סקירה: מסך פלזמה 50 אינץ' של פיוניר HD מלא
המסך של פיוניר אינו מוצר להמונים ופונה לפלח שוק מצומצם ובררן בגלל מחירו - 60 אלף שקלים. המחיר צפוי לרדת בעתיד אך מי שיקנה כעת ייהנה ממסך שמעטים יכולים להתחרות בו
לעיתים רחוקות אני פוגש מכשירים שבאמת מרעידים את אמות הסיפים ומבשרים על חידוש מהותי. במאבק בין רבולוציה לאבולוציה, מנצחת לרוב תורת דארווין – כל דור של מסכים הוא שיפור קטן לעומת קודמו.
לכן היתה זו חוויה מיוחדת לבחון את ה-PDP5000EX של פיוניר. מכשיר שמביא לשולחן בשורה משמעותית – FULL HD מלא בפלזמה. מדובר בפלזמה ראשונה ביצור סדרתי ברזולוציה זו, אשר עד כה היתה קיימת רק
במסכי LCD ובמקרנים קדמיים ואחוריים מסוגים שונים.
הקדמה
בעוד שב-LCD האתגר והיעד הטכנולוגי טמונים בהגדלת גודל הפיקסל, בפלזמה הבעיה דווקא הפוכה: כאשר הפיקסלים קטנים (מדי), קשה יותר לשלוט באיכות התמונה ובשחורים.
האם המכשיר יעמוד בסטנדרטים הקשיחים שהצבתי לו?
מדידות
הצהרות החברות גדולות ורבות, אך בפועל, כאשר מודדים מכשירים רבים, ההבטחה בדרך כלל נעלמת והמספרים נראים עלובים מתמיד.
תחילה מדדתי את ספקטרום המסך, והוא מתפזר יפה סביב שלושת צבעי היסוד: R, G ו-B. מדידת גרף ה-CIE מניבה תוצאות מעניינות במיוחד. חשוב לבדוק האם הצבעים המשניים (צהוב, סגול, תכלת) נמצאים על המשולש האידאלי או מחוצה לו. בעצם רק נקודת צבע הבסיס הכחול נמצאת חסרה
(אופייני מאוד למסכי פלזמה). משמעות הדבר שה-COLOR GAMUT של המסך מכיל כמות נכבדת מהצבעים הדרושים בכדי לעמוד בתקן REC709 המחמיר של HDTV.
כמו מסכים רבים אחרים, גם מסך זה מסופק עם מצבי גאמה עם מספרי קודים ולא מספר אבסלוטי. מדידות חוזרות הניבו שבמצב gamma1 במסך – מתקבל גאמה מצויין של 2.22 (זה המצב המומלץ במסך זה למי שאינו יכול או רוצה לכייל את המסך). במצב gamma2 ו- gamma3 התקבלו מדידות 2.18 ו- 2.04 בהתאמה.
חברת פיוניר חברה לחברת ISF אשר עוסקת בכיול, ולכן ציפיתי שהמסך יגיע מהמפעל קרוב למדי למצב מכויל. עם זאת, במצב LOW (שבד"כ קרוב ל-6500 קלווין במדידות) התקבלה מדידה נמוכה למדי (אדומים חזקים מדי, פחות מדי כחול) – שהניבו מדידה של 5413 קלווין בממוצע.
במצב אחד גבוה יותר mid-low, התקבלה מדידה של כ-8800 קלווין (מצב "כחול") ובמצבים האחרים התקבלו מדידות גבוהות אף יותר. בארה"ב ובאירופה נהוג לכוון בדרך כלל ל-6500 קלווין, בעוד שהצופים במזרח אסיה וביפן במיוחד מעדיפים 9300 קלווין – תמונה שנוטה לתחום הכחלחל יותר ("חמה" במונחים טכניים, או "קרירה" באופיה הויזואלי). כיול קל של BIAS, המאופשר דרך מערכת הצבעים של המסך יכולים בקלות לסדר בעיה זו, אך חבל שהחברה לא עשתה זאת מראש.
במדידת ה-CONTRAST קיבלתי שחורים מעט בהירים מהצפוי, וחושב CONTRAST ויזואלי של כ- 750:1, מה שמניב פחות מ-3000:1 יחס ניגודיות של הפאנל (יותר קרוב ל-2500:1). עם זאת השחורים מרגישים עמוקים מאוד, ואין תחושה של דו מימדיות בתכנים כהים במיוחד, כגון סצינות הלחימה של יודה (לא לוי).
מבנה וגימור
המסך סולידי ומרשים. הוא גדול מאוד (50") ובעל מסגרת BEZEL שחורה, עבה ומבריקה שהפכה לשם דבר במסכים היפניים. גבול המסגרת חורגת מעט מגבול המסך הפיזי מה שנותן אפקט מעניין בגבולות החיצוניים של המסך (סוג של "השתלבות ברקע" בסגנון שסוני קידמה בזמנה).
החיסרון של העיצוב הוא אי-בליעת
אור מספקת של המסגרת, אשר משפר, למראית עין, את השחורים. הברק שחוזר מהמסגרת מעט מפריע בסביבות מוארות למדי במידה והמסך מואר בזוית מסויימת.
בעיה נפוצה במסכי פלזמה רבים היא רפלקציות פנימיות אשר נגרמות בשל פילטר זכוכית. במסכים אלה ניתן לראות את התמונה חוזרת על עצמה בהפרש קטן כאשר צופים בזוית מסויימת במסך. הופתעתי שלא לראות את התופעה במסך זה, שכן הדור הנוכחי של מסכים של פיוניר בהחלט כוללים את התופעה וככל הנראה זה הראשון בסדרה שפותר אותה לחלוטין.
החיבורים מאחור כוללים חיבור DVI, שני חיבורי HDMI (בעיקר מה ששימש אותי בבדיקות), חיבורי קומפוננט/RGBHV, חיבור SVIDEO וקומפוזיט אחד. בנוסף, הרבה מאוד חיבורי אודיו נלווים.
המסך כולל יציאות אודיו כולל הגברה אשר מאפשרים פיענוח של הרמקולים הקדמיים הישר דרך המסך (במקרים שבהם המסך משמש כטלויזיה ולא מלווה ברסיבר מתאים).
תפריטי המסך תואמים את סדרת ה-ELITE/PRO של פיוניר וכוללים גרפיקה יפה וקלים ונוחים מאוד לתפעול. כמה אופציות חביבות כוללות זיהוי אוטומטי של כניסות SDTV ומעבר למצב 4:3 (מורחב או עם פסים בצדדים) באופן אוטומטי.
בבדיקותי, לא היה צורך לשחק באופציה זו והיא עבדה באופן סביר.
אופציות מעניינות נוספות כוללות טשטוש של רעש מקור "רגיל" (NR) וכן מסוג כיווץ MPEG אשר נפוץ בשידורי "יס" ו-"הוט" (MPEG NOISE REDUCTION) אשר נפוץ במסכי פיוניר. אני אישית דווקא לא התלהבתי משתי תכונות אלה, אך מרבית האנשים יעריכו שיפורים אלה.
פיצ'ר נוסף ומעניין היא היכולת למנוע את הרחבת הקונטרסט (ACL) אשר ברוב המסכים פועל תמיד ועלול להפריע בסצינות שעוברות בין איזורים בהירים לכהים.
הופתעתי לטובה לראות שהמסך מאפשר המרה של מקור PAL ל-75HZ או 100HZ – פונקציה נדירה במסכים דיגיטליים מסוג זה. היתרון במצב זה הוא זמן REFRESH מהיר יותר, אם כי לא חשתי בהבהובים מיוחדים גם כאשר אופציה זו היתה כבוייה.
בשלב הבא בדקתי תאימות לתכנים מסוגים שונים ובעיות נפוצות כגון JUDDER. בדקתי את המסך בעזרת מחולל אותות HDMI, ברזולוציות ותדרים שונים. המסך עבד ללא רבב בכל הרזולוציות התקניות: 576p, 480p, 1080i60, 1080i50, 1080p50, 1080p60, 720p50, 720p60.
בתדרים לא תקניים מסוימים המכשיר התקשה להוציא תמונה תקינה (75 ו-72 הרץ, למשל). לעומת זאת, ב-48 הרץ, המכשיר עבד מצויין וללא כל JUDDER, וזה המסך הראשון שבדקתי שעמד בכבוד בבדיקה זו (חשוב מאוד עבור תאימות ל-BLURAY בעתיד).
איכות התמונה
נושא איכות התמונה דורש פיצול לשני חלקים: מקור HDTV ומקור SDTV.
די ברור שמי שרוכש מסך כזה יתרכז מאוד בתכני HDTV, שהרי זה מסך FULL HD. לכן התחלתי עם מקורות 1080i ו- 1080p. לשם בדיקה זו עשיתי שימוש בשלושה מקורות – Tvix5000, MB200 ו- NC600 שהיו בנמצא.
המסך הציג את התמונות מהמכשירים ללא כל בעיה. מעבר ממצב FULL למצב DOT BY DOT (כלומר, NATIVE RESOLUTION) שיפור אפילו עוד טיפה את התמונה. חשוב לציין שמסכי LCD רבים בעלי רזולוצית 1080P אינם מאפשרים NATIVE RATE - דבר חמור מאוד במיוחד אם מדובר על עבודה עם מעבד חיצוני, נגן BLURAY או עם HTPC!
בשלושת המקרים הללו חשוב ביותר תאימות מלאה מול 1080P גם ב-50 וגם ב-60HZ!
ניסיתי את המסך עם סרט חביב: ONCE UPON A TIME IN MEXICO. קמטי הפנים וההבעות של אנטוניו בנדרס התבלטו במיוחד, והאופי המיוחד וצהבהב של הסרט היה מהנה ביותר.
ניתן היה לצפות בתמונה גם ממרחק קצר מאוד ללא תחושת מועקה, רעש מיוחד, או SCREEN DOOR EFFECT. ניתן היה להבחין בפיקסלים מהבהבים בשל טכנולוגית הפלזמה – אפקט שנעלם ממרחק של כמטר וחצי (מרחק הצפיה המומלץ למסך הוא בין 3 ל-4 מטר).
הסרט הבא שבדקתי היה "מתקפת המשובטים", סצינת המאבק של קאונט דוקו מול יודה, היה מרהיב ומרתק. הפרטים בבגדיו של יודה היו מפורטים ומדוייקים, ניתן היה להבחין בהשקעה של האנימציה הממחושבת, כולל קמטים עדינים בבגדיו של יודה (במסך HD READY, ניתן רק בקושי להבחין בסיבים על גבי הבגד).
את בדיקת ה-HDTV חתמתי בסצינת הבריחה (והקטע האהוב עלי ביותר בבדיקות כבר מספר שנים) של לילו מהמעבדה באלמנט החמישי – אשר הועבר למסך ב-1080p50. מושלם וללא רבב – פשוט לגזור ולשמור.
לבדיקת SDTV, התחלתי עם שני נגני DVD של חברת OPPO, ה-971 המוצלח וה-970 הפחות... שמתי מספר קטעים קבועים שאני משתמש לבדיקות, וה-oppo 971 שוב הוכיח את גדולתו. התמונה היתה חדה ומוצלחת במצב 1080iAuto.
ה-Oppo 970 בעיקר משמש אותי לחיבור עם מעבדי תמונה, אך חיברתי אותו כאן ישירות בכדי לבדוק (עם DVE) את איכות המעבד הפנימי של המסך במצב 480i דרך HDMI. איכות התמונה היתה פחותה בהרבה. התמונה הרבה פחות חדה מכפי שציפיתי.
חיבור דרך מעבד תמונה (במקרה זה VP50) שיפור משמעותית את איכות התמונה והקפיץ אותה ברמה אחת לפחות. בדיקה חוזרת עם כניסת קומפוננט מאוששת את החשד שמדובר בחוסר במעבד התמונה של המסך. הדבר אינו חריג במיוחד, שכן עלויות מעבד חזק יכולים להשפיע דרמטית על הרווחיות של המסך ולכן חברות רבות משתמשות ברכיבים סטנדרטים גם כאשר הדבר בא על חשבון איכות התמונה.
חיברתי את המכשיר לממיר יס, האפקט של הטשטוש מעט חזר. כאן דווקא שימוש ב-MPEG NR עזר מעט לתמונה, ושימוש במצב WIDE בהחלט היה סביר ולא גרם לתחושה של עיוות כלשהי, למרות שהמקור היה ביחס 4:3 והמסך עצמו ביחס 16:9. עם זאת, חיבור דרך מעבד חיצוני שוב הקפיץ את איכות התמונה.
השלט והרמקולים
השלט של המכשיר בגודל מרשים וכולל גישה ישירה למרבית הפיצ'רים של המסך. השלט מרגיש נעים ביד, וצבעו השחור והמבריק הולם את המסך ואת בעליו. מצד שני, החוסר בגישה ישירה לכל אחת מיחסי המסך וכן באפשרות כיבוי והדלקה דרך כפתורים נפרדים יקשו על למידה בתוך "סביבה חכמה" של שלט לומד בסגנון פרונטו ודומיו.
למזלנו, המסך תואם את שאר מסכי פיוניר ותומך בפעולות אלה דרך קודים שניתן להוריד באינטרנט (דרך אתר remotecentral.com).
פעולות כגון PICTURE IN PICTURE ו- PICTURE BY PICTURE עובדות גם הן ללא בעיה והאיכות
שלהן מצויינת, כשאר מסכי פיוניר.
המסך מתקבל כמסך מוניטור אך מאפשר פיענוח של אודיו מחיבורי ה-HDMI (או דרך כניסות אודיו אנלוגיות בלבד). שני הרמקולים שחיברתי לצדי המסך הוגברו כראוי ולא היתה בעיה מיוחדת לשמוע את האודיו (לא ניתן היה לשפוט את האיכות של ההגברה במגבלות האקוסטיקה של חדר הבדיקות) כפי שפוענחה מ-OPPO 970 דרך חיבור HDMI.
סיכום
מכיוון שהמסך ברזולוציה תקנית (1080P) ועיבוד התמונה שלו ב-1080i מוצלח, אני ממליץ לחבר את המכשיר דרך רסיבר UPSCALING ו/או דרך מעבד תמונה ולא ישירות למקורות SDTV כלשהם באופן ישיר.
כמו בכל טכנולוגיה מהפכנית, המסך אינו זול – 60 אלף שקלים, אולם אני מניח שהמחירים ירדו ככל שיגבר הביקוש. זה כמובן שאינו מוצר להמונים, אלא לפלח שוק מצומצם ובררן במיוחד. אותו קהל לקוחות יהנה מהמסך הזה שמעטים בלבד יכולים להתחרות בו.
בתחום ה-HDTV, האלטרנטיבות בגדלי מסך כאלה מעטות במיוחד: מקרנים קדמיים (אלה זולים ממחיר המסך, אך מיועדים להקרנת סרטים בחושך, ופחות לצפיה יומיומית בטלויזיה) ומסכי LCD (בגדלים הללו, המחירים של המסכים הללו יקרים בהרבה).
במחקר משולב של פיוניר ופנסוניק, שפורסם לאחרונה, התברר שבמבחן עיוור, מרבית האנשים מעדיפים את התמונה של פלזמה על זו של LCD (כאשר רזולוציה לא היתה גורם במבחן!). יש לכך סיבות רבות, אך עד כה למסכי LCD היה יתרון בולט במיוחד בתחום הרזולוציה. אפשר רק לקוות ולהניח שמדובר בסנונית ראשונה שמבשרת את בוא האביב בתחום ה-HDTV גם בארצנו הקטנטונת.
עוד ב-hometheater: שיטה חדשה להפצת תוכן HDTV בארה"ב
לפנייה לכתב/ת 
