בג"ץ: יש להמשיך לדון בהשעיית נשיא המדינה

לבית המשפט סמכות לדון בעתירה נגד נשיא המדינה. כך קבע למעשה הערב (ה') בג"ץ, כשדחה את בקשתו של נשיא המדינה, משה קצב, להימחק כמשיב מהעתירה של עורך הדין יוסי פוקס נגדו. פוקס טען כי על קצב להשעות עצמו מתפקידו נוכח החשדות הפלילייים שהצטברו בעניינו.

כיוון שמדובר בפעם הראשונה שמוגשת עתירה נגד נשיא המדינה, ומאחר שששאלת סמכותו של בית המשפט לדון בכך מורכבת, הרכב של שלושה שופטים לפחות נדרש לשם כך. לפיכך בג"ץ ידון בעתירה בהרכב כזה במהלך החודש. 

הנשיא אינו מהווה רשות ביצועית, ולכן פרוצדוראלית אי אפשר להגיש נגדו עתירה. אמנם ייתכן שעל מנת לדחות את העתירה על הסף, כפי שביקשו אנשי הנשיא, צריך הרכב של שלושה שופטים.

השאלה המשפטית היא מורכבת, ואין ספק, כי השאלה אם יש להדיח את קצב ממקומו אינה עומדת במרכז השאלה המשפטית בעתירה זו. העתירה שהוגשה בידי עורך הדין יוסי פוקס עוררה הד ציבורי רחב במהלך השבוע האחרון. במסגרת העתירה היועץ המשפטי לממשלה השיב לבג"ץ ושטח את עמדתו באשר לנשיא. לדבריו, היה ראוי וקל יותר אם הוא היה מכריז על נבצרות זמנית.

פרקליטיו של הנשיא טענו בתשובתם, כי מתוקף חוק יסוד: נשיא המדינה, לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ אין סמכות לדון בעתירות נגד הנשיא. "הנשיא לא ייתן את הדין לפני כל בית משפט או בית דין" נכתב בעתירה, כלשון החוק.

עורך הדין פוקס טען כי "תמוה שמי שנחקרה במשטרה בפרשת הנשיא קצב, היא זו שחתומה על תשובתו לבג"ץ". פוקס התכוון בדבריו ליועצת המשפטית של בית הנשיא, עורכת הדין יונה שינדורף. בנוסף, ביקש פוקס להפריך את הטענה כי לבג"ץ אין סמכות לדון בעתירה.

האם יש לבג"ץ סמכות?

האם בג"ץ מוסמך להורות לנשיא המדינה להשעות את עצמו או להטיל עליו מגבלות באשר לתיפקודו עד לקבלת החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה באם להעמידו לדין בעבירות מין?

לשאלה זו נדרש פרופ' יואב דותן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

לדבריו, חוק יסוד: נשיא המדינה, מעניק לנשיא חסינות מפני פעולות משפטיות הכרוכות בהפעלת תפקידיו וגם חסינות מוחלטת מפני העמדה לדין פלילי במהלך כהונתו. "ואולם, בית המשפט העליון פסק כבר בעבר כי כאשר הנשיא מפעיל את סמכויותיו החוקיות, ובמיוחד בקשר להענקת חנינות, יש לבית המשפט סמכות לבחון את החוקיות של החלטות החנינה ואת התאמתן לכללי המשפט הציבורי", לדברי דותן.

הוא הוסיף כי "בג"ץ גם קבע כי יש לבית המשפט סמכות גם להורות לראש הממשלה לפטר שר אם הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן עקרונית לשלול לחלוטין מצב שבו בג"ץ יורה לראש הממשלה לפטר שר גם קודם להגשת כתב אישום נגדו, אם לדעת בית המשפט הצטברו ראיות כבדות משקל לכך שעבר עבירות פליליות חמורות. 

"אך בניגוד לשרים, הממונים על ידי ראש הממשלה ושייכים לרשות המבצעת, הנשיא נבחר על ידי הכנסת בבחירות ישירות וחשאיות, ורק לכנסת יש סמכות להעבירו מתפקידו ברוב מיוחד של 90 ח"כים. לכן, קשה מאוד להניח כי בג"ץ יאות, בשלב זה, טרם הגשת כתב אישום נגד הנשיא, להתערב ולהורות לנשיא להשעות את עצמו או להטיל על עצמו מגבלות אחרות. מצב זה יכול להשתנות אם היועץ המשפטי לממשלה יגיע למסקנה עקרונית כי הנשיא צריך לעמוד לדין בגין עבירות חמורות, אך ההחלטה הסופית על ההעמדה לדין תידחה על מנת לאפשר קיום שימוע לנשיא בפני היועץ המשפטי", הסביר דותן.