המירוץ הקשה בעולם
מאז יצא לדרכו מירוץ הדקאר, נרשמו אין ספור טרגדיות, ימים ארורים וקשיים מעל ומעבר ליכולתם של המשתתפים השונים. ה-6.1.2005 היה אחד מהימים האלה
כמעט בכל שנה יש יום אחד כזה, לפחות. יום בו מזג אוויר, תנאים טופוגרפיים וקשיים שרוכבים ונהגים "סוחבים" מימי מירוץ קשים קודמים, מצטרפים יחדיו למצב בלתי אפשרי. כזה בו גם המנוסים מכולם, הטובים בעולם, אלה הנתמכים על-ידי קבוצות ענק של רכבי סיוע, מכונאים, תקשורת משוכללת והציוד הטוב ביותר שכסף יכול לרכוש, לא מסוגלים להמשיך.
ימים בהם חולפות השעות, אבל מעט מאד רוכבים ונהגים חוצים את נקודות הציון הראשונות. ימים בהם המארגנים כבר יודעים כי מתקרב לילה ארוך במיוחד, לאורכו יגיעו עוד ועוד רוכבים ונהגים מותשים, אחרי שעות ארוכות של נהיגה ומלחמה בלתי פוסקת בחולות, ברוחות, בסלעים ובתקלות הבלתי צפויות. כזה היה ה-6.1.2005, ממנו אנחנו יכולים לתת לכם טעימה קטנה, אבל מאד מייצגת.
ותאמינו לנו, עוד לא ראיתם (ושמעתם) כלום:
