שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כמה עולה להרוג חיזבאללונר?
    לפני שמוסיפים הון לביטחון, כדאי לבדוק יחס עלות-תועלת בלבנון

    ראש הממשלה הכריע השבוע: תקציב הביטחון לשנה הבאה יגדל בעוד כשני מיליארדי שקלים. התוספת נומקה בעלויות הגבוהות של מלחמת לבנון השנייה. אכן, גבוהות היו עלויות אלו. אישיות בכירה במגזר העסקי הציעה לי לבחון אותן לפי המדדים הכספיים המקובלים במגזר: עלות מול תועלת. הנה המדידה, בסכומים מעוגלים:

     

    תקציב הביטחון ל-2007 יסתכם, אחרי התוספת הנוספת, בכ-52 מיליארדי שקלים - ב-10 מיליארד יותר מחוק התקציב המקורי ל-2006. במהלך השנה השוטפת אושרו לתקציב המלחמה עוד מיליארדי שקלים, כך שעלותה הצבאית הכוללת מוערכת בלפחות 12 מיליארד. העלות האזרחית של המלחמה, הלוקחת בחשבון את הנזקים לרכוש ואת הפסד התוצר הלאומי - אך לא את הפגיעה בחיי אדם - מוערכת ב-10 מיליארדי שקלים. בסך הכל עלתה לנו אפוא "המערכה בלבנון", כשמה הרשמי, כ-22 מיליארדי שקלים, שהם 5 מיליארד דולר.

     

    ומה שווי התועלות הצבאיות שהופקו ממנה? ישראל לא כבשה שטחי אויב. כושר ההרתעה שלה מול אויביה לא התחזק, לבטח לא בשיעור מודגש. במהלך הקרבות חיסל צה"ל כ-250 מחבלי חיזבאללה (לפי ההודאה האחרונה של הארגון) והרס מספר בנייני מטה ברובע השיעי בביירות ובדרום לבנון. ניתן לאמוד את הנזק לרכוש ולמלאי התחמושת של חיזבאללה בכחצי מיליארד דולר. חיל-האוויר אמנם הסב נזקים לתשתיותיה האזרחיות של לבנון, אך את אלו לא נוכל להחשיב כתועלותיה של המלחמה. הבה נניח שלמלחמה היו עוד כמה תוצאות חיוביות מבחינת ישראל, כמו פציעת מאות מחבלים והרחקה זמנית וחלקית של חיזבאללה מהגבול. נעניק להישגים אלו את תג המחיר הגבוה של מיליארד דולר.

     

    מה שנותר הוא החישוב הפשוט הבא: הריגת 250 לוחמי חיזבאללה = הוצאה של 3.5 מיליארד דולר. במילים אחרות, חיסול מחבל אחד עלה לישראל 14 מיליון דולר. לא, זו לא טעות בחישוב: 14 מיליון דולר הוציאה מדינת ישראל, שיש לה צבא המחשיב את עצמו לאחד היעילים בעולם, כדי להרוג מחבל אחד של חיזבאללה. מה שהופך את מלחמת לבנון השנייה למלחמה היקרה בתולדות המדינה, יחסית לתוצאותיה.

     

    לקנות את חיזבאללה

    המודיעין הישראלי משער שלו הציע גורם בינלאומי לכל לוחם חיזבאללה חצי מיליון דולר במזומן על-מנת שיפרוש מהזרוע הצבאית של הארגון, מאות היו ניצבים בתור לכסף. תמורת מיליארד דולר יכולנו, לפיכך, לקנות את הסתלקותם של 2,000 לוחמי חיזבאללה - ועדיין לחסוך למשק 2.5 מיליארדי דולרים. זאת בלא מלחמה, בלא קטיושות, בלא פצצות מצרר, בלא הרוגים ופצועים.

     

    מה הפך את המלחמה בלבנון בקיץ 2006 ליקרה כל-כך? השימוש הלא-מושכל ביתרון התחרותי המובהק של צה"ל - הטכנולוגיה. מתחקירי
    המלחמה מתברר ששכבה שלמה של קצונה לא יודעת, פשוטו כמשמעו, איך להשתמש בשדה קרב אמיתי באמצעי לחימה של הטכנולוגיה העלית ובמערכות מידע ובקרה מתקדמות. חיל-האוויר יודע זאת, מספר קטן של יחידות נבחרות בחילות אחרים יודעות זאת, אבל הרוב הגדול של בוגרי קורסי הקצונה הצה"ליים לא הוכשרו ולא אומנו לנהל מערכות קרב היי-טקיות. וכך, במקום לנצל את פירות ההשקעה בטכנולוגיות צבאיות חדשניות, חזר צה"ל להשתמש באמצעים ישנים, כבדים, בזבזניים וזורעים הרס מיותר. הם עלו המון כסף והשיגו תוצאות דלות.

     

    כדאי לממשלה לברר את הסיבות ליחס העלות/תועלת הנמוך כל-כך במלחמת לבנון השנייה, בטרם היא מאשרת עוד תוספת כספים לביטחון ומחייבת עוד קיצוץ בתקציבים חברתיים.

     

    עוד בבלוג: היהודים של סטלין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים