שתף קטע נבחר

מקבלים תמורה לכסף - יין בקצב הטנגו

יקב דלתון הוציא השבוע לשוק שלושה יינות חדשים, החברה הסקוטית החלה בשיווק של יקב ארגנטיני חדש בישראל ויש גם יין אורגני של תשבי

יין בקצב הטנגו

נפתח בארגנטינה: יקב סן טֶלמו נוסד בשנת 1973, על ידי יזם צעיר שרכש 2000 דונם של כרמים באזור קרוז-דה פיידרה, במאייפו, מנדוזה. היקב מייצר יינות עולם חדש, כאלה שאמורים להתאים ל"סגנון הטנגו" הארגנטיני (מה שזה לא אומר - אני בענייני טנגו ממש לא חזק). על תוויות היין אכן מצוירים רקדני טנגו.

 

למרות שהיקב שייך לקונצרן דיאג'ו, מי שכאמור מיבאת את היינות לכאן היא החברה הסקוטית. כרגע על המדפים מוצעים שלושה יינות: שרדונה 2004, קברנה סוביניון 2005 ומלבק 2004. אני חייב לאמר שבין הקברנה סוביניון והמלבק, האחרון "לוקח", כיון שהסוביניון היה קצת "שגרתי". לא שיש רע בשגרה, אבל שגרה כבר יש לנו. לעומת זאת, יש כנראה בכל זאת משהו ביכולת הטיפול בזן מקומי (המלבק התאזרח להפליא בארגנטינה), ואולי זאת שנת היתרון: למלבק צבע יין בהחלט עמוק ואופייני. הוא מציע ארומות פירותיות - שזיפים, וניל וגם משהו מהירוק – פלפל. בפה הוא בשל, בעל מתיקות עולם חדש אופיינית. יין מאוד חביב, בהחלט מזמין לשתיה ועשוי היטב. גם המחיר עשוי היטב: 39 שקל בלבד לבקבוק. לשתיה יום יומית, או אם אתם בדרך למסיבה או ארוע, ורוצים יין צעיר בעל תווית שמחה – זה בהחלט ישרת את המטרה.

 

דלתון - תמורה הוגנת

היקב הצפוני הוציא שלושה יינות אדומים חדשים, מרלו, קברנה סוביניון ושיראז, כולם מבציר 2005. דלתון הוא אחד היקבים המסחריים הבינוניים מבחינת גודל, ומרבית היינות שלו נותנים תמורה הוגנת והולמת לכסף. יינות הריזרב מעניינים וטובים וגם היינות שלפנינו, סדרת "דלתון", עונים על הסיווג הזה, של "תמורה הוגנת".

 

מחירם של היינות שלפנינו 55 שקל, והם עברו יישון בחבית של 10 - 12 חודשים. המכנה המשותף לכל השלושה הוא שהם מהנים לשתיה, קלים ונגישים מאוד.

 

המרלו בעל צבע אדום צלול, אף נעים ופירותי, שזיפים שכאלה, עם משהו משל קופסת הסיגרים. היישון נעשה בחביות צרפתיות, והיין עצמו, בפה, רך ונעים. הוא עשוי היטב, הסיומת שלו ארוכה, מתובלת, אם גם מעט כהילה. 14% אלכוהול.

השיראז 2005 הוא יין משמח: צבע סגול-אדום. באף הוא מעט מפולפל ויש בו פירות יער ושזיף. בפה מתיקות של פרי, חלק ונעים. מזמין מאוד לשתיה. הסיומת היתה מעט טאנית, אבל מוסיפה ליין, ולא תפריע גם למי שאינם רגילים לשתות יין. תמורה טובה למחיר. 14.5% אלכוהול.

 

הקברנה סוביניון הוא דווקא הפחות מוצלח משלושת היינות. זה לא יין רע, חלילה, אבל גם לא מסעיר. חסרה פה מעט דומיננטיות ו"גוף". אם אתם כן מחפשים יין לשתיה עכשיו, כזה שיתאים לארוחה לא כבדה – יתאים בהחלט.

 

יין אורגני מיקב תשבי

היקב משקיע ומתרחב. לאחר שבנה מחסן חדש, גולן תשבי מתכנן לפתוח במחסן הישן שהתפנה מרכז מבקרים, מסעדה בשרית וחנות מורחבת וגדולה יותר. היום, הוא אומר, יש מצוקת מקום למבקרים שמגיעים, בעיקר בחורף: המרכז הקיים קטן מלהכיל. המרכז החדש יצפה אל מזקקת האלמביק היפה של היקב, שגם השנה עובדת ומייצרת או דה וי, שיהפוך לברנדי.

מבחינת יין, גם כאן יש חדש: תשבי עושים השנה רוזה ראשון, מענבי מרלו שמקורם בשדה בוקר.

 

חידוש נוסף הוא יין סירה אורגני, מכרם פרטי בשדה אליהו. כנראה שליין הזה לא יהיה המשך, וחבל: שדה אליהו השתמשו בענבים האלה לייצור מיץ ענבים אורגני (מיץ ענבים?! חזיז ורעם, אלוהים, הם לא שמעו שם על ענבי מאכל?). בכל מקרה, בזכות מקורם של הענבים, וכמובן, בהמשך, בכל תהליך הייצור, היין מקבל תווית "אורגני" של אגריאור.

 

היקב ייצר 3000 בקבוקים בלבד, שימכרו בסדרת האסטייט במחיר של כ- 90 ש"ח. באף, היין מאוד נעים ופירותי. אין לו אופיינים "חייתיים" של סירה, אבל יש פרי יער ותבלינים. הוא חלק, נעים בפה ולא כבד. טאנינים נעימים וסיומת בינונית. חומציות קצת מודגשת. 14% אלכוהול.

 

מן הצד השני, יין שיצא לשוק לקראת הקיץ, הוא שיראז 2005, שנעשה מענבים מכפר יובל. גם זה יין פירותי ונעים. קצת ארומות פטרוליות ואז ניחוחות מתוקעם של וניל או טופי, ושוקולד מריר. קצת חם בסיומת, אבל יין שילך טוב מאוד עם אוכל.

 

יונתן תשבי ספיישל ריזרב 2004 -בלנד של 50% קברנה סוביניון, 40% מרלו ו- 10$ קברנה פרנק מגוש עציון. אדום עמוק בעל שוליים בינוניים. באף: הרבה מאוד גמבה, פלפל אדום. ארומות לא מאוד חזקות של יישון בחבית. בפה, המתקפה עדינה וחלקה, מאוד ידידותית. טאנינים בינוניים, וקצת חריפות. זהו יין יבש ועגול, שמשאיר את הפה יבש ומעט טאני ובעל סיומת בינונית – ארוכה. יחזיק היטב גם שלוש שנים אחרי היציאה לשוק (פברואר הקרוב).

 

לסיום - ענייני הביצה המקומית

אם כך ימשכו העניינים, מועצת גפן יין - הגוף שאמור להיות אחראי על מדיניות היין הרשמית של ישראל (נטיעות, עקירות, פיתוח ועוד) - יאבד את מעט הרלוונטיות שעוד נשארה לו. צריך לציין שיש מחשבה לאחד את מועצת גפן יין - שהיא מועצה/חברה ציבורית – עם מועצת הצמחים, גוף סטטוטורי בתוך משרד החקלאות.

 

תהליך זה דורש חקיקה של הכנסת. יכול להיות שיש מי שרוצים בכך, ויכול להיות שרק מאבקי כח ויוקרה אישיים גרמו למאורעות האחרונים, אבל ענף היין כמרקחה.

 

במועצה התנהל בתקופה האחרונה תהליך של בחירת מנכ"ל חדש, ונבחרה מיכל נאמן, מנהלת תחום המזון במכון היצוא. מועמד רלוונטי נוסף היה גדי הורביץ, ממועצת הזיתים.

 

כמה ימים לאחר הבחירה בנאמן, פוטר במפתיע יושב ראש המועצה, חנן בזק. בזק הוא עובד בכיר במשרד החקלאות, אבל לא סמנכ"ל במשרד. משום מה, דווקא בעיתוי המסוים הזה, בתוך כל המהומה סביב "האיש של מי נבחר", נזכר שר החקלאות שהוא היה מעדיף לראות סמנכ"ל בכיר ממשרדו בתפקיד יושב הראש, ופיטר את בזק.

 

זאת זכותו של שר החקלאות – כאן אין חולק – כיון שכשיושב ראש המועצה, בזק אמור להיות נאמן של שר החקלאות. למרות זאת, נראה שמשהו אחר גרם להליך הזריז מאוד, שבא קרוב מאוד למינוייה של נאמן. בראיון לאתר "יינות ישראל", אמר בזק שהוא הבין שהשר אכן ציפה להיות מדווח יותר על התהליך.

 

מיכל נאמן עצמה קיוותה להכנס לתפקיד ולהמשיך לכהן בו בלי קשר לחנן בזק, אבל במכתב שכתבה להנהלת מועצת גפן יין היא מתארת מסכת של מאבקים שמאחורי הקלעים, השמצות ואף הפצת שמועות. ממכתבה ומשיחות שלא לציטוט עם אחרים, משתמע שמישהו בענף מאוד לא אהב שהאיש שלו לא נבחר לתפקיד. זה, לאחר שהעיר את תשומת ליבו של השר למתחולל באחת מחצרותיו, הביא לפיטוריו של חנן בזק. במקביל החלו להשמע השמצות שונות, וכל מיני "אינסיניואנדו'ס" כלפי נאמן, ואלה שהביאו את מיכל להגיש את מכתבה. אגב, בזק אמר לי שמלכתחילה לא בהכרח תמך במיכל נאמן, אבל סבר לבסוף שהיתה בחירה מצוינת.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשוגרן
כאן זה מתחיל. הענבים של "תשבי"
צילום: אלעד גרשוגרן
מומלצים