בואו נתפוס את האסטרואיד יחד

"לכל אחד מאתנו‭,"‬ הצהיר לפני מספר שנים חבר פרלמנט בריטי, "סיכוי גדול פי 750 להיפגע בידי אסטרואיד מאשר לזכות בלוטו‭."‬ אלא שהסטטיסטיקה הזו, כך נראה, לא ממש מטרידה את תושבי כדור הארץ. כל־כך לא מטרידה אותם עד שהחברה הפלנטרית של קליפורניה – ארגון שמאגד עשרות אלפי חובבי אסטרונומיה מרחבי העולם – החליטה לנער את הציבור מאדישותו באמצעות פרס בגובה 50 אלף דולר על ראשו של האסטרואיד אפופיס שמאיים להתנגש בנו.

עדיין לא מתרשמים? תראו את המספרים: פגיעה ישירה של אפופיס צפויה לזרוע הרס השווה בעוצמתו לחורבן של פצצת אטום במשקל 50 מגה־טון – פי ‭3,000‬ מהפצצה שהוטלה על הירושימה. אפופיס, שקרוי ולא בכדי על שם רוח הרשע וההרס במיתולוגיה המצרית, צפוי לקפוץ לביקור בשנת 2029 עם כל כובד משקלו: 46 מיליארד קילו המתפרסים על רוחב שלל 400 מטר.

אם אכן יתקיים תרחיש האימה של ההתנגשות, יש לצפות לעליית כמות אדירה של בוץ, אבק וגזים אל האטמוספירה, אשר יחשיכו למשך חודשים ארוכים את אור השמש החיוני לחיים על־פני האדמה. גם אם הוא לא יפגע ישירות בכדור הארץ – צפוי האססטרואיד המאיים הזה למחוץ בדרכו לא מעט לוויינים בשל גובה השיוט הנמוך שלו. לא פלא, אם כן, שאנשי הארגון הקליפורני מוכנים להיפטר מכמה דולרים בעבור הסיכוי לקבל עוד כמה שנות חיים על הפלנטה.

סכנה מעופפת  

אפופיס התגלה לפני שנתיים, ומיד גרם לחברי הקהילה המדעית להירתם למרוץ להצלת כדור הארץ. נכון, ההערכות קובעות שסי־ כויי הפגיעה בשנת ‭2029‬ הם אפסיים למדי, אבל מוקדם מדי לשמוח. גם אם אפופיס יזוז ממסלולו באותה שנה, הוא צפוי להתקרב שוב לכדור הארץ בשנת ‭2036‬ ואז גם לממש את האיום ולהתנגש בו. "נקודת הזמן אינה ידועה ואינה ברורה, אבל הסכנה של התנגשות בין כדור הארץ לאובייקט הזה מאוד אמיתית‭,"‬ הסביר בראיון לבי־בי־סי דן גרסיף, חבר ועד המנהלים של החברה הפלנטרית, שאמר כי "עלינו לדרבן את קהילת החלל ואת כל האנשים שאפשר כדי שיתחילו לחשוב על פתרונות לנושא".

גם ברוס בטס, מנהל הפרויקטים של החברה, הדגיש את חשיבות המשימה: "אנחנו חייבים לדעת אם השם כדור הארץ רשום על האסטרואיד הזה‭,"‬ אמר בדרמטיות.

אז עכשיו כולם מצפים בקוצר רוח להצעה גאונית, שתסייע למדענים אובדי העצות להקדים תרופה למכה. בפרס יזכה מי שיצליח למצוא שיטה למעקב מדויק אחר מסלולו של האסטרואיד האימתני, ואם אפשר – להציג באותה הזדמנות גם פתרון להסיט אותו מממסלול ההתנגשות. המדענים מצפים להמצאה של מתקן קטן – משדר או מחזיר אור מתוחכם – שיוכל לספק תוך עשר שנים תשובה חד־משמעית באשר למסלול הצפוי של האסטרואיד. רק אז הם יחליטו אם לפתוח בתכנון משימת החלל הסבוכה שתסיט את הסכנה המעופפת מדרכנו.

עד כמה התחרות הזו רצינית? רצינית מאוד, מתברר – עד כדי כך שהיא קיבלה את תמיכתן הרשמית של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית. גם מוסדות אקדמיים שחוקרים תופעות פלנטריות ואסטרולוגיות החליטו להצטרף ולתמוך ביוזמה. את המודלים לתחרות יש להגיש עד סוף חודש אוגוסט ‭.2007‬ אם המודל שיזכה יקבע כי הסכנה מהאסטרואיד אכן ברורה ומיידית, יתחילו המדענים לסרוק אחר פתרונות למצב.

הפיתוי הגדול 

כבר לפני כחודש השתעשעו בנאס"א ברעיון לשלוח אסטרונאוטים לחלל ולהנחית אותם על האסטרואיד או בקרבתו כדי לפוצץ אותו – ממש כמו שעשה ברוס וויליס בסרט "ארמגדון". מתברר שפעולה כזו היא כבר לא בגדר מדע בדיוני היום. בשנה שעברה הצליחה החללית "דיפ אימפקט" להסיט את כוכב השביט "טמפל ‭"1‬ ממסלולו בעזרת פיצוץ מבוקר.

אלא שיש לא מעט מומחים שמוטרדים מהתוכנית הזו. הם טוענים כי פיצוץ כזה ייצור אלפי רסיסים, שכל אחד מהם יהפוך בעצמו לאסטרואיד קטן ומסוכן. בנאס"א, בכל מקרה, מכינים תוכנית מגירה ושוקלים אפילו להכשיר למשימה את ספינת החלל העתידנית "אוריון‭,"‬ המתוכננת לנחות ביום מן הימים על־פני מאדים.

אבל למרות הפיתוי הגדול לחקות במציאות את המבצעים הנועזים ממסך הקולנוע, ממהרים מומחים נוספים להרגיע את הלהט ההרפתקני. אדוארד לו, אסטרונאוט אמריקאי לשעבר שעובד בחטיבת המחקר בנאס"א, הציע בראיון ל"טיים" שיטה אחרת: לפתח חללית בלתי מאוישת שתעופף בהפעלה גרעינית מעל לאסטרואיד ותשמש מוקד משיכה שימנע מאפופיס להיכנע לכוח המשיכה של כדור הארץ.

אלא שלפני ששופכים מיליארדי דולרים על משימות סבוכות מהסוג הזה, צריך כאמור לדעת אם ההוצאה הזו בכלל חיונית. הכלים המצויים בידי המדענים כיום מאפשרים להם לצפות באסטרואיד באופן אופטי או באמצעות מכ"מים, אבל הם אינם מסוגלים לנבא בוודאות אם הסלע האימתני מהחלל החיצון לא ישנה את מסלולו הנוכחי.

וכאן בדיוק אתם נכנסים לתמונה. התחרות שהוכרזה עכשיו, מסבירים בחברה הפלנטרית, חיונית לא רק כדי לאתר מוח מבריק שיהגה את המשדר שיותקן על האסטרואיד וישדר ממנו נתונים על מסלולו, אלא גם כדי להעלות את המודעות הציבורית לסכנה הטמונה בגופים שסובבים את הפלנטה שלנו ומאיימים על המשך חיינו.

למארגני התחרות ברור כי עשרות אלפי הדולרים המוצעים כפרס יזרימו אליהם לא מעט הצעות, והם תולים תקוות דווקא בהצ־ עות המקוריות והמפתיעות מביניהן. "אנחנו משוכנעים שהתחרות תדרבן לא רק מומחים ואנשי מקצוע, אלא בעיקר מוחות אלמוניים של חובבי חקר החלל", מוסרים בחברה, ומאמינים ש"דווקא הם עשויים לזכות אותנו ברעיון גאוני ובר־ביצוע". ‬