פסיקה: אסור להחזיק בתכנים פדופילים - גם לא "לשימוש אישי"

בשנת 1997 הוכנס תיקון לחוק העונשין אשר קבע כי "המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמות של קטין, דינו מאסר שנה; בסעיף זה מופיעה הסתייגות: "מחזיק" - למעט המחזיק באקראי ובתום לב".

בתאריך 1.5.2006 הוגש כתב אישום נגד מ.ו על פיו החזיק במחשב שברשותו ובאוסף מרשים של תקליטורים סרטוני וידאו ותמונות פורנוגרפיות בהשתתפות קטינים.

כתב האישום הוגש באישורה של פרקליטת מחוז תל אביב, על פי הנדרש בחוק לעבירה מסוג זה. מ.ו הודה בביצוע המעשים אך בא כוחו טען כי האיסור הפלילי בסעיף 214 (3ב) הנ"ל אינו עומד בקנה אחד עם זכויות היסוד הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

פרקליט הנאשם כי הסעיף פוגע בפרטיותו ובצנעת חייו של הנאשם, וזאת מעבר לנדרש כדי לעמוד בפסקת ההגבלה. במאמר מוסגר אציין כי פסקת ההגבלה קובעת כי ניתן לפגוע בערכי יסוד בתנאי שהפגיעה היא במידה הראויה ולצורך ראוי העומד בסתירה לזכות היסוד הנפגעת.

בא כח הנאשם הסכים כי הגנה על שלומם של קטינים ראויה היא, אך טען כי הפגיעה במשתמשים ולא במפיצים או היוצרים - אינה מידתית ודין הסעיף להיות בטל. בדומה למלחמה בסרסרות ובזנות, בו אין משתמשים בפרט המשתמש בשירותי הזנות וכתבי אישום מוגשים רק כנגד הסרסורים והזונות.

השופט, פלד מרדכי, עיין בדברי ההסבר לחוק "אנשי מקצוע סבורים שכדי להגן על הקטינים צריך להקטין את הדרישה של אנשים פרטיים לחומר מסוג זה (חומר פורנוגרפי בהשתתפות קטינים - א.ג).

באיזון בין חופש הבחירה של אדם לגבי חומר קריאה או צפיה שהוא מחזיק בביתו, הפגיעה בקטינים המשמשים להפקת חומר תועבה זה וניצולם המיני של הקטינים, הגנתו של הקטין חשובה יותר". השופט קבע בפסק דינו כי הסעיף הזה אינו עומד בסתירה לפסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכי האיסור באחזקת חומר פורנוגרפי עם דמויות של קטינים הינו לתכלית ראויה.

בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה על פי סעיף 214 (ב3) ואישרר בכך את תוקפו החוקי של האיסור על אחזקת חומר פורנוגרפי המכיל דמויות של קטינים.

פסק דין מיום 27/12/2006 בת.פ (שלום תל אביב) 5174/06 מ"י נ' מ.ו.

מרושתים: לבלוג המלא