בשנות התשעים נתגלו כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש שלנו, גילוי שעורר את התקווה לאתר חיים בחלל במרחק של שנות אור מאיתנו. עד היום התגלו כבר למעלה ממאתיים כוכבי-לכת כאלה (210, נכון לזמן כתיבת שורות אלו ) ועוד היד נטויה. התגליות הללו, מלהיבות ומרתקות ככל שיהיו, עדיין אינן מבשרות על האפשרות לקיומם של חיים מחוץ למערכת השמש שלנו, מכל מקום – חיים אורגאניים כפי שאנו מכירים אותם. כדי שכוכב-לכת יוכל גם לקיים עליו חיים הוא צריך לעמוד בכמה תנאים, שאחד מהם הוא היותו כוכב-לכת דמוי ארץ: כוכב-לכת הדומה לכדור הארץ בכמה מאפיינים, ובהם גודל, קיומם של מים על פניו.

העובדה שעדיין לא התגלו כוכבי-לכת דמויי כדור הארץ אין פירושה שהם אינם קיימים; שכלול אמצעי התצפית בשנים הקרובות עשוי להביא לגילויים

תנועתם של כוכבי-לכת אלה הביאה להשלכתו של חומר רב מן הדיסקה הפרוטו-פלנטרית (דיסקת החומר שממנה עשויה מערכת שמש לפני התגבשותה לכוכבי-לכת ולגופים אחרים) כלפי חוץ. החומר הפלנטרי הושלך למסלול שבו הוא נוטה יותר לקרוס לתוך עצמו וליצור כוכבי-לכת דמויי ארץ. באותה עת גרם החיכוך עם החומר המקיף את כוכב האם (הדיסקה הפרוטו-פלנטרית) להאטת מהירותם של גופים עשויים מקרח, המצויים הרחק מכוכבי-הלכת דמויי הארץ. עקב האטת מהירותם הם נעו לעבר השמש, ותוך כדי כך העבירו מים לכוכבי-הלכת המתהווים, דבר שהביא להיווצרותם של אוקיאנוסים על פניהם.

המדענים, שהסתייעו בהדמיות מחשב, העלו שאחת מכל שלוש מערכות שמש שהתפתחו מכילה כוכבי-לכת דמויי ארץ המצויים באזורים מאפשרי החיים (habitable zones) שסביב כוכב האם. על פי הערכת המדענים, הזמן שנמשכת היווצרותו של כוכב-לכת דמויי ארץ באזור מאפשר חיים מגיע לכל היותר ל-200 מיליון שנה. האם יסתבר בעתיד שאכן הגלקסיה שלנו גדושה בכוכבי-לכת דמויי ארץ ואולי אף שהיא משופעת בחיים?