משטרה יקרה - עזבי את הכדורגל, התרכזי בלכידת אסירים

ישראל 2006. רק בשכונה הפאתטית שלנו, אולי גם באיראן ובסוריה, יכולה משטרה להחליט היכן ישבו אוהדים ביציע, כמה אוהדים יגיעו מכל קבוצה, ואיך יתנהלו העניינים. רק בישראל יכולה ההתאחדות לכדורגל לאפשר למשטרה לעשות כרצונה, ולאפשר הזזת מקום משחק שלוש פעמים בתוך 24 שעות. אחרי זה, היו"ר המכובד יכול להוציא מכתב גינוי.

רק בישראל, אוהדים לא יכולים לקבל את הכרטיסים עליהם שילמו במיטב כספם, שעות ספורות לפני שריקת הפתיחה. רק בישראל לא יכולים אוהדים של קבוצה שרכשו מנויים ליציע ספציפי, לשבת במקום המיועד להם, כי המשטרה החליטה לעשות להם טרנספר ליציע אחר, בתואנות של חוסר יכולת לאבטח את אוהדי הקבוצה היריבה.

רק בישראל, מאות שוטרים מגיעים לכל משחק, מרוויחים שכר עתק ולא ממש עושים את העבודה שלהם כמו שצריך. כי בכל משחק אנחנו רואים רימוני עשן וחזיזים שנזרקים למגרש, אחרי בדיקות בטחוניות "קפדניות".  

רק בישראל, יכולה משטרה לקבוע גורלות, להזיז ביתיות, להגביל את מספר הצופים ולהכניס את הקבוצות להוצאות היסטריות, ואחרי זה לפרק אוהדים במכות ולהשתמש בכוח פיזי בצורה לא הגיונית. תשאלו את עידו אסף, אוהד הפועל תל אביב שאיבד אשך בקריית אליעזר בגלל אלימות שוטרים.

רק בישראל, כנראה שלא באיראן ובסוריה, אין שר ספורט שדואג לפתור את הנושא אחת ולתמיד, להעמיד את המשטרה במקומה ולדאוג שהכסף הרב שמועבר לכחולי המדים של קראדי מעניק תמורה מלאה. רק בישראל, אין שר ספורט שיאיים על המשטרה שאם השירות שהיא נותנת לא ישתפר, הוא יועבר לידיים של חברות אבטחה פרטיות.

אז משטרת ישראל היקרה, שוטרים נכבדים: או שתעשו את העבודה שלכם כמו שצריך ותתנו שירות לפי הדרישות, או שתניחו לכדורגל הישראלי לנפשו, הוא כבר יסתדר עם חברות אבטחה פרטיות. עדיף שתתעסקו בלכידת אסירים נמלטים.