הפור נפל?
אנשים חסרי עניין, התלחשויות, ורחשים. כך נראה אתמול מרכז העבודה. עמיר פרץ כבר לא עורר עניין כמו פעם. גם לא עורר אמוציות. ולמרות הכל, מוקדם עוד להספיד את האיש שחי בשביל קמפיינים. אם יריביו לא ישכילו להתאחד סביב מועמד אחד, פרץ עוד עשוי להרוויח מן ההפקר
אפשר היה להרגיש שפרץ במצוקה. הנאום שלו, נאום שהיה אמור להרעיד את האולם ולסחוף את חברי המרכז לכיוונו, היה חלוש וחיוור בדיוק כמוהו. הוא חזר על טענותיו מן העבר, האשים את כל העולם ואישתו ברדיפה אישית, מיחזר כותרות. בקיצור, לא סיפק את הסחורה. והחברים השיבו לו בהתאם. מעטים, אולי כולם מלבד העיתונאים, הקשיבו לו במהלך הנאום. הרחש-בחש באולם היה אינסופי והוא גבר והלך ככל שנאומו של היושב ראש התקדם. האנשים איבדו עניין, העדיפו להתלחש זה עם זה. עמיר פרץ כבר לא עורר עניין כמו פעם. גם לא עורר אמוציות.
מועמד עטוף בצלפון
העניין הוא, שעמיר פרץ הוא לא היחיד שיש לו בעיות. עמי אילון, מי שנראה הערב כמועמד המוביל לראשות העבודה, הוא עדיין בגדר תופעה לא ברורה ולא מפוענחת. שרים וחברי כנסת בסיעת העבודה לא מכירים אותו ולא את עמדותיו העטופות בצלופן. לא באמת מכירים. חלקם אף חוששים ממנו, סולדים מן האפשרות שהוא ייבחר לראשות המפלגה ויהפוך שולחנות. אנשיו של אילון מגדירים אותו כמשקם, כאדם שהדבר שהוא יודע הכי טוב לעשות זה להציל מקומות מקריסה טוטאלית: את השייטת, את חיל הים, את השב"כ, ועכשיו - את מפלגת העבודה.ודווקא התדמית היא זו שמפחידה אנשים. אנשי מפלגת העבודה יודעים להתמודד עם מה שהם מכירים, אבל פוחדים מהלא מוכר. גם היום, למשל, מגדירים כמה מבכירי העבודה את אילון כ"חיזר", כ"מצנע בלי זקן". הם מסתכלים עליו צועד נמרצות במסדרונות הכנסת, ולא מבינים מה עובר לו בראש. הם מסתכלים עליו בוועדות הכנסת, וחושבים שהוא מוזר, לא מחובר. אילון, מצידו, לא עוסק בהכחשות, לא מתאמץ להסביר מה ולמה. הוא בשלו. וזה מפחיד את חבריו למפלגה אפילו עוד יותר. כי עם אדם שלא סופר אותך, קשה הרבה יותר לסגור דילים, לגנוב סוסים, לבשל איזו קומבינה.
לכן, אילון נראה אומנם כמועמד מוביל, אך הכל עוד פתוח. שישה חודשים הם הרבה זמן, ויש עוד אינספור מהלכים שלא נעשו ושיכולים לשנות את המציאות. וגם אינספור שאלות פתוחות. הנה כמה מהן.
מה יהיה עם אהוד ברק? האם יברח שוב מן הצורך להתמודד עד הסוף, או שייכנס בכל הכוח לקמפיין בחירות וינסה לשקם את מעמדו הציבורי הנורא? חלק ממקורביו אומרים שהוא ירוץ, אך ברק עצמו מפזר מסרים סותרים.
האם אופיר פינס ודני יתום אכן ירוצו עד הסוף כפי שהם מבטיחים? הרי אם השניים האלה יראו שמועמדותם רק מזיקה למאמצי ההדחה של פרץ, מן ההגיון שלא יתעקשו ללכת עם הראש בקיר. ומה יקרה אם פרץ ינצח בניגוד לכל הציפיות? האם העבודה תתפלג ותתפצל, כפי שמאיימים כמה בכירים? והאם יהיו בחירות נוספות לפני הבחירות הכלליות?
כדאי לשים לב...
ביום חמישי שעבר קרה משהו די מפחיד בפוליטיקה הישראלית. מפלגת ישראל ביתנו, בראשות השר האסטרטגי, הדמוקרט הנאור השואף לראשות הממשלה אביגדור ליברמן, כינסה בשו-שו מוחלט ישיבה של ועידת המפלגה. לא ישיבת סיעה, ואפילו לא ישיבת מועצה או מזכירות. ועידה, המוסד הבכיר של כל מפלגה דמוקרטית ומתוקנת בישראל.
אלא שליברמן וחבריו לא חשבו לנכון לעדכן את הכתבים הפוליטיים בישראל על דבר קיומה של הוועידה. הם שמרו אותה בסוד מוחלט, וקיוו שאף אחד לא יגלה אותה. וזה יכול היה לעבוד, לולא ידיעה עיתונאית של כתב עליה שחשפה את הכינוס.
כשפנה תא הכתבים הפוליטיים לדוברים של ליברמן, הם לא הבינו על מה המהומה. לא הבינו מדוע זה מוזר שהמפלגה הרביעית בגודלה בישראל מקיימת את ועידתה תחת מעטה של חשאיות. "האירוע לא היה פתוח לתקשורת", נמסר לכתבים בלאקוניות.
לפנייה לכתב/ת 
