תלמיד בשדרות: "עדיף לעזוב את ישראל"

"אני רוצה לצאת משדרות ובכלל לצאת מישראל, לא כיף עם כל המלחמות. נראה לי שזה הפתרון הכי טוב. אולי לנסוע לרוסיה". כך אמר היום (ד') רוני רובינוב, תלמיד כיתה ד' משדרות, שמאס בשגרת הקסאמים שמחרידה את העיר.

לפני שלושה ימים הגיעו תלמידי בית הספר "גיל" משדרות ליום כיף בתל אביב וכיכבו באמצעי התקשורת. הבוקר הם שוב עלו לכותרות כשרקטה נחתה בתחומי בית הספר. "היה לנו נס גדול לפני חג החנוכה", אמרו המורים והתלמידים. ארבעה בני אדם נפגעו מחרדה בעקבות נחיתת הרקטה בשעה 7:30 לערך, זמן קצר לפני פתיחת הלימודים. עוד שלוש רקטות נחתו עד השעה 9:00 בפאתי העיר.

לידור דנינו, חברו של רובינוב לכיתה, היה הבוקר סמוך לגדר בית הספר כשנשמעה כריזת "צבע אדום". אחוז אימה הוא רץ למקום המוגן היחיד שראה סביבו - מקלט בלוני גז בבניין הסמוך. "הייתי בדרך לבית הספר, קרוב לגדר, ושמעתי את הכריזה. מהר מאוד רצתי לשם, אני יודע שיש כאן גז ושזה מסוכן, אבל מה יכולתי לעשות? זה מה ששמר עליי. נהדפתי מהאש וכל הפנים שלי היו פיח. זה היה מאוד מפחיד".

הורים רבים החליטו לא לשלוח את ילדיהם לבית הספר, לאחר שנודע להם כי הרקטה נחתה בחצר המוסד החינוכי. דנינו לעומת זאת, החליט להיכנס לכיתה וללמוד כרגיל. "אחרי שהקסאם נחת נכנסתי לכיתה ולמדתי. למדתי חשבון ואמנות והצלחתי להתרכז בכל השיעורים. פשוט שכחתי מהקסאמים. מה אפשר לעשות? זה לא הפעם הראשונה שנופל לידי קסאם", הוא אומר

סהר ואנונו שלומד גם הוא בכיתה ד', סיפר כי דווקא היום החליטה אמו להסיע אותו לבית הספר במכונית, וחסכה ממנו הליכה ברגל ואולי גם פגיעה. "כשהתקרבנו ראינו אמבולנסים, משטרה ותקשורת. הייתי בהלם. פשוט נעמדתי במקום ולא הבנתי מה קורה. אף פעם לא חשבתי שייפול ליד בית הספר. במקום לקחת את כולם לאילת צריך למגן וצה"ל צריך לפתוח באש. הצבא צריך להחזיר להם כדי שנרגיש בבוקר שאנחנו מוגנים".

מנהלת בית הספר, אתי עזרן, מצדיעה לצוות המורים במקום שבלעדיו, לדבריה, לא הייתה מצליחה להמשיך ולנהל את המקום. "פשוט אין לי מילים. הם הגיעו ביום החופשי שלהם על מנת לעזור, ברגע שנפל הקסאם והיו צעקות מסביב אני הרגשתי שאני חוזרת חמש שנים אחורה ליום שבו נפל הקסאם באותה שכונה והרג את הילד אפיק מהגן הסמוך. התפללתי שהפעם לא אראה את אותם מראות מזעזעים".

רכזת המחשבים בבית הספר, אסנת אביטן, מגיעה כל בוקר לבית הספר על אף שהיא ומשפחתה עברו לגור באשדוד בשבועיים האחרונים. "הילדים שלי כבר לא לומדים קרוב לשבועיים, הם נמצאים באשדוד אצל סבא וסבתא. הם מתגעגעים לחברים בשדרות, אבל אם לא תהיה כאן הקלה נאלץ למצוא להם בית ספר באשדוד. הבן שלי בן ה-15 לא מסכים לזה, אבל הילדה הקטנה מעוניינת בכך, אחרי שחוותה את פחד הקסאמים".

אלון זמק, שחקן במקצועו, הגיע לשדרות במיוחד כדי לבדר את ילדי העיר במופע תיאטרון לילדים. לדעתו, יגיע היום בו יחקרו את ילדי שדרות עקב הטראומות שהם עוברים בשש השנים האחרונות. "תוך כדי סיפור אני מציף את הרגשות של הילדים. היה כאן ילד ששמע את כל הסיפור כשהוא יושב מתחת לשולחן. התגובות שלהם היו שונות לחלוטין מתגובות של ילדים ממקומות אחרים בארץ. סיפור מפחיד גורם להם לפחד אמיתי, בעוד שילדים בחרבי הארץ אוהבים את הדמויות האלה, שמשעשעות אותם. לילדים בשדרות נקטעה הילדות". הם צמאים לבידור והסחות דעת. אבל על אף הפחד אני בטוח שאחזור לכאן שוב".

הפגנת סטודנטים: מגנו את מכללת ספיר

גם הסטודנטים ממכללת ספיר הסמוכה לעיר הצטרפו היום לקריאות המחאה נוכח האדישות למצוקת תושבי העיר והאזור, והשביתו את הלימודים למשך כמה שעות. הסטודנטים דרשו העברת תקציבים למיגון הכיתות והקרוואנים, והקמת מרחבים ממוגנים ברחבי המכללה.

מפגינים בספיר (צילום: אמיר כהן)

לדברי ראשי המכללה, ביולי 2005 הבטיח ראש הממשלה דאז - אריאל שרון - העברת שני מיליון שקל למכללה, שלא הועברו עדיין. במכללת ספיר לומדים 7,500 סטודנטים מרחבי הארץ. יו"ר האגודה, נתי מסינג אמר: "נמאס לנו לראות את אוזלת היד שמפגינה הממשלה כלפינו. זהו צעד ראשון במאבק, אם יהיה צורך נשבית את הלימודים באופן מלא עד שהסטודנטים ירגישו בטוחים להגיע לקמפוס".

בשבועיים הקרובים מתכוונים הסטודנטים להפגין מול ישיבת הממשלה בירושלים. מסינג פנה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הביטחון במכתב, ודרש מהם "לגלות אחריות לאומית ולתת מענה ביטחוני ותקציבי הולם לנושא כמה שיותר מהר. אם יישפך כאן דם, חלילה, או ייהרג סטודנט, יישאלו פה שאלות קשות.

"האם מערכת הביטחון אכן נתנה מערכת מיגון הולמת לאיום הקסאמים המתעצם? האם מי שמתגורר בשדרות או ביישובי עוטף עזה, או סטודנט שבא ללמוד בספיר מהמר על חייו? כיו"ר האגודה ומי שנבחר לייצג את הסטודנטים אני מקבל מאות פניות של סטודנטים מודאגים החוששים לחייהם ואני מוצא עצמי חסר תשובות".