שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ הכריע: בלי ועדת חקירה ממלכתית
    ברוב דחוק של ארבעה נגד שלושה החליט בג"ץ שלא להתערב בשיקול דעתו של ראש הממשלה, ולא להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר כשלי מלחמת לבנון השנייה. השופט ריבלין, שהוביל את דעת הרוב, הוסיף ביקורת לצד ההחלטה: "דחיית העתירה אינה באה להעניק גושפנקא לבחירת הממשלה. נבחרי הציבור עומדים לדין הבוחר". גורם משפטי בכיר: "בג"ץ לא הכשיר את ועדת וינוגרד"

    בג"ץ דחה אמש (ה') ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה את העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנון השנייה. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, והשופטים אשר גרוניס, סלים ג'ובראן ואסתר חיות התנגדו לעתירות. השופטים איילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין תמכו.

     

    "דעתי היא שלא קמה לנו עילה להתערב בהחלטת הממשלה. הממשלה היתה מוסמכת להקים ועדת בדיקה ממשלתית", כתב בהחלטתו השופט ריבלין, שהוביל את דעת הרוב.

     

     

    אלא שגם דעת הרוב לא הסתירה את ביקורתה על הממשלה ולא הצניעה את אי-שביעות רצונה ממינוי ועדה ממשלתית. השופט ריבלין מתח ביקורת מרומזת על הממשלה כשכתב כי "התנהגות הממשלה בכלל ובחירתה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדת בדיקה ממשלתית דווקא, נתונה גם למשפט הציבור".

     

    השופט ריבלין הוסיף כי "הימנעות מהתערבות אינה באה להעניק גושפנקא לבחירת הממשלה; דחייתה של עתירה אין בה בהכרח כדי להטביע בה חותם של 'כשרות' במישור הציבורי. אין בה כדי לשחרר את נבחרי הציבור מאחריותם הציבורית. נבחרי הציבור אחראים לתוצאות מעשיהם – הם עומדים לדין הבוחר וחייבים לו דין וחשבון".

     

    אי אפשר לנשום לרווחה

    השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה בפסק דינה, כי "מבין ההחלטות המדיניות המחייבות ריסון שיפוטי בולטות אלה העוסקות בענייני מלחמה ושלום. עניינים אלה מצויים בגרעין העמוד של הממשלה כרשות המבצעת של המדינה. סמכות זו מטבעה עומדת לפיקוח הכנסת והציבור".

     

    עם זאת, מוסיפה פרוקצ'יה כי "חרף האמור לעיל, כלל אי-ההתערבות בענייני פעולות השלטון בעניינים בעלי אופי מדיני ביטחוני לאומי אינו כלל מוחלט... כן יש להניח, כי כאשר פעולות השלטון בעניין מדיני אינה מתיישבת עם חוק המדינה, או עומדת בסתירה מהותית לעיקרי היסוד של שיטת הממשל הדמוקרטי, עשויה להידרש התערבות שיפוטית להגנה על יסודות השיטה".

     

    גורם משפטי בכיר אמר ל-ynet בעקבות פסק הדין כי "אף אחד לא יכול לנשום לרווחה אחרי פסק הדין הזה. זו הכרעה על חודו של קול. גם דעת הרוב מותחת ביקורת מרומזת לא קלה על הממשלה ולמעשה פסק הדין לא נותן הכשר לוועדה".

     

    העתירות בנושא הקמת ועדת החקירה הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ, נוכח המחאה הציבורית החריפה על שראש הממשלה אולמרט נמנע מלהקים ועדת חקירה ממלכתית, והקים תחת זאת ועדת בדיקה ממשלתית. בתחילת חודש אוקטובר הורה בג"ץ למדינה לנמק מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית ובתשובת המדינה לעתירה, שהוגשה חמישה ימים לאחר מכן, נאמר כי "ההחלטה בדבר אופן הבדיקה הינה לגיטמית וסבירה לחלוטין, המצויה בלב ליבו של מתחם שיקול הדעת הרחב הנתון על פי ההלכה הפסוקה לממשלה". 

      

    על פי הפסיקה הקודמת, הוסיפה אז הפרקליטות בשם הממשלה, "בית-המשפט הנכבד לא יחליף את שיקול דעתה של הממשלה בשיקול דעתו הוא". בתשובתה ביקשה המדינה לדחות את העתירות נגד ועדת הבדיקה שמינתה וטענה כי "אין קיום הבדל ממשי בין סמכויותיה של ועדת וינוגרד לבין סמכויותיה העיקריות של וועדת חקירה ממלכתית". 

     

    הפרקליטה מטעם היועץ המשפטי לממשלה הסבירה בבית המשפט כי "הדרג המדיני הגיע למסקנה שקיים צורך לחקור את התנהלות הדרג המדיני והביטחוני במהלך המלחמה, על מנת שניתן יהיה להסיק את הלקחים הנדרשים וליישמם בהקדם האפשרי, וזאת על מנת להשיג תוצאות משופרות בעימות עתידי שכמובן לא ניתן לשלול את התרחשותו".

     

    המדינה טענה כי לממשלה שיקול דעת רחב ביותר האם להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא מסוים, והוסיפה כי ספק אם יגיע אי פעם מקרה כה קיצוני שיוצא צו כזה. במקום אחר הוסיפה המדינה בתשובתה: "חזקה על ועדת וינוגרד שתקיים בדיקה ראויה, ממצה ויסודית, בהתאם למיטב שיקול דעתה המקצועית, ולאחר מכן תקבע ממצאים ותגיש מסקנות והמלצות, ככל שתראה לנכון כדי להביא לדחיית העתירות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יואב גלאי
    בג"ץ הכריע - אין עילה
    צילום: יואב גלאי
    צילום: ניב קלדרון
    ימשיך בעבודתו. השופט וינוגרד
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים