פיירוז: גשר בין מתנגדי השלטון בלבנון לתומכיו

מלכת הזמר הלבנוני, הזמרת פיירוז, הצליחה לכנס בסוף השבוע האחרון תחת קורת גג אחת תומכים בממשלת לבנון החדשה ומתנגדים לה המנסים להביא להפלתה. באזור בעלבק המתוח ולמוד הקרבות מתברר שגם המוזיקה היא פוטנציאל למחלוקת, בעיקר כשמדובר בעיבוד מחודש למחזמר בכיכובה של הדיווה הלבנונית העוסק בממשלה מושחתת.

המחזמר "סאח אל-נום", או בתרגום חופשי "להתעורר", אמור היה לפתוח את פסטיבל הקיץ בעיר העתיקה של בעלבק. מתקפת צה"ל בלבנון בחודשים יולי-אוגוסט אילצו את המארגנים לדחות את הפתיחה לחודש דצמבר מתוך תקווה שעד אז ישככו הדי המלחמה. כעת התנגשה הפתיחה החגיגית עם המשבר החדש שרבים בלבנון חוששים שיוביל לקרע חסר תקדים בין הפלגים השונים.

למרות האירועים הפוליטיים הקשים פקדו המוני מעריצים את המחסומים המשטרתיים והצבאיים שהובילו למתחם המופע של פיירוז. "הגעתי לראות את פיירוז כיוון שהיא סמל של לבנון", אמר מוזיקאי צעיר שנכח באירוע. "הגענו הנה ומצאנו חיים", הוסיף אחר. 6000 איש פקדו את האולם בו הופיעה פיירוז וקיבלו את הזמרת במחיאות כפיים סוערות. הזמרת בת ה-72 נחשבת למיתוס חי מאז מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990) שבמהלכה היתה לדבר היחיד עליו הסכימו הצדדים הלוחמים. העיתונאית דונה אבו-נאצר מדווחת כי גם כיום נותר מעמדה של פיירוז כמות שהיה – זמרת אהודה על כל תושבי לבנון. "אחרי המופע הצדדים הניצים שהיו נוכחים בקהל טענו שגיבורי המחזמר מייצגים אותם והתעקשו שהדמויות הרעות מייצגות את מנהיגי המחנה השני", אומרת אבו-נאצר.

המחזמר "סאח אל-נום" הוא אלגוריה על מנהיגים מושחתים שבפעם האחרונה הוצג לפני 30 שנה בלבנון. ב-1970 המחזה הציג פעמים ספורות בלבד בעקבות מותו של נשיא מצרים גאמל עבדל נאצר, שאילץ את המפיקים לבטל את ההופעות. במחזה שזור ריקוד הדבקה המסורתי והוא מלווה את סיפורו של שליט עצל ואוטוקרטי שמקיץ משינה עמוקה רק כשהלבנה במילואה. בשעות ערותו הוא מאלץ את נתיניו להעביר לו כספי שוחד ושירותים ומסכים להיעתר רק לתלונותיהם של שלושה מהפונים אליו לסעד. הגיבורה, ציפורן (אותה מגלמת פיירוז), גונבת את חותם השליט, סממן הכוח, וחותמת בשמו על עצומות לרוב. מאוחר יותר היא זורקת את החותם לבאר. לאחר שהתגלתה, ציפורן מחזירה את החותם ובמקום להעניש אותה ממנה אותה השליט לשומרת החותם בזמן שנתו.

המחזמר בן השעתיים, ובעיקר מסריו, הדהדו בקהל. בעבור תומכי החיזבאללה שיקפה העלילה את מה שהם מגדירים כאוזלת ידה של ממשלת סניורה. תומכי ממשלתו של סניורה ראו במחזה תיאור מדויק להבטחות הריקות של תומכי סוריה ששלטו בלבנון במשך יובלות. "עלילת המחזה מקבילה למה שמתרחש כיום", אמרה בחורה שהשתתפה שעות ספורות לפני המופע בכינוס שערכו תומכי החיזבאללה, "אלה שהכוח בידיהם, ממש כמו השליט במחזה, תמיד מטרה לביקורת".

המחזמר הסתיים במחיאות כפיים סוערות שהשכיחו לרגעים ספורים את השסעים הקשים בלבנון אך כשהאור נדלק והטלפונים הסלולריים החלו לפעול, התקבלו ידיעות על מותו של מפגן שיעי באחת השכונות הסוניות בבירה. הקהל התבקש למהר ולחזור לביתו מפחד לפעולות נקם.