויתר. הוא גם לא שר לה סרנדות. "הוא שר לילדות במקלחת", אומרת לי גילת.
- גילת, התוכנית חיזקה את הזוגיות שלכם?
"זה לא שינה בנו שום דבר. זה חיזק אותנו מבחינת הדעה שאנחנו מתנהלים כמו שצריך להתנהל בחיים. לא לקחנו שום דבר מהמשפחה האחרת. מבחינתי, זו היתה חוויה רעה ומיותרת".
"מה שמדהים בתוכנית זה שיש לך פתאום משהו שמשקף אותך", מסכם את זה קובי. "יש שני שלבים שעוברים: החוויה עצמה, כשמגיעה מישהי אחרת שמשקפת לך דברים על החיים שלך, והפן השני הוא השידור עצמו בטלוויזיה. למדתי המון גם מההתנהגות של הילדים שלי. הבת הכילה את האם המחליפה כמו שהיא, מה שאני לא הייתי מסוגל, והבן בעצם התנהג כמוני. הילדים שיקפו לנו את ההתנהגויות שלנו. לגבי התוכנית באופן כללי, מצאתי שהיא מעלה בך שאלות לגבי הדרך בה בחרת - אבל הגעתי למסקנה שהדברים שכל משפחה לוקחת מהמשפחה האחרת הם לא מאוד מהותיים. כל משפחה בעצם מתחזקת בדרך שלה".
קשה להיות במשפחה אחרת, ויש אנשים שזה יותר קשה להם. אחת האמהות הודיעה על רצונה להפסיק את צילומי התוכנית כעבור שלושה ימים ולחזור הביתה. צעד לא קל עבור ההפקה, אבל הוחלט לכבד את רצונה. למעשה, מבחינת הצופים, זה לא כל כך משנה. בהתחשב במרכיבים הדרמטיים שהוכנסו לכור ההיתוך הזה, את הפיצוץ, כמו אותו אקדח מפורסם שתלוי על הקיר במערכה הראשונה, אפשר היה לצפות מראש כבר מההתחלה. לא נגלה לכם מי עזבה, כדי לא לקלקל את המתח. רוצים לנחש?
