פרס: סוריה מתעתעת, צריך להתמקד בפלסטינים
המשנה לראש הממשלה אומר בראיון ל-ynet כי הוא עדיין לא מאמין לאסד: "ארבע פעמים הצענו שלום ולא קרה דבר". במקום זאת, הוא מעדיף לחכות שהכאוס ברשות יירגע ואז להוביל תהליך של שלום, על בסיס פרויקטים כלכליים. ומה הפתרון שלו לקסאמים? "צריך לבחון אנליטית מה יכול להפסיק את הירי ולהפעיל אמצעים אלה", הוא מנתח
"צריך להיזהר שאש שיוצאת מהפה לא תהפוך לאש שנורית על אנשים. צריך לשמור על הבלגה בדיבור - כל מה שנגיד עלול לפגוע. עם זאת, איני מדבר על הבלגה בתגובה, צריך לבחון אנליטית מה יכול להפסיק את ירי הקסאמים ולהפעיל אמצעים אלה", כך אומר הבוקר (יום ה') בראיון ל-ynet המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס.
השר פרס, יונה צחורה שדוחה לאחרונה יד מושטת לכאורה של אסד, לא שינה את דרכו. הוא עדיין מאמין בדיבורים ולא במלחמות, ועודו סבור שיש לתת סיכוי לאפיק הפלסטיני, על אף הכאוס ברשות, ירי הקסאמים וההנחה שכרגע אין דרך הנראית לעין להתניע את התהליך המדיני. בנוסף, הוא עדיין לא איבד את התקווה שבסופו של דבר הכלכלה תנצח את המלחמה, והרגיעה תבוא למזרח התיכון על ידי חברות הון פרטיות ולא על ידי ממשלות.
איך עוצרים את ירי הקסאם? נדמה שהפסקת האש מתקיימת רק על ידי צד אחד, הישראלי.
"ראשית ולפני הכל צריך לזכור שהמצב כרגע ברשות הפלסטינית שונה. יש שם מאבק סוני-שיעי, שישראל לא צריכה להיות מעורבת בו כלל ועיקר. זה לא עניין שלנו. נכון שהמשך ירי הקסאם הוא עניין שלנו, אך צריך להבליג בעיקר בדיבורים. בהתחלה מדובר באש מהפה, שהופכת לאש שמופנית לעבר אנשים - כל מה שנגיד עלול לפגוע. עם זאת, בעניין המבצעי, ישראל תבחן אנליטית את האמצעים שעומדים לרשותה לעצור את האש ותעשה את הנדרש. זאת, לצד המשך פיתוח הטכנולוגיה לעצירת הקסאם בזריזות וביעילות".
לאור ההתפתחויות האחרונות וההצהרות מדמשק, האם בשאר אסד הוא פרטנר?
"אם הוא רוצה להיות פרטנר, שיעשה מה שעשו לפניו סדאת, חוסיין וערפאת. אם הוא יעשה כמוהם - הוא יקבל את מה שהם קיבלו. הצרה היא שהוא רוצה לנהל משא ומתן עם האמריקנים, לא איתנו. ארבע פעמים הצענו לסורים שלום, כולל ירידה מרמת הגולן, וארבע פעמים זה לא קרה. נכון שזה היה בימי אביו, חאפז, אבל עכשיו חובת ההוכחה עליו. מדינאי נבחן על פי מעשיו ולא על פי הצהרותיו.
"אסד הצעיר מצהיר כל יום משהו אחר, ועושה דבר אחר. השאלה אם מדובר כאן בהדמנות של ממש, או ב'פאטה מורגנה'. אין לי כלים היום לומר שאין המדובר בחיזיון תעתועים. אם זאת אכן הזדמנות, צריך לנצל אותה. אם לאו, אני לא רוצה להיות שם".
באיזה ערוץ צריכה ישראל ללכת, הסורי? הפלסטיני?
"אני חושב שבמציאות הנוכחית, ולמרות הכאוס ברשות הפלסטינית, צריך ללכת בערוץ הפלסטיני. אם נלך על שני הערוצים, אנו עלולים להיכשל בשניהם. יש להמתין בסבלנות שהבעיה בין הפלגים ברשות הפלסטינית תיפתר. הרי החמאס הוא אמנם סוני, אך נתמך על ידי הזרם השיעי שמקורו בטהרן. כשתסתיים המחלוקת שם, עלינו להכנס לעובי הקורה ולהתקדם בדיאלוג עם הפלסטינים.
"בערוץ הסורי הדברים נראים כרגע לא מעשיים. חובת ההוכחה על הסורים. דווקא בגלל שאני איש של שלום, אני אומר קודם כל לגמור את הנושא הפלסטיני. אסור לנו לפתוח שתי חזיתות של משא ומתן, אנו עלולים ליפול כאן וכאן".
האם גם אצל הפלסטינים מדובר במבוי סתום?
"הדרך הנכונה לשלום אינה בניסיון נוסף לבחור בין פונדמנטליזם איסלאמי לדמוקרטיה מערבית. זה הרי בלתי פתיר בעליל. מה שצריך לעשות הוא להבין שהפתרון לשלום נמצא בדרך הכלכלית. ממשלות טובות למלחמות, אבל בשביל שלום צריך חברות פרטיות, צריך את הכלכלה. זה יביא לרגיעה ולשקט.
"עכשיו יש לנו הזדמנות של ממש לעשות זאת, באמצעות פרויקט עמק השלום. המלך הירדני, ראש ממשלת ישראל ויו"ר הרשות הפלסטינית הפקידו בידי מכתבים שהם מוכנים ללכת על הפרויקט הזה, בשווי של כעשרה מליארד דולר. מכאן אפשר ללכת עוד צעד ועוד צעד לשלום, דרך מתן עבודה, ודרך הזרמת מים מים סוף לים המלח".
לפנייה לכתב/ת 
