שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רפורמה ירוקה בליסינג
    בחישוב "שווי השימוש" ברכב לצורך מס, ראוי גם השיקול הבטיחותי והסביבתי
    מאתיים אלף שכירים נוסעים במכוניות שאינן בבעלותם ואף לא בבעלות מעסיקיהם; הן הובאו ארצה על-ידי חברות ליסינג (החכרה) והוחכרו למעסיקים בעסקות פיננסיות מורכבות. המעסיקים החוכרים את המכוניות מעמדים אותן לשימוש העובדים, שלא צריכים לדאוג לא לחלפים, לא לדלק, לא לביטוח ולא למצבה של המכונית - הכל על החברה המחכירה. העמדת מכונית חדשה לשימושו של עובד - בין אם העובד לא משלם מאומה ובין אם משלם רק סכום סמלי תמורת השימוש - יש בה כמובן מתן הטבה כספית משמעותית. הטבה כזו צריכה להיות מחויבת במס, בדיוק כפי שמחויבים במס החזרי הוצאות הרכב של העובד לפי הקילומטראז'.

     

    כדי לאמוד את ההטבה החייבת במס, משתמשת רשות המסים בטבלאות המבוססות על מחירה של מכונית חדשה בשוק. אם, למשל, המעסיק חוכר מכונית שעלותה עד 120,500 שקלים ("קבוצה 2") ומעמיד אותה לשימושו החופשי של העובד - רואה בכך מס הכנסה תוספת סמויה לשכר בסכום של 1,330 שקלים לחודש. "שווי השימוש" הזה נזקף להכנסה החייבת במס ומקטינה את הנטו של העובד, בהתאם לשיעור המס השולי. "שווי השימוש" במכונית שמחירה בין 140 ל-160 אלף שקלים ("קבוצה 4") מוערך על-ידי רשות המסים ב-2,160 שקלים לחודש ברוטו. במונחים של משכורת נטו, משלם העובד לרוב, עבור שימוש חופשי בלתי-מוגבל במכונית חכורה, בין 500 לאלף שקלים לחודש.

     

    אין מחלוקת על כך ש"שווי השימוש", כפי שמופיע בלוחות האוצר, מנותק מהמציאות, בייחוד במכוניות החדשות: עלות ההחזקה החודשית הכוללת של מכונית מאזדה-3 חדשה מ"קבוצה 2" נאמדת ב-3,300 שקלים, ושל מאזדה-6 מ"קבוצה 4" ב-4,300 שקלים. אך מנקודת ראותו של העובד השכיר, החשבון יותר מורכב ותלוי במצבו המשפחתי, מקום מגוריו, כמות נסיעותיו ועוד. בגדול, מי שמקבל מהמעסיק החזר הוצאות רכב פרטי של לפחות 2,300 שקלים לחודש ברוטו, מצבו הכספי נטו זהה פחות או יותר לשכיר שהמעסיק מעמיד לרשותו מכונית חכורה - חדשה - ללא תמורה מ"קבוצה 2". במעבר משיטה של החזר הוצאות לשיטת הליסינג תקטן המשכורת החודשית נטו של העובד בכ-2,000 שקלים, אך הוא יהיה פטור מעלות החזקת הרכב; המכונית הרי לא שלו אלא של גורם זר, לטוב ולרע.

     

    המנהלים הבכירים, הנוסעים במכוניות חכורה/צמודה של 500 אלף שקלים ויותר, נהנים מהטבת מס הכנסה גבוהה במיוחד: עשרת-אלפים שקלים ויותר לחודש. למה? ככה.

     

    הדיונים הרציניים על הרפורמה במיסוי על רכב חכור-צמוד התחילו באוצר בעקבות סדרת כתבות וחשיפות ב"ידיעות אחרונות". כשנשאל השבוע שר האוצר הירשזון מתי וכיצד תתבצע אותה "הרפורמה בליסינג", הוא השיב בניחותא (כדרכו) שהנושא ילובן תחילה בסבב ישיבות באוצר, ואחר-כך ישותפו בו גורמים מחוץ לאוצר. וזה העיקר. לשיטת החכרה של ציי מכוניות יתרונות סמויים למשק הישראלי, שלא באים לידי ביטוי בחישוב עלות-תועלת פרטני. כשעל הכבישים נעות מכוניות חדשות, עם רמת בטיחות גבוהה יותר, נהנים מכך כולם: פוחתים הסיכויים לתאונות הדרכים, התאונות נעשות פחות קטלניות והכבישים נשחקים פחות. השפעות חיצוניות כאלה ואחרות צריכות להילקח בחשבון בשינוי מדיניות המיסוי על השימוש ברכב חכור-צמוד.

     

    במיוחד חשובה וראויה להתייחסות ההשפעה של המכונית על הסביבה. במדינות מערב אירופה שבהן נהוג ההסדר של "רכב מעסיק צמוד", שווי
    השימוש לצורך מס מחושב לא רק לפי מחירה של מכונית, אלא גם לפי תרומתה לאיכות הסביבה, במובנה הרחב. השימוש במכוניות "ירוקות", שאינן זוללות דלק רב ולא מזהמות במיוחד, נהנה ממיסוי נמוך או אפסי. במקביל, שווי השימוש לצורך מס במכוניות בלתי-ידידותיות לסביבה (כמו רכב השטח העירוני) גבוה מאוד. במדינות סקנדינביה, למשל, מכונית היברידית (המונעת בחלקה על חשמל) יקרה יותר מרכב שטח עירוני ממוצע; אף-על-פי-כן, רשויות המס המקומיות מייחסות לה שווי שימוש נמוך יותר. למה? בגלל שיקולים לאומיים: שימור הסביבה, חסכון בדלק ובטיחות. רשויות המס שם מעודדות בגלוי שימוש במכונית קטנה אך רבת אביזרי בטיחות, ולא במכונית גדולה, שבגלל מחירה ההתחלתי הגבוה נחסכו ממנה תוספות בטיחותיות.

     

    ברשות המסים בירושלים יושבים אנשי מקצוע מצוינים, בכל הרמות. נקווה שהם ידעו להשתמש ב"רפורמה בליסינג" כדי לקדם יעדים חברתיים, תחבורתיים וסביבתיים חשובים, ולא רק להוסיף כמה מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה.

     

    עוד בבלוג: עינוי הלא-דין 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים