המנצחים והמפסידים של השבוע

1. חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד. צדיק אחד בסדום
   

יומיים אחרי שבנק הפועלים הצטרף לשני הבנקים הגדולים האחרים - לאומי ודיסקונט - והעלה גם הוא את העמלות שהוא גובה מלקוחותיו בעשרות אחוזים, הראה חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד, שאפשר גם אחרת. ביום חמישי השבוע הודיע הבנק כי הוא מקפיא את העמלות אצלו בבנק למשך חצי שנה. פרייליכמן מוכן לוותר על הכנסות במיליוני שקלים כדי להוכיח את הנקודה שלו - "בנק אגוד נותן לך מה שהבנקים האחרים מעדיפים שלא לתת". ובשבוע שבו הרגולטור - המפקח על הבנקים - הרים ידיים והסביר כי ייקור העמלות הוא החלטה פנימית של הבנקים ואין לו סמכות להתערב בנושא, ובכנסת התחרו ביניהם הח"כים מי מהם מגן יותר על הלקוחות ותוקף יותר את הבנקים, אך לא עשו דבר מלבד לצעוק, הוכיח מנכ"ל בנק אגוד שייקור העמלות אינו מחוייב המציאות, ומה שחשוב לא פחות - שיש חיה כזאת, גם אם היא נדירה, שנקראת תחרות במערכת הבנקאית. 

2. יגאל יעקבי, יו"ר אלוט. הנפקה מוצלחת במיוחד

ביום חמישי השבוע החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק מנייה ישראלית חדשה תחת הסימול ALLT. מדובר בחברת  אלוט (Allot) מהוד השרון, המייצרת מערכות תוכנה לספקיות תקשורת. עד כה גייסה החברה, שהוקמה כבר ב-1997, כ-50 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. השבוע יצאה אלוט בהנפקה ראשונה לציבור, גייסה ביום אחד 78 מיליון דולר וקבעה בתוך כך את שווייה בשוק - 290 מיליון דולר. מלכתחילה תיכננה החברה למכור את מניותיה בהנפקה לפי מחיר של 9 עד 11 דולר למניה. אלא שביקושים חריגים בהנפקה העלו את מחיר המניה ל-12 דולר וכיסי בעלי המניות התמלאו בעוד כמה מיליוני דולרים לא מתוכננים. מייסד החברה והיו"ר שלה, יגאל יעקבי, הגדיר בהזדמנות זו גם את שוויו הפרטי. לפני ההנפקה החזיק יעקבי ב-12.5% ממניות החברה. לאחר ההנפקה דולל חלקו לכ-8% ששוויים כיום כ-22 מיליון דולר. יעקבי כנראה מאמין בחברה שהקים לא פחות מהמשקיעים שעטו על ההנפקה - הוא לא מכר בכלל מניות בהנפקה, וויתר על הזרמת מיליונים לחשבון הבנק האישי שלו, מתוך אמונה כי בעתיד יהיו שוות אחזקותיו הרבה יותר. 

3. ירון דור. תכירו - יו"ר איגוד המפרסמים

איגוד המפרסמים, המאגד 200 חברות וארגונים במשק, שהם גם המפרסמים הגדולים במשק, בחרו השבוע יו"ר חדש במקומו של עופר בלוך, שהודיע כי לא יתמודד על קדנציה נוספת לאחר שעזב את yes ועבר לנהל את נטפים. שניים התמודדו על התפקיד שהתפנה - ירון דור, סמנכ"ל השיווק של שופרסל ויהודי ליפמן, מנכ"ל גלידות נסטלה. והנה הפתעה - דור, הצעיר יותר והפחות מוכר, שהצטרף כמעט ברגע האחרון למערכת הבחירות ונחשב לאנדרדוג, ניצח ברוב של 63 קולות מול 48 שניתנו לליפמן. מערכת הבחירות היתה קצרה אך סוערת למדי. שני המועמדים, מבכירי אנשי השיווק בארץ, שיווקו את עצמם כמו שהם יודעים לעשות, אם כי לזכותם ייאמר שלא גלשו להשמצות הדדיות. לשניהם היו מטות פעולה, שניהם הפיצו מצע מסודר בין חברי האיגוד, שניהם התראיינו והשקיעו מאמץ בשיכנוע חברי האיגוד לבוא להצביע עבורם. יהודי ליפמן פתח בלוג מיוחד וירון דור ערך מפגשים "על כוס יין". בסופו של יום ניצח היין של דור את הבלוג של ליפמן, ומהשבוע ירון דור הוא יו"ר איגוד המפרסמים. 

1. סהר שפע, בעל "ארומה תל אביב". קריזה שעלתה ביוקר

מי אמר למי? "את כתם שחור... אני אלמד אותך לקח... את אישה שחורה ונחותה... את אפס, ואני מרוויח 800 דולר לדקה". המשפטים האלה נאמרו על ידי סהר שפע, הבעלים של רשת "ארומה תל אביב" כבר לפני שנתיים, לנציגת חברת כלמוביל (יבואנית מרצדס), שלא סיפקה לו את השירות שהוא ציפה לקבל בסוכנות המכוניות היוקרתית. הנציגה הפגועה, מלי שלו, לא מחלה על כבודה ותבעה את שפע על לשון הרע. בשבוע שעבר היא זכתה במשפט. הפסיקה עוררה רעש גדול בתקשורת והפכה לשיחת היום. בשיחות פרטיות, וגם במאמרים בתקשורת, נשמעות קריאות להחרים את ארומה, ונדמה היה שהנזק לרשת ולבעליה עלול להיות גדול בהרבה מן הפיצויים שתבעה שלו משפע. הבעיה של רשת ארומה היא שסהר שפע נפרד זה מכבר מהרשת הארצית - הוא הבעלים של ארומה רק בתל אביב. אלא שהציבור לא מבחין בין ארומה ת"א לארומה חיפה, וכך מצאו את עצמם בעלי ארומה הארצית נפגעים בגלל פיו הגדול של מי שאינו שותף להם בכלל, והודיעו כי יפעלו כי להוציא את שפע מבעלות ברשת ויתבעו אותו על 20 מיליון שקל בגלל הפגיעה בתדמית החברה. שפע הבין כי מוטב לו לסגור את הפרשה המביכה הזאת במהירות, לפני שהנזקים ייצאו מכלל שליטה, וביום חמישי בערב הלך למלי שלו, התנצל אישית על דבריו המכוערים והתחייב לשלם לה פיצוי בסך 100 אלף שקל - בדיוק הסכום ששלו תבעה ממנו בבית המשפט. עכשיו בואו נעשה חשבון קטן. נניח שהתקרית בסוכנות מרצדס נמשכה חמש דקות. שלו תקבל על אותן דקות, בהן גידף אותה שפע, 100 אלף שקל, שהם 20 אלף שקל לדקה, שהם כ-4,500 דולר לדקה, שזה הרבה יותר מאותם 800 דולר לדקה ששפע התגאה שהוא מרוויח. אז מי לימד את מי לקח?

2. זאבי ברגמן, מנכ"ל קומברס. עוד בעיות חשבונאיות

צרות, כידוע, באות בצרורות. חברת קומברס טכנולוג'י, עד לא מזמן אחת מ-4 ענקיות ההיי-טק הישראליות (לצד צ'ק פוינט, אמדוקס ומרקורי), עוד לא התאוששה ממשבר האופציות, וכבר נוחתת עליה צרה חדשה - דיווח על בעיות חשבונאיות ברישום הכנסות והוצאות, שהפיל את המנייה ביום חמישי השבוע ב-14%. קדם לקריסת המנייה דיווח של קומברס כי במסגרת חקירת הוועדה הפנימית בנושא הקצאת האופציות בחברה, נחשפו שגיאות חשבונאיות נוספות בספריה. השגיאות קשורות לרישום לא נכון של הכנסות, הוצאות המס ויתכנו גם טעויות ברישום צבר ההזמנות. התוצאה - קומברס תצטרך להכין את דו"חות העבר מחדש. אם תיקחו שהחברה כבר מפגרת בהגשת הדו"חות שלה ל-2005 ול-2006, בגלל פרשת האופציות, הופך האיום במחיקתה מהבורסה (נאסד"ק בניו יורק) לקרוב ולממשי יותר מאי פעם. בתי ההשקעות המסקרים את קומברס מיהרו להוריד את המלצותיהם למנייה. גולדמן זאקס הרחיק לכת והמליץ למשקיעים להיפטר מהמנייה. אחרי שתם עידן קובי אלכסנדר בקומברס טכנולוג'י, מופנים עתה הזרקורים אל החברה הבת, קומברס, האחראית לשני שליש מהכנסות הקבוצה, ואל המנכ"ל שלה, זאבי ברגמן. השבוע כבר הסתובבו שמועות כי ברגמן, הנחשב לאחד ממנהלי ההיי-טק הטובים בארץ, עלול למצוא את עצמו מחוץ לחברה.

3. ג'ים קלארק, מייסד נטסקייפ. גירושים יקרים

מתי הם כבר ילמדו להתחתן עם הסכם ממון? את הלקח הפעם למד על בשרו המיליארדר האמריקאי, ג'ים קלארק, מייסד נטסקייפ, ששילם לרעייתו לשעבר, 125 מיליון דולר במסגרת הסכם הגירושין שלהם. נטסקייפ של קלארק היא החברה שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון באינטרנט ותרמה תרומה מכרעת להפיכת האינטרנט למכשיר עממי שכל אחד יכול להפעיל ולהשתמש בו. לימים מכר קלארק את החברה שלו ל-AOL והפך למיליארדר המוערך ב-1.1 מיליארד דולר. בגיל 62 התגרש קלארק מאשתו השלישית, ננסי ראטר, בת 52, אחרי 15 שנות נישואין. השניים נפרדו כבר בינואר 2005 אבל המו"מ על הסכם הגירושין נמשך עד עתה. לראטר היה כדאי לחכות. ההסכם שהושג מבטיח לה 100 מיליון דולר במזומן  ובניירות ערך, קרקע בשווי של 23.2 מיליון דולר, בית בשווי של 1.4 מיליון דולר בניו-אורלינס, בעלות על מטוס בשווי 600 אלף דולר, וכן סוסים, תכשיטים, רהיטים וחפצים אחרים. גם קלארק לא ביזבז את זמנו. כעת הוא מבלה את זמנו עם צעירה אוסטרלית בשנות העשרים לחייה. אבל 125 מיליון הדולרים ששילם לימדו אותו לקח. עכשיו הוא אומר שאין לו כוונות להתחתן שוב, ואם יחליט להתחתן, יעשה את זה רק עם הסכם ממון.