אסתי טל רואה ליונית בשורות

כמה פרטים על יונית

יונית, רווקה בת 50, מניחה שאישיותה גרמה לכך שהיא בודדה. כדי לבדוק אם רווקותה נובעת מאופייה, היא שלחה שני כתבי יד שונים. האחד מלפני כעשרים שנים והשני מהתקופה הנוכחית. יונית ביקשה השוואה בין קווי האופי הנראים בכתב ידה לאורך השנים. "משהו בי מונע מגברים להתאהב בי", כתבה, "היום אני כבר רווקה זקנה, ואולי הייתי כך מלכתחילה?"

מה אני רואה בשורות שלה

כתב היד ה"ותיק" של יונית נכתב על גבי דף שורות, בזמן שהכתב הנוכחי, נכתב על גבי דף חלק. אין לכך משמעות, משום שגם על דף חלק וגם על דף שורות היא שומרת על קו ישר. השוני הבולט בין כתבי היד הוא הרווח שבין המילים והשורות. כיום היא כותבת הרבה יותר צפוף מעבר. הבדל נוסף בולט הוא משיכת האותיות כלפי מטה. את האותיות האמצעיות (ת', ג', ע') היא "מושכת" כלפי מטה, יותר מאשר בעבר. דבר זה מבטא את הצורך שגבר עם השנים בביסוס חומרי וכלכלי. האינטליגנציה של יונית גבוהה מאוד, יש לה כושר ריכוז גבוה ולמרות זאת היא פועלת לרוב על פי החושים. לפעמים אפילו באופן אימפולסיבי. בכתב ידה יש "פלישות" של אותיות אל השורה שמתחת ומעל, דבר המלמד על הצורך שלה לדעת. היא כל-כך סקרנית, עד כדי כך שלעתים היא פולשת לטריטוריה של הזולת. אך אל לנו לטעות, היא מנומסת ומסורה. ברגע שהיא מבינה שפלשה לתחום אישי, ויש מי שעלול להיפגע מכך, היא תחדל מכך מיד.

כתב ידה של יונית, מן העבר

כתב ידה של יונית, כיום

סימן נוסף בולט בכתב ידה הוא השוליים הרחבים המלמדים על נימוס ואדיבות. הם כל-כך רחבים עד שנדמה שיונית רוצה להשאיר את עברה מאחוריה, רחוק ככל האפשר. הריצה קדימה אל הזולת, נובעת יותר מהצורך לברוח מעצמה, מאשר מהצורך לעזור לזולת. הניגוד הגדול שבין שני סימני כתב דומיננטיים מלמד על קונפליקטים שמלווים אותה, אך גם על חששותיה מפני התחלות. המקום היחיד בו יונית מהססת הוא ההתחלה. ברגע שהיא כבר התחילה קשר כלשהו (זוגיות, עבודה וכו') היא משתלטת על השטח ולא עוצרת עד לרגע בו היא תופסת, שהיא עלולה להפחיד, אפילו שהיא פועלת מתוך התלהבות וערנות בלבד.

שילוב תכונותיה ומענה לשאלתה

האם רווקות היא גזרה משמיים? במכתבה משתמשת יונית במינוח "בדידות" ומציינת שלא בחרה בכך. תשובתי היא שרווקות אינה מקצוע. רווקות הינה מצב שנובע מהתנהלות חיינו. אני סבורה שהתנהגותה היא זו שמובילה לכך: יונית בורחת מעברה ומעצמה. היא נלהבת לעסוק בענייני האחרים, עד כדי כך שלפעמים נדמה שהיא מממשת את עצמה דרך הזולת. לכן היא חושבת שעליה להתאים עצמה לחיי "רווקה זקנה", כלשונה. ההנחה שלה שעליה לשעשע ולספק את צרכי האחר, מקורה בטעות בסיסית. ברגע שיונית תאהב ותעריך את עצמה כמו שהיא, היא תשאיר מקום לאחרים להיות לצדה. אם לא תפעל כל הזמן כדי למלא את החסר "להם", יישאר "להם" מקום לידה. לשאלתה "אולי הייתי כך מלכתחילה?" זו שאלת ביצה ותרנגולת, ועליה אין מענה. המלצתי מניתוח כתבי היד היא שבעתיד, כשייווצר הקשר הבא, שלא תנסה לרצות אף אחד. עליה להשאיר מקום מסביבה, יהיה מי שימלא אותו ברגע שירגיש שיש לו לידה מקום.

מה בשורות שלכם

הרחיקו את הדף עליו כתבתם והסתכלו: האם אתם רואים יותר "שחור" או יותר "לבן"? האם יש מרווחים או שהכתב צפוף? האם אתם נותנים מקום מסביבכם או שאתם כל הזמן פועלים ותופסים את המרחב? והשוליים, עד כמה יש הבדל בין שולי ימין לשולי שמאל? שוליים מאוד רחבים מצד אחד ומאוד צרים מצד שני, בנוסף לרווחים קטנים בין המילים והשורות, ילמדו לא רק על צפיפות רבה ופעילות, אלא גם על קונפליקטים רבים. מודעות לכך יכולה לשנות את דפוסי ההתנהגות שלכם.

איך משתתפים במדור? שולחים לאסתי שאלה בצירוף דוגמת כתב יד שלכם ושל בני זוגכם, ילדים או חבריכם. ציינו מין, גיל ומהי היד הכותבת. את הדוגמה יש לכתוב לאורך דף שלם ללא שורות, בעט כדורי בלבד. דואר: "רואה לכם בשורות", עיתון לאשה, רחוב המסגר 9, תל-אביב 67776