שתף קטע נבחר

שגריר גרמניה: "שלום עושים בצעדים קטנים"

גרמניה נכנסה ב-1 בינואר לתפקיד הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי עם שאיפות להפיח רוח רעננה ביבשת גדולה ועייפה. ביחס למזרח התיכון, תמשיך גרמניה להפגין "מעורבות" - בעיקר הקשבה לצרכים ויצירת תנאים לדיאלוג, אומר בראיון ל-ynet שגריר גרמניה בישראל ד"ר הארלד קינדרמן. "לא נפתיע אתכם. אל תחששו מפנינו", הוא אומר

זהירות, צניעות ושיתוף - אלה הן מילות המפתח שמאפיינות את מדיניות החוץ של ממשלות גרמניה, תכונות שהובילו אותה למלא כיום תפקיד מפתח בדיפלומטיה הבין-לאומית.

 

לכן, שגריר גרמניה בישראל, ד"ר הארלד קינדרמן, לא שש להתראיין. הפוליטיקאי המנוסה, שמקורב ביותר למעגלי השלטון הפנימיים בברלין, הגיע לארץ לאחר ששירת מספר שנים כשגריר ארצו בערב הסעודית. משם הביא עמו היכרות עמוקה ואישית עם העולם הערבי, וצניעות רבה מאוד לגבי היכולת של המערב לשנות באופן דרמטי את התהליכים שמתרחשים באיזור.

 

בראיון מיוחד ל-ynet לרגל מינויה של גרמניה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, אומר קינדרמן שצריך להטיל ספק גדול ברעיונות גדולים לפתרון בעיות האיזור, כמו תוכנית הדמוקרטיזציה של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש עבור מדינות ערב המתונות. "שלום עושים בצעדים קטנים", הוא מסביר את נקודת המבט המעשית הגרמנית. בעיניו, הסכסוך בין ישראל לשכנותיה תופס מקום מרכזי במדיניות החוץ של גרמניה, "כי הוא נוגע בנו לא רק פוליטית, אלא גם רגשית וכלכלית".

 

בישראל מטילים ספק גדול ביעילות ובמוטיבציה של כוח יוניפי"ל, שאמור לאכוף את אמברגו הנשק על חיזבאללה. בכוח משתתפים גם חיילים גרמנים, והעלות לממשלת גרמניה גבוהה מאוד. כשנשאל האם החיילים הגרמנים יישארו בשטח גם אם יתחמם, מנסה קינדרמן להרגיע.

 

"אל לישראל לחשוש מפני מדיניות החוץ הגרמנית במזרח התיכון. יש הסכמה בין שני הצדדים שלא נפתיע אחד את השני. אנחנו מנהלים יחד מדיניות חוץ שיתופית ואינטנסיבית. גרמניה עסוקה במדיניות שלום. למרות זאת, אנו מודעים לכך ששלום זקוק לעיתים להגנה צבאית – גם אם אין פירוש הדבר שאנו ננהל מדיניות מיליטריסטית. אני בטוח שתמיד נמצא את המקורות כדי לממן את הכוחות המיוחדים שאמורים להגן על השלום בעולם".

 

גרמניה רוכשת לאחרונה יותר ויותר בטחון עצמי. כיום היא אחת המדינות התורמות החשובות באיזור, ועתה היא התייצבה גם עם כוח צבאי. האם במסגרת השינוי הזה ישראל צפוייה ליותר ביקורת מצד גרמניה, שעד כה נמנעה מלהטיח בה ביקורת באופן פומבי?

 

"בין שתי המדינות יש יחסים קרובים במיוחד. אנחנו יותר בטוחים בעצמנו, אבל אנחנו לא מתנפחים יתר על המידה. בין חברים יש לעיתים חילוקי דעות, אבל אנחנו נוהגים להביע את דעתנו בצורה פתוחה וכנה מאחורי דלתיים סגורות".

 

האם קיימת סכנה שהביטחון העצמי החדש של הגרמנים, שהתבטא במונדיאל בפטריוטיות חדשה, יעודד את הנאציזם?

 

"ימנים קיצוניים אינם פטריוטיים – הם אינם אוהבים את מולדתם באמת. אין לדעתי בגרמניה סכנה של התעוררות הנאציזם. אצלנו התפתח פטריוטיזם מזן חדש, שיש המכנים אותו פטריוטיזם חוקתי, ואין לדעתי קשר או מדרון חלקלק שמחבר בין פטריוטיזם חיובי שכזה ולאומנות מסוכנת".

 

מה הן מטרות גרמניה לגבי המזרח התיכון לכשתהיה הנשיאה התורנית של האיחוד?

 

"מילת המפתח של מדיניות החוץ שלנו תמשיך להיות "מעורבות". יחד עם זאת – אנחנו לא שואפים להגשים את מטרותינו או את ראיית העולם שלנו, אלא ננסה לנתח את המצב באיזור ונקשיב מה הן הצרכים של המעורבים. אנחנו לא נחולל ניסים. שלום נבנה בצעדים קטנים, הוא חייב לצמוח כמו צמח רך.

 

אנו עובדים על כך לייצר את כל התנאים המוקדמים שהכרחיים ליצירת שלום, כדי להגביר את היכולת של הצדדים לנהל דו-שיח בונה. לדעתנו, המסגרת הנכונה למדיניות שיש לה יכולת לשנות את העתיד היא הרביעייה (הקוורטט – שמורכב מהאו"ם, רוסיה, האיחוד וארה"ב - ג.י), ואנו נפעל כדי להחיותה מחדש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נקשיב לצרכים. קינדרמן
צילום: ירון ברנר
מומלצים