מי שלא רצה אותם בדרום לבנון
אם ישובו תומכי סוריה לשלטון הלבנוני תגלה ישראל כי למרות שהצליחה להרחיק את חיזבאללה מגבול הצפון, קיבלה אותו כממליך המלכים של הפוליטיקה הלבנונית ושל הממשלה הבאה בביירות
כמו חיילים ממושמעים נענו מאות אלפי שיעים מכל רחבי לבנון לקריאתו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לצאת לרחובות ביירות ולדרוש את התפטרות ממשלתו של פואד סניורה. אלא שבכך אין כל הפתעה, שהרי ברור לכל כי חיזבאללה נהנה כיום בלבנון מתמיכתם של מרבית השיעים, שהם העדה הגדולה במדינה.
פרופ' אייל זיסר הוא ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביבגם באיפוק ובריסון שנהגו המפגינים אין כדי להפתיע. חיזבאללה הוכיח בשנים האחרונות כי הוא שולט ביד רמה בתומכיו: ברצותו הוא מוציאם להפגנות ענק העוברות בשקט ובסדר מופתי, וברצותו הוא מוציאם לקרב.
מורה נבוכים
מיהם האוחזים בארץ הארזים?
רועי נחמיאס
מיהן הדמויות הבולטות בפוליטיקה של לבנון? מי קילל את אסד בחריפות אבל הפך תומך נלהב, מי שמע ממנו שהוא "דומה מאוד לאבא" שחוסל - ומי הזיל דמעה כשמשטרו הועמד בסכנה? רגע לפני מה שעלול להפוך למלחמת אזרחים נוספת - אלה הם אישי המפתח בביירות
ההפתעה היחידה שסיפקה ההפגנה בסוף השבוע היתה בזהותו ששל הדובר הראשי בה - הגנרל המארוני מישל עוון. עוון היה בעבר הרחוק אויבם המושבע של הסורים במדינה, אך כיום הוא בעל בריתו - ושמא משתף הפעולה הנרצע - של נסראללה, המקווה להיבנות על תמיכתו של חיזבאללה בדרך לארמון הנשיאות בבעבדה.
איפוק המפגינים, כמו גם העובדה שבחר להסתתר מאחורי הגנרל עוון, מעידים כי פניו של נסראללה אינם לשבירת כלים או למלחמת אזרחים עקובה מדם. נסראללה מבקש רק להכניע את פואד סניורה ולאלצו להיכנע לדרישותיו.
בשלב זה יסתפק נסראללה גם בכניעה של סניורה לחלק מתביעותיו, שהעיקרית שבהן היא כינונה של ממשלה חדשה שבה יהיו לנסראללה ולבני בריתו במחנה השיעי יכולת השפעה זוכות וטו על כל החלטה. זוהי מטרתו של נסראללה לעת עתה, שכן בטווח הארוך פניו נשואות כבר מזמן להשתלטות על לבנון, מתוקף היותה של העדה השיעית הגדולה במדינה. אבל לנסראללה יש סבלנות ואורך רוח, והוא מוכן להמתין עד שיבשילו התנאים למהלך הגדול.
ראש הממשלה סניורה נוהג לפי שעה באומץ לב בלתי רגיל נוכח מפגן האימה של נסראללה. הוא נהנה מתמיכה של מרבית בני העדות הסונית, המרונית והדרוזית, כמו גם מתמיכתה של הקהיליה הבינלאומית ומתמיכתן של מרבית מדינות ערב המתונות. אך בכך לא די. אם יתמידו נסראללה ותומכיו בחרם שהם מקיימים על ממשלתו, יתקשה סניורה להמשיך ולתפקד. אחרי הכל, המערכת הלבנונית אינה בנויה לתפקד במציאות שבה קרוב למחצית האוכלוסייה מחרימה את מוסדותיה.
מה שצפוי, אפוא, הוא בזאר לבנוני טיפוסי, שבסופו ייצא כל אחד מהצדדים וחצי תאוותו בידו: סניורה ייאלץ להיכנע למקצת מדרישותיו של נסראללה, ונסראללה ייאלץ לחזור בו מדרישות אחרות שלו. בכך יהיה כדי לדחות - אם כי לא למנוע - את המשבר הבא ואת זה שאחריו, שהרי הקרב על השליטה בלבנון יישאר ללא הכרעה ברורה.
אבל בלבנון, כמו בלבנון, לא תמיד ההיגיון הוא שקובע את מהלך הארועים. המחאות השקטות של תומכי חיזבאללה עלולות לצאת משליטה, ולחלופין עשוי סניורה להידחק להתפטרות, ומה שסביר יותר - לקבל מכתב התפטרות מהנשיא הפרו-סורי של לבנון, אמיל לחוד. מכיוון שקשה להניח שבפרלמנט הלבנוני הנוכחי יימצא רוב לממשלה לבנונית אחרת מזו של סניורה, המוצא היחיד מהמשבר יהיה ללכת אל העם ולקיים בחירות חדשות.
אם אכן יגיע המצב לכדי בחירות חדשות, ייתכן שבסיומן תהיה ידם של תומכי סוריה על העליונה (והרי לדמשק מומחיות מוכחת בחיסול יריבים פוטנציאליים ובארגון תוצאות בחירות בלבנון בהתאם לרצונה). עד כה בלמה וושינגטון את ניסיונותיה של דמשק לשוב ולשלוט בלבנון, אך כיום מנשבות בוושינגטון רוחות חדשות, ונוכח המבוי הסתום שאליו נקלעו האמריקאים בעיראק יוצאות קריאות לדיאלוג עם הסורים.
אם תומכי סוריה אכן ישובו לשלוט בלבנון, מי שישלם את המחיר יהיו קודם כל אותם לבנונים אמיצים שקיוו שלבנון תעלה על דרך הדמוקרטיה והחופש. אחריהם תשלם את המחיר ישראל, שתגלה כי הצליחה להרחיק את חיזבאללה מגבול הצפון, אך קיבלה אותו כממליך המלכים של הפוליטיקה הלבנונית ושל הממשלה הבאה בביירות. לבסוף תשלם את המחיר גם ארה"ב, שנפילת סניורה תסמן את סוף ההרפתקה שלה בלבנון ותסמן גם את הדרך להתקפלות האמריקאית מעיראק ולסיום חזונו של הנשיא בוש בדבר מזרח תיכון חדש.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
